מאז הקמתה של מדינת ישראל היה ברור כשמש לכל ממשלה שהמשאב הכלכלי החשוב ביותר של המדינה הוא המשאב האנושי. לא היה קשה להגיע למסקנה הזאת. בהיעדר אוצרות טבע, בארות נפט או כוח עבודה זול, לקובעי המדיניות בישראל היה ברור שאם לא יושקעו כספים בחינוך ובמו"פ, היכולת הכלכלית של ישראל לא תגיע לשום מקום.
חלק מקובעי המדיניות הפכו את ההבנה הזאת למעשים, לחלקם היו כוונות טובות שלא הפכו לשום דבר ואחרים פשוט התעלמו מההבנה הבסיסית הזאת. אבל ממחקר חדש שמפרסם מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה בראשותו של פרופ' נדב לירון, עולה כי היקף ההשקעה במו"פ וכמות המחקרים המדעיים בישראל, היא בהחלט לא משהו שאפשר לזלזל בו.
ממחקר שערכו לאחרונה ד"ר דפנה גץ, האני מנסור, פרופ' דן פלד ומריאן שומאף-תחאוכו, עולה כי היקף ההוצאה הלאומית על מו"פ אזרחי עלה משנת 1990 ל-2004 ב-164%, לרמה של 23.8 מיליארד שקל. ההוצאה הלאומית למו"פ במונחי שווי כוח קניה (זוהי השיטה המקובלת להמרת נתונים המבוטאים במטבע מקומי למטבע משותף כדי לבצע השוואה נכונה בין המדינות) גדלה משנת 1996 ל-2002 ב-126% לעומת גידול בתמ"ג של 29%. לשם השוואה, בפינלנד גדלה ההוצאה על מו"פ ב-85% לעומת גידול של 36% בתמ"ג ואילו באירלנד נרשמה מגמה ייחודית של עלייה של 40% בהוצאה למו"פ בעוד שהתמ"ג זינק ב-64% באותה תקופה.
המחקר, כאמור, גם מציג נתונים על היקף הפרסומים המדעיים ואיכותם. בשנים 1999-2003 עמד הממוצע השנתי של פרסומים מדעים בישראל על 1,549 פרסומים לכל מיליון נפש. המחקר, שהתבסס על המאגר של פרופ' גדעון שפסקי, מציב את ישראל קצת מתחת לשוויץ והרבה לפני ארצות הברית שבה מתפרסמים מדי שנה בממוצע 900 מאמרים למיליון נפש והאיחוד האירופי שבו מתפרסמים בכל שנה 729 פרסומים בשנה לכל מיליון איש.
אבל עד כמה המחקרים שנעשים בארץ תופסים מקום של כבוד ונחשבים למחקרים איכותיים בעולם האקדמי? המדדים שקיימים לבחינת היקף העבודה המדעית ואיכותה עדיין לא מושלמים, אך בשנים האחרונות הולך ומתפתחים אינדיקטורים שונים. אחת השיטות המקובלות היא להשתמש בפרסומים מדעיים כמדד לפוריות המחקר המדעי ובציטוטים להם זוכים פרסומים אלה כמדד לאיכות המחקר.
במוסד נאמן מסבירים, כי על מנת להשוות את פוריות המחקר בכל אחד משטחי המחקר בין המדינות, נהוג להסתכל על החלק של כל מדינה מסך הפרסומים בעולם בכל שטח ו/או על מספר פרסומים בכל שטח למיליון תושבים.
מנתוני המחקר עולה כי החלק של הפרסומים המדעים בישראל מסך על הפרסומים בעולם עמד על 1.28%. התחום המוביל ביותר הוא תחום המתמטיקה עם 2.74% מסך הפרסומים העולמים ואחריו מדעי המחשב 2.22% והפיזיקה 1.52%.
המחקר, כאמור, בדק את מספר הציטוטים של מחקרים מדעיים בפרסומים בשטחי המדע והטכנולוגיה וגילה כי הפרסומיים המצוטטים ביותר הם אלו משטח הביולוגיה המולקולרית, מדעי החיים??? והאימונולוגיה. נתון חשוב נוסף שעולה מהמחקר הוא היחס הגבוה שזוכים הציטוטים של המחקרים הישראלים לעומת היחס העולמי. כמעט בכל תחומי המדע והטכנולוגיה מובילים ציטוטים של מחקרים ישראליים על פני מחקרים אחרים.
המחקר של מוסד נאמן מצביע על כמה נתונים מעניינים בנוגע להיקף הגבוה של השתתפות נשים בכוח העבודה בתחומי המו"פ האזרחי ועל שיעור הנשים באקדמיה.
המחקר מצטט נתונים של הלמ"ס ושל הוועדה האירופית לפיהן אחוז הנשים המועסקות במו"פ מסך כל העובדים בתחום עמד בשנת 1999 על 23.4%, רק מקום אחד מתחת לדנמרק, שם עומד שיעור הנשים על 28%, ומעל שבדיה, פינלנד וספרד.
מהממצאים בתחום האקדמי עולה כי בשנת 2000, שיעור הנשים בישראל מבין סך מקבלי התארים בתחומי המדע וההנדסה היה בין הגבוהים בעולם ועמד על 37%, בהשוואה ל-38% באירלנד ו-25% בפינלנד. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
