רשות התחרות: סוגת תשלם 18 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

חברת סוגת תשלם 18 מיליון שקל לאוצר המדינה על הפרות חוק המזון בעקבות הסדר אליו הגיעה עם הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן. במסגרת הסכמות שנחתמו בין רשות התחרות לסוגת, היא תשלם כאמור כ-18 מיליון שקל לאוצר המדינה, זאת בגין התערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובשורה של המלצות מחיר לקמעונאים. 

● עוד עזיבה משמעותית ב"ידיעות אחרונות": מנכ"ל הקבוצה ציון פרץ פורש
● בלעדי | מתקרבים להשקה: ערוץ i24NEWS בעברית ישקיע 4 מיליון שקל בפרסום

ההודעה שפורסמה היום (ד') להערות הציבור מגיעה לאחר שבתחילת 2022 פתחה הממונה על התחרות בבדיקה רוחבית של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים. הבדיקה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון.

בין ההפרות שנמצאו דאז נכללות בקשה או הנחיה לשים מוצר מסוים באמצעי תצוגה המצוי בקדמת החנות, העברת טבלאות המכילות מחירים לצרכן על מוצרים בודדים או על שורת מוצרים של הספק, לעתים אף מוצרי צריכה בסיסיים, מכתב סיכום פגישה בו מופיעה המלצה למחירי הצרכן, הסכם בין הספק לקמעונאי לפיו מוצר של הספק יהיה בחזית סניפי הקמעונאי, העברת תשלומים בעבור פתיחת סניפים שלא במתן הנחה ליחידת מוצר שנמכרת לצרכן, מתן אמצעי תצוגה ומקררים מהספק לקמעונאי ללא תמורה, דרישת קמעונאי לקבל תשלומים באמצעות קיזוז חשבוניות והפרות נוספות. 

קנסות של עשרות מיליוני שקלים 

לפני כשנה הגיעה הממונה להסכמות עם מרבית הספקים הגדולים שעלה חשש כי הפרו את חוק המזון, ובמסגרתן ספקי המזון שילמו במצטבר מעל 23 מיליון שקל לאוצר המדינה.

בתחילת אפריל האחרון פורסמו לעיון הציבור הסכמות אליהן הגיעה הרשות עם חברת סנו על תשלום עיצום כספי של למעלה מ-16 מיליון שקל, והסכמות עם חברת נטו על תשלום עיצום כספי של למעלה מ-18 מיליון שקל. בשבוע שעבר הגיעה הרשות להסכמות גם עם יבואנית המזון ומוצרי הצריכה דיפלומט, במסגרתן תשלם עיצום כספי של למעלה מ-9 מיליון שקל. נכון להיום הסך הכולל של העיצומים שהוטלו ואלה אשר עומדים לעיון הציבור טרם הטלתם עומד על כ-84 מיליון שקל.

מסוגת נמסר בתגובה: "חברת סוגת מקיימת תוכנית אכיפה סדורה ונרחבת לעובדיה בכל הקשור ליישום חוקי התחרות והמזון. לצערנו, למרות זאת, התברר כי במספר מצומצם של מקרים אירעו כשלים טכניים בתהליכי העבודה. יובהר כי לא היה קיים במעשים אלה חשש לפגיעה בתחרות, גם לדעתה של הרשות. המעשים גם לא יצרו לחברה יתרון תחרותי, ובוודאי שלא נבעו מכוונת מכוון להשיג הישג מסחרי כלשהו. החברה בחנה ולמדה את האירועים החריגים ויישמה הוראות ותהלכי בקרה משופרים שימנעו הישנותם של מקרים דומים בעתיד".