מדד S&P 500 | ניתוח

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי • בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אין זה סוד שהמשקיעים בישראל "התאהבו" כבר לפני חודשים ארוכים במסלולים הצמודים למדד S&P 500. נכון להיום בכל מוצרי החיסכון וההשקעה - מקרן הפנסיה, דרך קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ועד לקרנות הנאמנות - מוצעים מסלולים העוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי, ויחד הם מנהלים כבר כ-140 מיליארד שקל.

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה 
"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח 

לנוכח חולשתו של שוק המניות בישראל מתחילת 2023, תחילה על רקע קידום הרפורמה המשפטית ובהמשך המלחמה שפרצה באוקטובר, סיפק המדד האמריקאי המוביל את הסחורה, והקפיץ את תשואות החוסכים בו. קרנות הפנסיה שעקבו אחרי המדד הניבו תשואות שנשקו ל-30% (לעומת 9.4% בלבד במסלולים הכלליים), כך שבהחלט אפשר להבין את הנהירה. למעשה, הנסיקה של 2023 המשיכה גם ברבעון הראשון של 2024. התשואות בקרנות הפנסיה עוקבות S&P עמדו על 9.1% בחודשים ינואר-אפריל, לעומת 2.8% בלבד במסלולים הכלליים.

"מסוכן יותר מהשפעות המלחמה"

אבל קשה להתעלם מהסיכונים הנלווים להשקעה ב-S&P 500. ראשית מדובר במדד מניות אחד, שכמעט 30% ממנו מושקע בסקטור אחד - טכנולוגיה, ושבע הענקיות (מיקרוסופט , אפל , אנבידיה , גוגל , אמזון , טסלה  ונטפליקס ) אחראיות לרוב התשואה בו.

בנוסף, מדובר בהשקעה דולרית, בינתיים העובדה הזו בעיקר עבדה לטובתם של המשקיעים הישראלים לנוכח התחזקות הדולר מול השקל. אבל צריך לזכור שהתמונה תמיד יכולה להתהפך.

האפשרות לטלטלה כלפי מטה במדד, עלולה לפגוע בצורה דרמטית בחסכונות הציבור ולמחוק עשרות מיליארדי שקלים מהם. מי שמזהיר מכך הוא אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי פרופיט (סוכנות ביטוח גדולה העוסקת בין היתר בהפצת מוצרים פיננסיים). הוא טוען כי "ריצת הציבור ל-S&P500 עלולה לסכן את חסכונותיו יותר מהשפעות המלחמה בעזה". לדבריו, "בעוד הוצאת החסכונות לחו"ל יעילה וטובה למשק, מה שלא יעיל הוא ריכוז הכספים הללו כמעט בבלעדיות במדד אחד שאומנם מורכב מ-500 המניות הגדולות בארה"ב, אך במציאות מושפע בעיקר משבע מהן, שהן בעלות מתאם גבוה מאוד לענף הטכנולוגיה".

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי
 אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

כהנוביץ מציין כי באפריל האחרון, "ראינו דוגמה לסכנות במדד כשהוא רשם ירידה חדה למרות תוצאות טובות של החברות. במקרה שבו יתממש זעזוע עמוק בסקטור הטכנולוגיה או אפילו רק בעולמות הבינה המלאכותית (AI), נראה קבוצה גדולה מאוד של ישראלים נכנסים יחד למשבר פיננסי". לדבריו, "אנשים מסתכלים על עשר השנים האחרונות, אבל אלה היו שנים טובות, ושוכחים שבשנים 2000-2010, לקח לשוק 10 שנים להתאושש מהתפוצצות בועת הדוט.קום במניות הטכנולוגיה".

 

"התהליך חיובי, זה השוק היעיל בעולם"

מנגד, יש מי שטוענים כי עליית החשיפה של חסכונות הציבור למדד האמריקאי היא חיובית ומאפשרת גם למשקיעים ללא ידע פיננסי נרחב להניב תשואות יתר. אחד מהם הוא אבנר חדד, מנכ"ל חברת הקרנות קסם והפניקס בית השקעות, שמשווקים מוצרי השקעה העוקבים אחר מדדים. חדד טוען כי "זה בסוף מדד שמורכב מ-500 החברות הגדולות ביותר בשוק האמריקאי, וזה פיזור אדיר שעושה את העבודה. הציבור מבין שהוא לא מצליח להשיג בדרך אחרת תשואות גבוהות על השקעותיו בחו"ל. משום שהפיזור במדד הזה עצום אני לא רואה בעיה. זה תהליך בריא".

ומה אם תהיה ירידה חדה במדד המדובר? "השוק יורד ועולה כל הזמן", אומר חדד. "יכול להיות שבשנה הקרובה תהיה תשואה שונה מבשנה שחלפה. אז למה זה מצליח בסוף? כי מי שקובע את הרכב המדד זה המשקיעים בעולם (שמעלים ומורידים את ערך המניות על פני זמן, ח"ש). מדובר במדד מניות שנבנה באמצעות השוק הכי יעיל בעולם. אז זה נכון להצטרף אליו במקום לנסות לנצח אותו".

אבל החשש של כהנוביץ מפרופיט הוא בעיקר מפני המתח הגבוה שהשוק נמצא בו. לדבריו, מעל 80% מהחברות הנכללות במדד S&P 500 היכו את תחזיות האנליסטים, אך עם ההצלחה מגיע גם תיאבון וכעת החשש הוא שהאנליסטים והמשקיעים בכלל מתחילים להיות אופטימיים יתר על המידה. אם ברבעון הראשון רווחי החברות במדד המוביל זינקו ב-4.9% (ביחס לרבעון המקביל אשתקד) כעת הציפיות (לפי נתוני FactSet) עבור שנת 2024 כולה עומדת על עלייה של 10.8% ול-2025 על 13.9% (תחזית רווח למניה במדד S&P 500).

"לא רק רף הציפיות הגבוה מאוד מטריד, אלא גם העובדה שבמקביל תנאי הרקע הולכים ונעשים מאתגרים יותר", הוא מזהיר. נתוני המאקרו של כלכלת ארה"ב הפתיעו לאחרונה לשלילה והורדות הריבית שם הולכות ומתרחקות. זו הסיבה המרכזית לכך שה-S&P 500 צלל בכמעט 4% באפריל - שפל של שנה וחצי.

"מבחינה משקית זו קטסטרופה"

את הסיכון הטמון בעליית ההשקעות במדד S&P 500 רואה יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה בת"א, מכיוון אחר. לדבריו, ריכוז כספי יותר ויותר חוסכים במדד האמריקאי המוביל "מייבשת את המקורות לשוק ההון המקומי. היא מקטינה את המקורות הכספיים שאמורים לייצר את ההשקעות במשק הישראלי. אין מקור אחר. בסוף כשלמנהל השקעות אין שיקול דעת, משום שהמשקיע הורה לו לשים את כל הכסף ב-S&P 500, אז הוא לא יממן כאן כביש או אתר התפלה, וגם לא יממן חוב. לכן מבחינה משקית זו קטסטרופה בהתהוותה".

באפט נגד מייקל ברי, מי צודק?

גם בקרב משקיעי על מעבר לים קיימת מחלוקת לגבי השקעה ב-S&P 500. וורן באפט למשל, המשקיע הפרטי הגדול בעולם, ידוע בתור תומך נלהב של המדד. פעם אחד פעם הוא כותב למשקיעיו על יתרונות מדד הדגל האמריקאי. באחת הפעמים הוא כתב כי "השקעה תקופתית בקרן מחקה מאפשרת למשקיע החובב להניב ביצועים עודפים על רוב מנהלי ההשקעות המקצועיים".

מנגד, אילון מאסק טען כי היקף ההשקעות הפסיביות הפך למסוכן. "המשקיעים הפסיביים רוכבים על ההחלטות של המשקיעים האקטיביים", כתב ברשת החברתית איקס לפני מספר חודשים. "אתה מקבל תנועות מסיביות של המניה בהתבסס על החלטות של אולי ארבעה חמישה בוחרי מניות".

גם מייקל ברי נודע בהתנגדותו להתנפחות השוק הפסיבי, ובפרט בהשקעה במדד S&P 500. "המצב היום דומה מאוד לבועה לפני בשוק האג"ח מגובה הנכסים לפני משבר הסאב פריים", הוא אמר בראיון לבלומברג לפני ארבע שנים. "אני לא יודע מהו לוח הזמנים, אבל כמו בכל הבועות, ככל שהיא תתנפח, כך ההתרסקות תהיה גרועה יותר". באוגוסט האחרון, ברי קנה אופציות שורט בשווי מיליארד וחצי דולר על שני המדדים המובילים בארה"ב - S&P 500 והנאסד"ק והימר על מפולת בשווקים.

החשיפה בקרנות הפנסיה גדלה פי 4 בשנה וחצי

מבדיקת גלובס את המכשירים השונים העוקבים אחר המדד האמריקאי עולה כי הסכום הגדול ביותר, כ-52 מיליארד שקל, מנוהל בתעשיית קרנות הנאמנות (קרנות סל וקרנות מחקות). למעשה, כל שקל עשירי מושקע במוצר חסכון שעוקב אחרי המדד.

בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מסתכמים הנכסים המנוהלים שעוקבים ישירות אחרי המדד האמריקני, לפי נתוני מערכת הגמל נט של משרד האוצר, בכ-43 מיליארד שקל. מדובר בכ-6% מסך הנכסים המנוהלים על ידי החסכונות באפיקים האלה.

 

המצב דומה גם בקרנות הפנסיה, שם השינוי היה דרמטי במיוחד. אם בתחילת 2023 רק 11 מיליארד שקל עקבו אחר המדד האמריקאי, היום המספר הזה גדל פי ארבעה - ל-44 מיליארד שקל שמהווים כ-5% מסך הנכסים בקרנות הפנסיה. רק ב-12 החודשים האחרונים נצברו באפיק זה 26 מיליארד שקל, כך שיחד עם העלייה בתשואות בנכסים שכבר נוהלו דרכו, מדובר בנהירה עצומה של הציבור בשנה החולפת.

נציין שבפועל הנכסים שבידי הציבור שחשופים לתנודות מדד S&P 500 גדולים אף יותר. חברות הביטוח מציעות כיום פוליסות חסכון, שלא ברור כמה מהן צמודות למדד הזה. בנוסף, ישנה גם חשיפה "סמויה" למדד דרך הרכיבים המנייתיים הקלאסיים בקרנות הנאמנות ובחסכון ארוך הטווח, כולל במסלולים הכלליים. כך שלא מן הנמנע שבנוסף ל-139 מיליארד שקל בחשיפה ישירה, יש עוד עשרות מיליארדי שקלים שחשופים למדד בעקיפין.