בכל אחת מהשנים 2003, 2004 ו-2005, פעל תקציב המדינה להגדלת אי-השוויון בין העשירונים הנמוכים והגבוהים, באמצעות כל כלי המדיניות שעמדו לרשות הממשלה: מיסים, שירותי חינוך ובריאות ציבוריים. כך עולה ממחקר שערכו לאה אחדות, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי; פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל; והכלכלנים מירי אנדבלד ורפאלה כהן, מהביטוח הלאומי.
המחקר הוצג היום בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, במעלה החמישה.
המחקר מראה, שמתקציב 2002 ועד תקציב 2005, פעלה המדיניות הכלכלית של הממשלה להפחתת ההכנסה בעשירון התחתון, בשיעור מצטבר של 5% במונחים ריאליים, שהם 383 שקל בחודש. לעומת זאת, תרמה המדיניות התקציבית של הממשלה להעלאת ההכנסה הריאלית של העשירון העליון בשיעור של 5%, שהם 1,615 שקל לחודש.
המחברים מדגישים, כי מטרת המחקר היא לפתח שיטה שתאפשר את הצגת ההשפעה על אי-שוויון ופערים של הצעת תקציב 2006, כאשר יובא על-ידי ראשי האוצר לדיון בממשלה, ולאחר מכן לאישור בכנסת.
אחדות וזוסמן מדגישים, כי עד כה נדונו הצעות התקציב מבחינת השפעותיהן על הצמיחה ועל יציבות המחירים. לא היו קיימים נתונים שיציגו את ההשפעה הכוללת של מדיניות המיסים, ההוצאות החברתיות והקצבאות, על אי-השוויון. התקציבים שבשנים האחרונות פעלו להגדלת אי-השוויון, פעלו גם להאטת הצמיחה, בגלל ההשפעות השליליות של אי-שוויון גבוה על קצב הצמיחה.
עוד מציינים אחדות וזוסמן, שתקציב המדינה הוא כלי רב עוצמה לצמצום אי-השוויון הרב שנוצר בשוק העבודה. שווי שירותי חינוך ובריאות ציבוריים שמהם נהנים משקי הבית וקצבאות המוסד לביטוח לאומי הופחתו בתקציב 2002 ב-43%. השפעת תקציב 2005 על אי-השוויון הצטמצמה רק ב-3% בהשוואה ל-2002.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
