1. פרוביג'נט לא חיכתה זמן רב כדי להוכיח שהבחירה בה כחברת הסטארט-אפ הבולטת של 2010 הייתה מוצדקת. במארס 2011 חשף "גלובס" כי החברה נמצאת במו"מ לקראת רכישתה בידי ברודקום, תמורת 313 מיליון דולר. כעבור שבועות ספורים העסקה נסגרה.
עבור ברודקום זו הייתה רכישה מהותית יחסית, מבחינת הסכום, האסטרטגיה והנוכחות בישראל. עבור פרוביג'נט זו הייתה סוף הדרך כחברה עצמאית.
החברה הוקמה בשנת 2000 על-ידי דן חרש וגיא רשף. לימים סיפר חרש ל"גלובס" כי התובנה הראשונה ואולי גם המשמעותית ביותר הייתה להקים חברה שתתמחה בשבבים שמיישמים אלגוריתם לייעול התקשורת בשוק ה-Backhaul. מדובר בשבבים לעיבוד אותות דיגיטליים שאמורים להעביר מידע במהירות בין האנטנות הסלולריות לבין ליבת הרשת.
החברה פיתחה שבבים שמיועדים לציוד התקשורת שאמור לפתור את "צווארי הבקבוק" בהולכת התקשורת לטלפונים הסלולריים, מה שהפך למשמעותי מאוד החל משנת 2008, לאור השימוש האינטנסיבי בטלפונים החכמים. בהתחלה, שרדו בפרוביג'נט משנה לשנה, גייסו משקיע אחרי משקיע, וקיוו להפוך לחברה בולטת, עד לפריחה בשוק הסמארטפונים.
עם הרכישה סיפר חרש כי "הייתה דילמה רצינית אם למכור או להנפיק. יכולנו ללכת בכמה דרכים, אבל הבנו שההחלטה הנכונה היא להימכר לברודקום". מאחורי הקלעים עברו על פרוביג'נט ימים לא פשוטים. מסתבר שחילוקי דעות בדירקטוריון עלולים להיות אפילו פחות סימפטיים בהשוואה להתמודדות מול השוק.
המו"מ עם ברודקום, שנסחרת כיום לפי 19.8 מיליארד דולר, ארך תשעה חודשים והסתיים כאמור במרץ השנה. עם ביצוע העסקה היו בפרוביג'נט 150 עובדים והם נקלטו בפעילות הפיתוח של ברודקום בישראל כיחידה נוספת. מבחינה ארגונית, השתלבה פרוביג'נט כחלק מחטיבת התשתיות והרשתות של ברודקום. החטיבה סיימה את הרבעון השלישי של 2011 עם הכנסות של 437 מיליון דולר, כ-22% מכלל מכירות החברה.
בעלי המניות בסטארט-אפ כללו את הקרנות פיטנגו, סקויה, מגמה, לייטספיד, פלנוס, גלובספאן, אסנד ודלתא. ד"ר אנדרו ויטרבי, מייסד קוואלקום, ריי סטאטה, וג'ורג גילדר. מבחינת הקרנות, מדובר באקזיט מוצלח יחסית, במיוחד על רקע הקשיים בהם נתקלות הקרנות במימון חברות שבבים בשנים האחרונות. לאחר השקעה של 55 מיליון דולר, ויותר מעשור, קיבלה כל אחד מהמשקיעות הגדולות בחברה - פיטנגו, לייטספיד, סקויה וגלובספאן - 40-50 מיליון דולר כל אחת.
2. פריים-סנס. מפתחת טכנולוגיה להפעלת מוצרים בתנועה, ששולבה בקינקט של מיקרוסופט. גייסה השנה 50 מיליון דולר מקרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית סילברלייק.
3. וויקס. מפתחת פלטפורמה לבניית אתרי פלאש. וויקס השלימה השנה גיוס ענק של 40 מיליון דולר מהקרנות בנצ'מרק, בסמר, Mangrove, DAG ו-Insight והחלה לפתח כלי ליצירת אתרים סלולריים.
4. וויז. החברה, שמתפתחת תוכנת ניווט למכשירי סלולר, גייסה באוקטובר 30 מיליון דולר.
5. פאנאיה. עוסקת בייעול שינויים במערכות תוכנה ארגוניות. ביולי השנה הודיעה החברה על אבן דרך משמעותית - המוצר שלה הותקן על 2,000 מערכות ERP מסוג אורקל ו-SAP. החברה רשמה גידול בהכנסות ונכנסה לרשימת 100 חברות הטכנולוגיה המובילות באירופה של המגזין "רד הארינג".
6. סולאראדג'. החברה מפתחת טכנולוגיה לניצול מירבי של קולטים סולאריים. החברה המשיכה לבסס את מעמדה ביותר מ-30 מדינות, ולהרחיב את פעילות הייצור של מערכות מתקדמות להפקת אנרגיה ולמיצוי אנרגיה פוטו-וולטאית. בשבועות האחרונים רשמה סולאראדג' את הגיוס הרביעי והגדול ביותר בתולדותיה - בהיקף של 37 מיליון דולר.
7. ברודלייט. מפתחת שבבים לתקשורת אופטית. ברודלייט החלה לספק השנה קו פתרונות חדש ללקוח מרשים יחסית - צ'יינה טלקום. כמו-כן, החברה ניהלה בסוף 2010 משא ומתן למיזוג או רכישה בידי חברת Entropic האמריקנית לפי שווי של 200-300 מיליון דולר.
8. וורקלייט. מפתחת פלטפורמה לפיתוח יישומי סלולר. וורקלייט רשמה בשנה החולפת צמיחה דו ספרתית בהיקף המכירות והפכה לחברה הגדולה בתחומה.
9. לייפבונד. מפיקה דבק ביולוגי לשימושי רפואה. מאז כניסתה לרשימת החברות המבטיחות, ביצעה לייפבונד גיוס הון ענק בהיקף של 20-30 מיליון דולר, בהשתתפות ענקית התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון.
10. אירוסקאוט. מפתחת מערכות בקרה מבוססות תגי RFID. באוקטובר רכשה החברה את Sentient Health, שתסייע לה לנהל מלאים של ציוד רפואי בבתי חולים. פרטי העסקה לא פורסמו.
השתתפו בהכנת הכתבה: בתיה פלדמן, גלי וינרב, יובל אזולאי, צחי הופמן ורועי גולדנברג
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.