הם חיו שנים כזוג מנומנם, עד שנודע שהם חלק מתוכנית העילית של פוטין

הזוג הארגנטינאי הצעיר שגר בבית בצבעי פסטל בלובליאנה, סלובניה, חי למראית עין חיי פרברים רגילים. הם נסעו ברחבי הבירה האירופית המנומנמת במכונית קיה סיד לבנה, תמיד שילמו את המסים בזמן ומעולם לא קיבלו אפילו דוח חניה.

● ראיון | "ישראל עברה גיהינום, אבל הוא יהפוך אותה לאטרקטיבית יותר בקהילת ההשקעות" 
● תרומה לא מוכרת: חיילים קונים ציוד, המדינה מערימה קשיים ומסים 
● הצוללת | "אנחנו אשמים, כל העם הפלסטיני, במה שקרה ב-7 באוקטובר" 
● פרשנות | שחקני הפוקר שהוליכו שולל רק את עצמם 

מריה רוזה מאייר מוניוס ניהלה גלריה מקוונת לאמנות, וסיפרה למכרים שעזבה את ארגנטינה לאחר שנשדדה בבואנוס איירס בידי כנופיה חמושה, בשעה שעמדה ברמזור אדום. בעלה, לודוויג גיש, ניהל סטארט־אפ בתחום טכנולוגיית המידע (IT). שכניהם ברובע המעמד הבינוני צ'רנוצ'ה תיארו אותם כ"נורמלים" ו"שקטים", בני הזוג נראו כאנשי העולם הגדול: דיברו באנגלית ובגרמנית עם חברים ובספרדית נטולת מבטא עם בנם ובתם, שלמדו בבית הספר הבינלאומי הבריטי.

אבל כמעט כל מה שקשור למשפחה מרחוב פרימוז'צ'ווה מספר 35 היה שקר שנבנה בקפידה, כך לפי גורמי מודיעין סלובניים ומערביים. שמו האמיתי של גיש הוא ארטם ויקטורוביץ' דולצב, יליד הרפובליקה האוטונומית הרוסית בשקורטוסטן (בשקיריה) וקצין בכיר בשירות ביון החוץ של רוסיה, SVR. כך לפי גורמים רשמיים ומסמכי בית המשפט. מאייר מוניוס היא אנה ולרוונה דולצבה, קצינת SVR בכירה יותר מבן זוגה, מן העיר ניז'ני נובגורוד.

 הבניין בלובליאנה שבו פעלו החברות של הזוג. למשוך כמה שפחות תשומת לב / צילום: Associated Press, Ali Zerdin

המחשבים של בני הזוג הכילו חומרה לתקשורת מאובטחת עם מפעילים במוסקבה, שהייתה מוצפנת כל כך עד שהצוותים הטכניים הסלובניים והאמריקאיים לא הצליחו לפצח אותה. בתא סודי בתוך המקרר שלהם הם שמרו מאות אלפי אירו בשטרות חדשים.

פסק הדין הראשון במשפטם המסווג של בני הזוג צפוי להתקבל בשבועות הקרובים. הם הואשמו בריגול כ"בלתי חסויים" (סוכני מודיעין שפועלים ללא חסינות דיפלומטית, בכיסוי עמוק ובזהות בדויה שלרוב אינה מסגירה את ארץ מוצאם או את שולחיהם) - והוגדרו כשני ברגים מרכזיים במכונת מלחמת הצללים של ולדימיר פוטין עם המערב, המתרחבת במהירות.

מעצר שחשף זוג מרגלים נוסף

לפי גורמים רשמיים, עד למעצרם בדצמבר 2022 השתמשו השניים בסלובניה - מדינה בת 2 מיליון תושבים בלבד החברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי - כבסיס. הם נסעו לאיטליה ולקרואטיה הסמוכות ולרחבי אירופה כדי לשלם למקורותיהם ולהעביר הוראות ממוסקבה. מדינת האגמים וההרים הפסטורלית - ומקום הולדתה של מלניה טראמפ - הייתה בחירה מושלמת לניהול מבצעים. יש ממנה גישה לרוב אירופה ללא צורך בוויזה, והיא בעלת יכולת מוגבלת של מודיעין מסכל. בני הזוג אפילו אימנו את שני ילדיהם הקטנים, לדברי גורמים סלובניים, ואמרו להם שיום אחד אמא ואבא שלהם עלולים להיתפס.

זמן קצר לאחר שמאייר מוניוס וגיש נעצרו, בפשיטה עם שחר של שירותי הביטחון של סלובניה, צמד נוסף של חשודים כבלתי חסויים, גם הם רוסים, עזבו בפתאומיות. השניים, אישה וגבר הנושאים דרכון יווני וברזילאי, נטשו את חייהם באתונה ובריו דה ז'ניירו והותירו אחריהם עסקים ובני זוג.

 לודוויג קמפוס ויטיץ', חי שנתיים בריו עם חברתו הברזילאית. חיפשה אחריו ברשתות החברתיות כשנעלם / צילום: צילום מסך

לפי הדרכונים, הם היו מריה צאלה ולודוויג קמפוס ויטיץ'. למעשה, הם היו קציני מודיעין רוסים הנשואים זה לזה, שעבדו כל אחד בנפרד על טוויית סיפורי הכיסוי שלהם - ביוון ובברזיל. זה תהליך שסוכנויות ביון מערביות אומדות את עלותו במיליוני דולרים לאדם. מפעילים שחששו מקריסתה של רשת ריגול לאחר המעצרים בסלובניה קראו להם לשוב למוסקבה, לדברי גורמים רשמיים.

 מריה צאלה, חיה באתונה בזהות של תינוקת יוונייה שמתה. למעשה הייתה נשואה לסוכן רוסי שחי בברזיל / צילום: צילום מסך

חשודים נוספים כסוכנים חשאיים רוסים בלתי חסויים (שברוסית ובאנגלית ידועים כ"בלתי חוקיים") נחשפו ברחבי אירופה מאז הפלישה לאוקראינה, מהולנד ונורבגיה ועד צ'כיה ובולגריה. זו החשיפה הגדולה ביותר של סוכני חדירה עמוקה מאז "מבצע סיפורי רוחות רפאים" של ה־FBI ב־2010, שבו נלכדו עשרה מרגלים רוסים באמריקה.

הזוג הארגנטינאי המזויף שכלוא כעת בכלא סלובני, וילדיו חיים במשפחת אומנה, הוא קלף אפשרי בעסקאות חילופי שבויים עם רוסיה. אלה עשויות לכלול את האמריקאים הכלואים פול ווילן וכתב הוול סטריט ג'ורנל אוון גרשקוביץ', כך לדברי גורמים בסלובניה ובארה"ב. הקרמלין כבר הביע עניין בהשבתם, במסגרת מגעים שניהל מקורבו הוותיק של פוטין, ניקולאי פטרושב, לפי גורמים מעורים.

הפרשה נחקרת בידי גורמים סלובניים ומערביים בחשאיות מרבית, וההליכים בבית המשפט וכל החומרים הקשורים מסווגים ביותר. היא מאפשרת מבט נדיר לתוך אחד החלקים החשאיים והמובחרים ביותר של מכונת הריגול של רוסיה.

פוטין והתוכנית של סטלין

בניגוד לרוב המרגלים, סוכנים בלתי חסויים אינם מתחזים לדיפלומטים, אלא בדרך כלל לאנשים שאינם קשורים לרוסיה. הם מבלים שנים בהתחפרות עמוקה בתוך אזור היעד שלהם, טווים רשת של מקורות מידע, מזהים מועמדים לגיוס - "איתור כישרונות" - ועוסקים במשימות כאנשי קשר עבור מרגלים בכיסוי דיפלומטי, שנתונים בדרך כלל למעקב צמוד של המדינות המארחות.

הסוכנים הבלתי חסויים נולדו בימיה הראשונים של ברית המועצות והומחזו בסדרת הטלוויזיה "האמריקאים". דור קודם של סוכנים רוסים כאלה מילא בשנות הארבעים תפקיד מפתח בגניבת סודות האטום האמריקאיים. סטלין, שראה בסוכנים הללו כלי מכריע בהשפעה על מדיניותם של יריבים ובאיסוף מודיעין על איומים פוטנציאליים, יצר תוכניות הכשרה מיוחדות ופרס אותם בבירות אסטרטגיות במערב.

התוכנית קיבלה זריקת מרץ מחודשת מפוטין, שלכאורה עבד עם בלתי חסויים בתקופתו כקצין KGB בגרמניה המזרחית. הוא גם שר שירים פטריוטיים סובייטים עם סוכנים שנתפסו בארה"ב והושבו למוסקבה במסגרת חילופי שבויים. "אלה אנשים מיוחדים, בעלי איכות מיוחדת, שיש להם אמונות מיוחדות ואופי מיוחד", אמר על סוכנים בלתי חסויים בראיון לטלוויזיה הממלכתית ב-2017. סביר מאוד להניח שפוטין מקבל דיווח אישי על מעללי הבלתי חסויים ברחבי העולם, אמר דן הופמן, ששירת בעבר כראש תחנת ה־CIA במוסקבה.

בפרשת "סיפורי רוחות רפאים" אמר ה־FBI שהמרגלים הרוסים בילו שנים בביסוס חיים נורמליים לכאורה בארה"ב: הם התחתנו, קנו בתים, הקימו משפחות והשתלבו בחברה האמריקאית. אחד מהם למד בהרווארד, ואחר קיבל שני תוארי מאסטר מאוניברסיטת סיטון הול. שניים נוספים עבדו בנדל"ן.

אך מתחת לפני השטח הם אספו מודיעין באופן פעיל והעבירו אותו למוסקבה, ובמקביל חיפשו אנשים שיוכלו לגייס כסוכנים עתידיים. אחד מהם הסתנן לחברת ייעוץ מקושרת היטב עם משרדים במנהטן ובוושינגטון הבירה, באמצעות עבודה כמומחה המחשבים של החברה, לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. אחרים אפילו טיפחו את ילדיהם, שנולדו או גדלו בארה"ב, להיות סוכנים עם כיסוי עמוק עוד יותר, שסביר שיעמוד בבדיקות רקע וסיווג ביטחוני של הממשל האמריקאי.

מכונת הריגול של מוסקבה

סוכנים תחת כיסוי עמוק מתמודדים עם סיכונים גדולים יותר מאשר מרגלים המוצבים בשגרירות, הפועלים עם חסינות דיפלומטית ולעיתים קרובות מגורשים בדיסקרטיות, אם הם נתפסים. סוכנים בלתי חסויים צפויים לקבל עונשי מאסר ממושכים, כלומר המתנה של שנים לשחרור או לחילופי שבויים.

המרגלים הללו שלובשים ופושטים צורה הופכים עתה לכלי חשוב יותר בעבור הקרמלין: בעקבות הפלישה לאוקראינה גורשו ברחבי העולם כ־700 בני אדם החשודים שהיו קציני מודיעין רוסים שפעלו בכיסוי דיפלומטי. ממשלת צ'כיה הציעה לאחרונה להטיל הגבלות על תנועת כלל עובדי שגרירויות רוסיה, כך שלא יוכלו לנוע בחופשיות באיחוד האירופי החופשי ממעברי גבול - וכך להקשות על מרגלים בכיסוי דיפלומטי ליצור קשר עם בלתי חסויים במדינות אחרות. מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר החודש כי יש תוכניות להחמרת ההגבלות על תנועת אנשי המודיעין הרוסי באירופה.

"חשיבותם של הבלתי חסויים בעבור מוסקבה שוב גוברת, במיוחד בשעה שהגבול בין ריגול למלחמה הופך כמעט בלתי קיים", אמר אנדריי סולדאטוב, מומחה אבטחה רוסי שבילה שנים בחקר רשתות הריגול של מוסקבה.

גורמים רשמיים בסלובניה אמרו כי הם חושדים שזרם חריג של סטודנטים רוסים שנרשמו לאוניברסיטאות במדינה בשנתיים האחרונות, רבים מהם בשנות ה־40 וה־50 לחייהם, עלול להיות כיסוי לסוכנים רוסים נוספים. במרץ גירשה הממשלה לפחות שמונה סטודנטים רוסים בגלל הפצת תעמולה פרו־רוסית והתחזות לסלובנים באינטרנט, לפי גורמי ביטחון סלובניים. באותו החודש הנספח הצבאי הרוסי סרגיי למשב הוכרז כאישיות בלתי רצויה - לאחר שהתגלה שהוא מפעיל מבצע דיסאינפורמציה, שכלל תשלום ל"מאות מקורות" כדי שיפרסמו מסרים התומכים במוסקבה.

עשור בארגנטינה לבניית כיסוי

כדי לחשוף את האמת על בני הזוג השקטים שהתמסרו לתפקידיהם החדשים כמשפחה רגילה שחיה הרחק ממולדתה, תוך שהם מנהלים חיים כפולים כמרגלים רוסים, שוחח הוול סטריט ג'ורנל עם חבריהם ושכניהם ועם גורמים רשמיים בסלובניה, במערב ובאמריקה הלטינית, ועיין במאות מסמכים חסויים, ובהם תעודות לידה ונישואים, רישומי טיסה, הודעות אינטרפול ורישומי בית משפט מארגנטינה. לאורך הדרך מצאו הכתבים רשת סבוכה של שקרים, ממסמכים מזויפים ועד גניבת זהות של תינוקת שמתה בכפר יווני קטן לפני יותר מ־30 שנה.

 הדרכונים הארגנטינאים של ''מריה מאייר מוניוס'' ו''לודוויג גיש''. זהות בדויה / צילום: צילומי מסך

"אנחנו יודעים שהם היו סוכנים חשובים ורציניים", אמר וויקו וולק, השר הסלובני לעניינים בינלאומיים ולביטחון לאומי ובינלאומי. "זה כמו בסדרה 'האמריקאים', רק שזה התרחש בסלובניה".

סיפור הכיסוי מתחיל ב־2012 באוטובוס שחוצה את גבול אורוגוואי־ארגנטינה, שם החלו בני הזוג במאמץ לבניית זהות בדויה לחלוטין, עבודה שארכה עשור. מאגר מסמכים חסויים מבית משפט ארגנטינאי מגלה כי גיש נכנס למדינה באשרת תייר מאורוגוואי, ומאייר מוניוס הגיעה זמן קצר לאחר מכן ממקסיקו. כמעט מיד בני הזוג החלו לאסוף מסמכים - רבים מהם מזויפים - במטרה לקבל אזרחות. גיש טען שהוא אזרח אוסטרי שנולד בנמיביה לאם ארגנטינאית, מה שזיכה אותו במסלול מהיר לעבר אזרחות. מאייר מוניוס טענה שהיא מקסיקנית, והגישה תעודת לידה שלפיה היא נולדה ביוון.

בני הזוג עברו לבירת ארגנטינה והחלו לטוות את סיפור הרקע שלהם: הם התגוררו בשכונת מעמד הביניים בלגראנו בבניין מגורים בן 146 דירות, ולא משכו תשומת לב רבה. מאייר מוניוס השתתפה בקורס יחסי ציבור, וסיימה את לימודיה בציונים גבוהים. גיש פתח חשבונות בנק ב-Banco Galicia וב-Banco Macro. שכנים תיארו אותם כזוג ביישן שלא נכח באסיפות הדיירים של הבניין. השוער ראה אותם באים והולכים בזמנים שגרתיים, ואת גיש עונד לעתים קרובות עניבה. בשנת 2012, הגיש גיש בקשה לאזרחות ארגנטינאית, ומאייר מוניוס הגישה בקשה שנה לאחר מכן. בשנת 2013 נולדה לבני הזוג בת, סופי.

"הם היו מאוד מנומסים, והתייחסו לכולם בכבוד", אמר הבעלים של מעדנייה סמוכה, Jamonería del Virrey, שבה נהגו בני הזוג לקנות בשר וגבינה. "הם תמיד שילמו במזומן".

מאייר מוניוס קיבלה אזרחות בנובמבר 2014. בנם דניאל נולד באוגוסט שלאחר מכן. חודש אחרי נישאו בני הזוג בטקס קטן במשרד הרישום המקומי. העדים שלהם היו שני אזרחים קולומביאנים. גיש נרשם כסוחר ומאייר מוניוס כמארגנת אירועים.

על פי גורמים סלובניים ומסמכים של בית המשפט בארגנטינה ושל האינטרפול, שנבדקו בידי הוול סטריט ג'ורנל, שמותיהם של בני הזוג היו ארטם דולצב ואנה דולצבה, מה שמעיד שהם נישאו ברוסיה לפני שהגיעו לארגנטינה. סוכנים בלתי חסויים נשלחים לעתים קרובות כזוגות, לפעמים לאחר נישואים מסודרים במהלך הכשרתם ברוסיה, אומרים מומחי ריגול.

שנה לאחר נישואיהם בארגנטינה נערך תיקון בתעודת הנישואים, ששינה את אזרחותה של אמה של מאייר מוניוס מאוסטרית למקסיקנית. המשפחה הייתה אמורה לעבור לאירופה, ושם בדיקות רקע מצד ממשלת אוסטריה היו עלולות לחשוף חור בסיפור שלהם.

כשהתכוננו לעזוב, רוקן גיש את חשבון הבנק שלו ב-Banco Galicia. הדוח הסופי מראה יתרה של 18,784 פסו ארגנטינאי, 21 דולר בלבד. המשפחה נחתה בסלובניה - מדינה שגודלה כשל ישראל, בערך - עם אשרות תייר בקיץ 2017, לקראת המערכה הבאה בחייהם הכפולים, הפעם באיחוד האירופי.

סטארטאפיסט וגלריסטית

גיש הקים את DSM&IT, עסק מקוון בתחום ה-IT שמכר שמות דומיין ואחסון בענן. לחברה היו שלושה עוקבים ב-X (טוויטר לשעבר), לרבות חשבון העסק של אשתו, Art Gallery 5'14, חברה מקוונת שקונה ומוכרת בעיקר אמנות מודרנית. הגלריה טענה כי היא עובדת עם 90 אמנים והיו לה חשבונות פעילים ברשתות החברתיות שהעלו תמונות כמעט מדי יום. גיש נהג לרכוב על אופניו את המרחק הקצר משכונת צ'רנוצ'ה אל מרכז לובליאנה, ואילו אשתו נהגה במכונית המשפחתית. בשנת 2019 הם קיבלו היתרי שהייה סלובניים, שהעלו אותם על הדרך לקבלת אזרחות.

מאייר מוניוס השתמשה בלובליאנה כבסיס לנסיעות ברחבי אירופה, ופרסמה תמונות מירידי אמנות ותערוכות במקומות כמו זאגרב ואדינבורו. צילום מיריד האמנות של זאגרב ב-2019 מציג אותה תולה תמונות לצד סולם, כשפניה אינם נראים.

בשנת 2020, ארגנה גלריה 14'5 תחרות תמונות מקוונת, החיים בסגר, עם פרס כספי של 500 אירו. אף אחד ממאות הצילומים ששותפו בחשבונות שלהם ברשתות החברתית לא הראה תמונה ברורה של מאייר מוניוס או של גיש, אבל נראה כי תמונה אחת שפורסמה בפייסבוק בדצמבר 2020, שיא המגפה, צולמה מן השער הקדמי של בית המשפחה, ובה נראות ארבע מסכות פנים שמשתלשלות מחבל כביסה.

"היא הייתה תמיד שמחה ובמצב רוח טוב, ונהנתה מאוד יחד עם אמנים אחרים", אמר מרקו מיליץ', צלם קרואטי שפגש את מאייר מוניוס ביריד אמנות בזאגרב.

נראה ששתי החברות נועדו למשוך כמה שפחות תשומת לב. כתובותיהן היו בבניין חסר ייחוד בפאתי לובליאנה, יחד עם עשרות חברות זרות אחרות ובהן מתרגמים, רואי חשבון ויועצים פיננסיים. בני הזוג הגישו דוחות מס שנתיים ושילמו מייד, לפי רשם התאגידים בסלובניה. גלריית האמנות 14'5 טענה ב־2021 שהכנסותיה היו 25,220 אירו, בעוד שחברת ה־IT דיווחה על 43,785 אירו. אף אחת מהן לא קיבלה מימון ציבורי או ניהלה עסקים עם גופים במקלטי מס, מה שעלול היה לעורר חשד מצד הרשויות בסלובניה.

בביתם בן שתי הקומות, בני הזוג דיברו ספרדית עם בנם ובתם, כך סיפרו השכנים. מג'דה קוואס, בת 93, אמרה שמעולם לא ראתה אצלם מבקרים, אבל זוכרת שהם ערכו לפחות שני פיקניקים משפחתיים בגן. "הם התבודדו", היא אמרה. "הם היו שקטים, הם אפילו לא אמרו שלום".

הם לא היו שקטים מספיק.

ב-24 בפברואר 2022 - היום שבו החל פוטין את פלישתו לאוקראינה - בני הזוג היו שוב בארגנטינה, והגישו בקשה לקבלה מהירה של דרכון חדש, או נקי, לפני שחזרו מיד לסלובניה דרך פרנקפורט.

כמה חודשים לאחר מכן, קיבלה סוכנות הביון של סלובניה, SOVA (מילולית ינשוף) טיפ מסוכנות של בעלת ברית: עליהם לבדוק את גיש ומאייר מוניוס.

הפאזל שחשף את האמת

בכירים במערכת הביטחון של סלובניה יצרו קשר עם בעלי ברית, והחלו לעבוד בצוות רב־לאומי כדי לאתר את תנועותיו של הזוג בלובליאנה, בבואנוס איירס וברחבי אירופה. "עבדנו יחד בסודיות מוחלטת", אמר השר וולק. "זה היה פאזל".

החוקרים הפעילו האזנות סתר, ואספו הודעות טקסט ונתונים נוספים מבני הזוג, שהראו אותם נפגשים עם מקורות במדינות אירופה. גורמים סלובניים ראו שהחברות של הזוג היו רק כיסוי, ומומנו בכסף מזומן שנאסף מן המפעילים שלהם, מכסף מכרטיסים נטענים, וכן מעסקאות בין שתי החברות שנועדו ליצור רושם של תזרים מזומנים.

בארגנטינה, ביקרה המשטרה בעיירה שאותה רשם גיש בבקשת הדרכון שלו, וגילתה שהוא לא גר בה מעולם. בכתובות שמסרו הקולומביאנים שהיו עדים בחתונתם של בני הזוג, איש לא שמע עליהם. סלובניה ביקשה מהאינטרפול את טביעות האצבע של ארטם דולצב ואנה דולצבה, ולאחר מכן שלחה אותן לארגנטינה כדי להשוות עם אלה של גיש ומאייר מוניוס. הן התאימו.

מדאיג אף יותר היה שבני הזוג החלו לרגל גם בסלובניה: מטרתם הייתה הסוכנות לשיתוף פעולה בין מחוקקי אנרגיה, או ACER. זהו הגוף המשמעותי היחיד של האיחוד האירופי שבסיסו בלובליאנה, המתאם פעולות רגולטוריות הקשורות לחשמל וגז טבעי בין המדינות החברות. חשיבותה של הסוכנות, שהמטה שלה ממוקם כחמישה קילומטרים מביתם של בני הזוג, גדלה לאחר הפלישה לאוקראינה. האנרגיה הפכה לנושא אקוטי במיוחד ביבשת, ורוסיה השתמשה באספקת הגז שלה כדי לסחוט את התעשייה האירופית. ACER לא הגיבה לבקשת תגובה.

הסלובנים ובעלי בריתם הבינו שבני הזוג כבר לא סתם יוצרים את סיפור הכיסוי שלהם. "העירו אותם", אמר וולק.

ב-5 בדצמבר 2022, אחרי חצות, הגיעו אל הבית שוטרים רעולי פנים לבושים ביגוד טקטי, קפצו מעל הגדר של המשפחה והתמקמו מחוץ לחלונות. כאשר בני הזוג הרימו את התריסים, התפרצו השוטרים אל הבית ועצרו אותם. גיש ומאייר מוניוס סירבו למסור כל מידע לחוקרים לאחר מעצרם, לפי גורם רשמי לשעבר. שני ילדיהם - כיום בני 8 ו־11, לפי מסמכי בית המשפט בארגנטינה - הועברו לטיפול המדינה, ועברו לבית ספר אחר. מותר להם לבקר אצל הוריהם בכלא באופן קבוע.

זמן קצר לאחר המעצר, יזמה רוסיה קשר, הודתה כי בני הזוג עבדו עבור ה־SVR ואמרה כי היא רוצה אותם בחזרה. סלובניה הייתה להוטה לבצע עסקה במהירות ולהימנע מעימותים עם הקרמלין, אך לא ניתן היה להגיע להסכם. גורמים סלובנים "התפללו להיפטר מהם", אמר גורם בכיר אחד.

תינוקת שמתה ודיירים חדשים

מאייר מוניוס וגיש סירבו לדבר, אך סלובניה ובעלות בריתה למדו יותר על פעילויותיהם ועל סוכנים אחרים שעשויים להיות קשורים. כאשר מריה צאלה נמלטה מיוון זמן קצר לאחר המעצרים, גילו הרשויות ביוון כי היא רשמה את לידתה באי אוויה, והשתמשה בזהותה של תינוקת שעל פי הרישומים מתה בשנת 1991. הרשויות יכלו לראות שהרישום שנעשה בכתב יד השתנה - רמז להונאה שביצעה - ושצאלה ניסתה להחליף אותו ברישום חדש בפרבר מארוסי באתונה, אחת העיריות הראשונות שעברו לרישום דיגיטלי.

צאלה השאירה מאחור בן זוג באתונה, שלכאורה לא היה לו מושג שהיא אינה מיוון. השלטונות היווניים גילו שהיא נשואה למעשה לרוסי בלתי חסוי אחר, קמפוס ויטיץ', שחי במשך כשנתיים בריו דה ז'ניירו עם חברתו הברזילאית - וטרינרית שעבדה במשרד החקלאות. היא עזרה לתאם את החיפוש אחריו ברשתות החברתיות כשנעלם - רק כדי לגלות שהוא עבד כסוכן סמוי עבור המודיעין הרוסי.

גיש ומאיר מוניוס ריצו עד היום יותר מ־18 חודשים בכלא סלובני. חוקי הריגול של סלובניה מאפשרים עונש מרבי של שמונה שנות מאסר, וגורמים רשמיים אומרים כי בני הזוג יכולים להשתחרר לאחר ארבע שנים בגין התנהגות טובה.

"הם היו בלתי חסויים לטווח ארוך", אמר ג'נז סטוסק, שהיה ראש SOVA עד אמצע 2022, מספר חודשים לפני מעצרם של בני הזוג. "הייתה להם משימה ארוכת טווח לנסות לחדור לסלובניה כנקודת כניסה לאירופה".

אל הבית ברחוב פרימוז'צ'ווה מספר 35 עבר זוג חדש. שני זוגות אופניים חונים במרפסת ושני מחבטי בדמינטון לילדים תלויים על המעקה. המאמצים להגיע אליהם לא צלחו, ובעלי הבית סירבו להגיב. הזוג החדש, אמרו גורמים רשמיים ושכנים, רוסים גם הם.

השתתפו בהכנת הכתבה: נוביצה מיכאילוביץ ויאניס פלאיולוגוס