"העופות הושלכו לבור, ואנחנו לבור כלכלי"

מגדלי עופות בדרום מלקקים את הפצעים. שפעת העופות חיסלה עד כה 1.2 מיליון עופות. המגדלים, מרביתם עסקים קטנים ובינוניים, טוענים שהנגיף הקטלני הכניע, במידה רבה, גם אותם. הם מדברים במונחים של ייאוש ואובדן אמונה ברשויות המטפלות. "העופות הושלכו לבור, ואנחנו הושלכנו לבור כלכלי", הם אומרים. לפי שעה, הנזק הכספי מוערך בכ-25-28 מיליון שקל.

בעוד הדרומיים מגדירים את המחלה 'יום כיפור של הענף', המגדלים במרכז ובצפון הארץ מדווחים על זינוק במפלס החרדה. למרות הריחוק ממוקדי האסון, הם לא לוקחים סיכונים והטילו הסגר על הלולים. "מלבדנו, אין יוצא ואין נכנס", הם אומרים. חלקם אף דאגו לבטח את בעלי הכנף בביטוח מיוחד.

בדרום - קוברים ובוכים

"זהו. הלכו 140 אלף עופות שהיו צריכים להיכנס לשוק בפסח". משפט זה של דני אלפסי, 37, ממצה את תחושות התסכול של תושבי עמיעוז, השבוע. 15 משפחות, רבע מכלל המשפחות במושב הקטן שעל גבול מצרים, מתפרנסות מענף הלול. המגדלים מסתובבים בתחושה שגם הם, בדומה לעופות, הושלכו לבור. 'בור כלכלי' ששאב עשרות בעלי משקים ב-7 ישובים בדרום: עין השלושה, חולית, עמיעוז, ניר עוז, נחשון, שדה משה ובקעות שבבקעת הירדן.

מעט מאוד אמון ברשויות, מצאנו בעמיעוז. המגדלים, שברובם חויבו להשמיד להקות בריאות כצעד מנע, לא מאמינים שיקבלו פיצוי ריאלי. "התנגדתי לחתום על צו ההשמדה", אומר אלפסי שחויב לחסל 140 אלף פטמים בריאים, עקב התפרצות המחלה בחווה של השכן. "אמרתי, אתם רוצים שאשמיד? אני רוצה לראות נספח לצו, מה אקבל לאחר ההשמדה. זה לא רק 1.7 מיליון שקל, עלות העופות שגידלתי. מי יפצה אותי על הפסד התשומות, על תערובות המזון, הנסורת והחיסונים?"

אלפסי ביצע בסופו של דבר את ההשמדה, בעזרת 40 פועלים תאילנדים. הוא לא סמך על הקבלנים שגויסו ע"י משרד הביטחון לסייע במשימה, "סיימתי את העבודה ביומיים. במקומות אחרים נתנו לקבלנים לבצע את העבודה. לקח להם זמן כפול להשמיד להקה קטנה משלי. השמדתי להקה יפהפייה, להקה שאתה יודע שהולך להצליח לך איתה. העופות אכלו מינימום תערובת והגיעו בזמן קצר למקסימום בשר".

" איך אתה מתמודד עם המצב?

"לא ישן. אני חייב הרבה כסף. לא מזמן הרחבתי את החווה בהשקעה של 700 אלף דולר. לא הכל מהון עצמי, לקחתי הלוואות. עכשיו יש לי חור, ואין לי בשר לשווק כדי לסתום את החור. אני מקווה שאנשים יהיו סבלניים ויעזרו לנו לעבור את התקופה הזו. הפחד שלי, שנקבל נוק-אאוט, שממנו לא נקום".

" אתה אמור לקבל פיצוי

"אני רוצה שיאפשרו לי לחזור לעבודה כמה שיותר מהר. לפני השמדת העופות הבאתי שמאי שיתעד ויבנה לי תיק מסודר של כל הנזקים. לכותבי טבלאות הפיצויים במשרד החקלאות יש תחשיבים מצחיקים. אני לא מאמין לאף אחד. בדרך הביתה אני עובר הרבה בצומת יד מרדכי ורואה שם את עיר האוהלים של מפוני עזה. אלה בני אדם שעקרו מהבתים, ועדיין לא פוצו כמו שצריך. אז מי אני שידאגו לי? אני בסה"כ חקלאי".

" איך הפרנסה, בימים רגילים?

"יש לי 6 מחזורי גידול בשנה. לפעמים אני מפסיד בשני מחזורים ובארבעה אחרים מרוויח, ולפעמים ההפך. בשנה קשה אני מהדק את החגורה, חוסך בהוצאות וממשיך הלאה, זה העסק. חקלאות היא בעקרון לא דבר יציב. יש הרבה תנודות וקיצוניות. השנה זה סיפור עצוב: אני מגדל גם עגבניות. החורף היה קטסטרופלי, היה מזג אויר חם, העגבניות הבשילו מהר, והמחיר על הקרשים".

שפעת העופות הגיעה לעמיעוז, יומיים לאחר שאובחנה בחולית הסמוכה. שלום בוארון, 67, קם בבוקר וגילה תמותה בחווה כמוה לא ראה ב-40 שנותיו בלול: מאות עופות, מתוך כ-10,000, מתו באחד הלולים. "כשחמישה מתים, זה נורמלי. כשמתים 500 יש פאניקה".

בוארון, המגלגל 11 מיליון שקל בשנה, מגדל בעמיעוז 80 אלף מטילות בשתי חוות, ומוכר את הביצים שלהן למדגרות. חווה שלישית, של פרגיות לפני הטלה, הוא מגדל למזלו במקום מרוחק, בסמוך לכרם שלום (לשם המגפה טרם הגיעה). אחרי שהשמיד את העופות בעמיעוז, ששוויים כ-4.5 מיליון שקל, הוא מודאג מהעתיד: "חווה אחת תעמוד ריקה עכשיו ארבעה חודשים, עד שהפרגיות הגדלות בכרם-שלום יתבגרו ויהיו מוכנות להטלה. חוות הטלה נוספת תמתין למחזור נוסף של פרגיות, בעוד שנה. זה אומר שאני מובטל עכשיו. כבר פיטרתי 10 עובדים. כל חודש ללא עבודה, זה נזק של עשרות אלפי דולרים. מתקשרים אלי אנשים, חברי כנסת. אומרים לי: שלום, תחזיק מעמד".

את דוד צרויה, יו"ר ועד המושב בעמיעוז, ולולן בעצמו, מצאנו במצב רוח ציני וכמה רגעים אחרי שקיבל מאנשי השירותים הוטרינריים את צו ההשמדה. "מה לעשות? לקפוץ לבור יחד עם העופות? בבוקר עוד הייתי בלולים ונתתי להם אוכל. לא השתמשתי אפילו במיגון מיוחד, לא מעבר לרגיל. כואב הלב, העופות שלי בריאים, צריך להשמיד אותם בגלל החווה הנגועה של בוארון. יש לי 60 אלף הודים ו-80 אלף פטמים ב-7.5 מיליון שקל. הנזק יהיה עצום בטווח הרחוק. זה כמו אבן בשלולית מים: לא רק אנחנו נפגענו. הנזק יתרחב גם למדגרות, לספקים ולמשחטות". אחרי שסיים את השמדת העופות, בשישי בצהריים, צרויה, המגלגל כ-20 מיליון שקל בשנה, איבד תקווה: "עכשיו באו אנשי משרד הביטחון ואמרו: 'לא טוב. עכשיו תשמיד את הזבל והדשן'. אני לא יודע מה לעשות. אני אקח בלוני גז ואתאבד עליהם".

תושבי הישובים, הסמוכים למוקדי המחלה, דרוכים. אליעזר ארד, ממושב עין הבשור, ביקש מאתנו לא להגיע אליו, כששמע שבקרנו בעמיעוז הנגועה. "נדבר בטלפון", הוא הציע, "מספיק שתבוא לכאן אחרי שדרכת על בוץ בחצר הבית של צרויה, בוץ שהוא הביא איתו מהלול".

ארד המגדל 85 אלף הודים, ומוכר למילועוף והוד חפר, לא נדרש להשמיד בינתיים, אבל הוא חרד. המושב שלו נמצא ברדיוס של עד 10 ק"מ מעמיעוז, ולכן הוטל עליו הסגר. השירותים הוטרינריים מאשרים בינתיים המשך גידול ושיווק העופות תחת מעקב הדוק ובחינות קפדניות של ה'תוצרת' היוצאת מהלול. ארד: "אני חושש שאם הגזירה תנחת עלי, המדינה לא תיתן לי גיבוי. יש לנו כבר ניסיון. כשדרשו מאיתנו לקצץ במכסות המים, אמרו, 'קודם תקצצו ואח"כ ניתן'. החקלאים עמדו בחלק שלהם, ואח"כ כשהגיע היום לשלם לא שילמו. אמרו לנו: 'לא עכשיו, אח"כ'. עד שפנינו לבית המשפט".

" גורמי הפיקוח חוששים מהברחת בשר נגוע. יש בסיס לחשש?

"זה כמעט נבזי, איך שציירו אותנו. החקלאים ברובם ותיקים, מקצוענים ורציניים. אין לולנים קטנים וחאפרים בענף. כולם כבר יצאו מהמשחק. המשחטות הממוסדות עובדות מול המגדלים הגדולים".

בצפון - דואגים ודרוכים

מפלס החרדה של מגדלי העופות במרכז ובצפון הארץ - הרחק ממוקדי המחלה - גבוה. התפשטותה מדרום המדינה לבקעת הירדן, לתחומי הרשות הפלשתינית ולירדן, מדירה שינה מעיניהם. למרות הריחוק הגיאוגרפי ממוקדי המחלה, הם מביעים דאגה רבה. עם זאת, בסוף השבוע הזה הם נשמו מעט לרווחה כשדגימות שנלקחו מהלולים של בועיינה נוג'ידאת שבגליל, שללו חשד למחלה.

אחד הדואגים הוא נתן יצהר, המגדל להקות הודים בחדרה (13 אלף) ובמושב עין עירון (32 אלף). "רמת החרדה שלי כל כך גבוהה, שאני לא מסוגל אפילו לכסח את הדשא של הגינה. פרנסתי תלויה בגורם חיצוני שאין לי עליו שליטה", הוא אומר.

יצהר, העוסק בגידול עופות, ובעיקר הודים, מזה 18 שנה, היה בין המגדלים הבודדים, מחוץ למוקדי האסון, שהסכים להתראיין. רבים מעמיתיו למקצוע בחרו לשמור על שתיקה כי, "אנחנו לא רוצים לפתוח פה לשטן". אחרים הסבירו שהם נוקטים בימים אלה משנה זהירות, ומונעים מכל גורם זר, כולל עיתונאים, מלהתקרב אל הלולים. בדרך דומה, נוקט גם יצהר. את הצילום לכתבה ביקש לעשות מחוץ לגדר החיצונית המקיפה את הלולים, ואת הראיון עצמו לקיים בביתו שבכרכור.

יו"ר סקציית ההודים בארגון מגדלי העופות, אלי אוחנה, שבבעלותו לול הודים במושב אביאל, מסביר: "מגדלים במרכז ובצפון הארץ לא לוקחים סיכונים. כולם מצמצמים מגע עם הלולים. כולם מושקעים בהרבה מאוד כסף בלולים, ולכן החשש".

"מחלות היו ותמיד יהיו"

כבר בגיל 5 פיתח יצהר אהבה גדולה לבעלי כנף. "למרות שגדלתי כעירוני, היה לי ברור שאני הולך להתפרנס מחיות". ואכן, בשנת 1988 קנה שטח אדמה בחדרה והקים עליו לול. "באותן שנים, הוסרו המכסות בענף ההודים, אז גידלתי הודונים (הודו מגיל יום עד 6 שבועות)". חמש שנים מאוחר יותר, הקים לולים נוספים במושב עין עירון בשותפות עם בן המושב, דוד הילמן.

לדבריו, רמת הרווחיות בענף באותם ימים היתה גבוהה לעין ערוך מזו כיום.

"אם שולי הרווח נעו אז בין 25% ל-30%, היום מדובר ב-5%-10%. לזה, תוסיפי את רמות הסיכון הגבוהות שבעסק חי תרתי משמע".

" האם שקלת הסבת מקצוע נוכח שולי רווח נמוכים ורמות סיכון גבוהות?

"אילו יכולתי למכור את הקרקע החקלאית בחדרה לאנשי נדל"ן, הייתי עוזב. לצערי, זה בלתי אפשרי. עובדה מצערת נוספת היא שאין לנו דור המשך. ילדיי לא רואים בעסק הזה את עתידם. ככלל, מגדלי עופות נחשבים למשוגעים בגלל רמות הסיכון. אנחנו כמו שחקני בורסה, היום יש להקה, מחר היא יכולה למות".

" כיצד הגבת כששמעת לראשונה על התפרצות המחלה בארץ?

"הייתה לי נטייה לחשוב שמדובר במחלה אחרת. רציתי לחשוב כך מתוך הדחקה. לא רציתי להאמין שזה הגיע אלינו. מצד שני, לא הופתעתי כי מחלות בבעלי כנף, היו ותמיד יהיו. כמו שיש בבני אדם. יש חיים, יש מחלות. יש כל מיני מחלות שלא מותירות ברירה אלא להשמיד את הלול. שפעת העופות הספציפית שונה בגלל הסיכון שלה בהדבקת בני אדם".

" האם נקטת בצעדים חריגים?

"אני לא יכול להגיד שנקטתי בצעדים חריגים כלשהם, כי זה לא עובד כך בענף שלנו. אני נוקט באמצעי זהירות בכל ימות השנה. אי אפשר לעשות משהו שימנע לחלוטין הידבקות במחלה, אם זו תתפשט צפונה. בעצם, אני נתון לחסדי שמיים".

" מה בדבר ביטוח?

"לפני כמה שנים ביקרתי בחווה באיטליה שעברה את המחלה. משם חזרתי עם כמה מסקנות, בין היתר, לבטח את הלולים בביטוח נזקי טבע שהוא ביטוח יקר מאוד. ידעתי, שאם המחלה תגיע לארץ לא אוכל להתמודד איתה לבד".

" האם נגרם לך נזק כספי עקיף כתוצאה מפגיעת המחלה עד כה?

"כרגע לא. הבעיה עלולה להתעורר בעוד כשבועיים, כשאתחיל לשווק את להקת ההודים שאני מגדל לשחיטה. אם המחלה תמשיך להתפשט והמשחטה שאני עובד איתה תהיה בהסגר, כמו משחטת 'עוף קור' בשדרות, אז אנזק. מצד שני, עשוי להיווצר מצב של מחסור בבשר עוף שיגביר את הביקושים. אבל, תחושת הבטן שלי אומרת שצריכת העוף תרד".

" מה הנזק הכספי שעלול להיגרם לך במקרה של הידבקות הלול?

"נזק של מיליוני שקלים. צריך להבין שגידול להקת הודים הופך לעסק לא כלכלי אחרי 20 שבועות. זכרים מפסיקים לגדול ולהניב יותר בשר בגיל 20 שבועות ונקבות בגיל 14 שבועות. לכן, ככל שאתה מתעכב בהעברתם לשחיטה, אין מה שיכסה את עלות אחזקתם".

" אתה אוכל עוף?

"כמובן". "