האוצר שוקל העלאת שכ"ל לתואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים

משרד האוצר בוחן הפרטת מסלולי לימוד יוקרתיים באוניברסיטאות: אגף התקציבים באוצר פנה באחרונה לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) במטרה לבדוק אפשרות של העלאת שכר הלימוד לסטודנטים בלימודי תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים באוניברסיטאות המתוקצבות על-ידי המדינה.

ל"גלובס" נודע כי לפני שבועיים פנה יוני רגב, מרכז תחום חינוך והשכלה גבוהה באגף התקציבים באוצר לות"ת, האחראית על תקציבי המוסדות המתוקצבים, וביקש לקבל נתונים על עלויות התקצוב של לימודי המשפטים ומינהל העסקים לקראת אפשרות להפרטתם. לדברי גורם המקורב לנושא, "הבדיקה העלתה כי הפסקת סבסוד הסטודנטים בשני תחומי הלימוד הללו תחסוך למדינה למעלה מ-90 מיליון שקל בשנה לפחות". יש לציין כי בפנייתו המקורית לות"ת התעניין האוצר גם במסלולי הלימודים בפסיכולוגיה ובכלכלה, אך הבדיקה המתבצעת אינה עוסקת בהם לפי שעה.

שכר הלימוד השנתי על לימודי משפטים ומינהל עסקים במוסדות המתוקצבים על-ידי המל"ג והמדינה עומד כיום על כ-9,000 שקל, בדומה ללימודי תואר ראשון בתחומים אחרים. במכללות הפרטיות המלמדות מקצועות אלה עומד שכר הלימוד על 25-32 לשנת לימודים אחת.

"לא לאפשר לאוצר דריסת רגל"

גורם בות"ת התייחס בחומרה לעצם הבדיקה של אגף התקציבים באוצר: "אני רואה בחומרה כל ניסיון של האוצר לבצע מהלך של הפרטה במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית. ברור לכולם שאם המערכת תאפשר לאוצר דריסת רגל והפרטה של תחומי לימוד מסוימים, המהלך ימשיך להתגלגל ויכלה כל חלקה טובה באקדמיה. הפרטת תחומי לימוד מסוימים תביא באופן מיידי לפגיעה חריפה בכל ההיבטים הקשורים לרמת הוראה, מצוינות ומחקר בתחומים אלה".

אבל יש גם מי שמביע תמיכה בהצעת האוצר. "ברמה העקרונית אני חושב ששכר הלימוד צריך להיות גבוה בצורה משמעותית", טוען פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"א). "המצב ששכר הלימוד נמוך מהתשלום לגן ילדים פרטי הוא אבסורדי, זה ודאי תקף לגבי מקצועות שבהם אין ספק שכושר ההשתכרות של הבוגרים הוא גבוה".

פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה: "היינו שמחים ששני המקצועות האלה יופרטו והסכומים שייחסכו יועברו למקצועות שיש עליהם יותר הוצאות, כי הביקוש להם יותר קטן. אם המקצועות יופרטו ונוכל לקבוע את שכר הלימוד כפי שקובעות המכללות הפרטיות, נהיה שמחים לעשות זאת".

בניגוד לראשי האוניברסיטאות, הסטודנטים, שיקבלו על עצמם את העול הכספי, מתנגדים למהלך. "זה לא לגיטימי ולא יעבור", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורבסקי.

"המהלך יגדיל את הפער בחברה"

"פקידי האוצר מנסים בתהליך קונסיסטנטי להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה. מדינת ישראל מנסה להדיר רגליה ממחויבותה הבסיסית כלפי האזרח, והיא מנסה לקצץ בתקציבים הציבוריים ולהשיט את העלויות על האזרח והסטודנטים".

לדבריו, "מהלך של שכר לימוד דיפרנציאלי יביא לכך שהמקצועות המבוקשים יהיו נגישים אך ורק לבעלי המעמד הגבוהה ובכך יגדילו את הפערים בחברה".

מהאוצר נמסר בתגובה: "במסגרת הדיונים הובהר לות"ת שפתרון הבעיות התקציביות שהוצגו על ידם לא יכול להיות רק על ידי תוספת תקציב חיצונית ועל המערכת לייצר מקורות תקציביים על ידי התייעלות ומתוך מקורות שאינם תקציב המדינה.

"במסגרת הדיון נבחנו רעיונות שהועלו בתקופה האחרונה על-ידי ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה".