עם חזון לא קונים במכולת

השניים חוברים והסינרגיה משמחת, אך הימים חולפים ואיתם מגיע הקושי.

מסתבר, כי איש החזון פשוט לא יודע לחשוב בכסף, בעוד היזם עסוק רק בו. מתברר כי חילוקי הדעות הטרמינולוגיים הופכים לחילוקי דעות תוכניים. איש החזון לא מרגיש בנוח בתוך העסק המתפתח, היזם מרגיש מעוכב. הימים חולפים, התסכול גדל והדרך המשותפת מגיעה, ברוגע או ברעש גדול, לקיצה. לא מעט פעמים נותר איש החזון כשרק החזון בידו, בזמן שהעסק נותר בידיו של איש העסקים.

זה בדיוק מה שקרה במרכז אלבאום לטיפול ואבחון ליקויי תפקוד ולמידה. המרכז, המגלגל היום 15 מליון שקל בשנה, אמנם נושא את שמו של ממציא השיטה, אבל הוא כבר מזמן לא שם.

כל מנהל צריך יועץ, במיוחד מנהלת

אחרי שנים רבות כחלילנית מובילה באופרה הישראלית החליטה ליאת אלקנה (43, נשואה ואם לשניים) לפרוש בן-לילה, והתגלגלה לעולם העסקים. "כשפגשתי את משה אלבאום הייתה לו קליניקה כושלת וקורס מצומצם למטפלים" היא מספרת. "הוא איש חזון ומטפל בחסד אבל הקמת פרויקט וניהולו לא היו בתחום היכולת שלו. הם כן היו בתחום היכולת שלי".

הביטחון של אלקנה מתבסס על קריירה מוצלחת שהתפתחה בבית הספר לרפואה אלטרנטיבית מדיסין.

לאחר שתיפקדה כמנהלת האדמיניסטרטיבית זכתה ב-1996 בכס המנכ"ל. לצידה עמד כל הזמן היועץ הכלכלי והעיסקי צבי קליין, "אני מאמינה שכל מנהל צריך לצידו יועץ, במיוחד אם הוא מנהלת" היא משחררת את המשפט הלא פמיניסטי בעליל ומבהירה: "עולם העסקים הוא עולם גברי ואנחנו לא תמיד מבינות את כלליו. טוב שיהיה יועץ-גבר שיוכל למקד ולהבהיר".

במהלך השנים ניסתה אלקנה לזהות את טרנדים חדשים בתחום. "בעולם התחילו לדבר אז על אינטליגנציה רגשית" היא מספרת, "ואני הרגשתי שמדובר בתחום חזק. כמוסיקאית שנדרשה למצוינות טכנית אך הוזנחה ברמה הרגשית, היה לי ברור ששילוב אינטליגנציות כשטח לימוד, אבחון ועשייה, הוא נישה בלתי מטופלת בארץ, ויש לה דרישה ומקום".

מה שהיה ברור לאלקנה לא היה ברור לבעלי בית הספר. חילוקי הדעות ותחושת המיצוי הביאו אותה להחזיר את המפתחות וללכת הביתה. חצי שנה הסתובבה ללא עבודה, פגשה אנשים, הקשיבה לרעיונות יזמיים חדשים וחשבה על הצעד הבא.

אלקנה: "כשפגשתי את אלבאום הוא תיאר את השיטה ואני ידעתי שאני רוצה את זה. היה שם רעיון מגובש שניתן להפוך לקונספט. כיוון שהגעתי מהקמה של בית ספר אלטרנטיבי וחשבתי במושגים בהם הורגלתי בעבר, רציתי בעצם להקים מדיסין לאלבאום".

מכללה פרטית בלית ברירה

ההתחלה נראתה מבטיחה. אלקנה ושותף נוסף שמאחורי הקלעים השקיעו 1.5 מיליון שקל, כתבו תוכנית עיסקית ושילמו את החובות הרבים בהם הייתה שקועה הקליניקה המקורית. יחד עם ממציא השיטה החליטו לקרוא למרכז על שמו.

אלקנה: "בהתחלה אלבאום היה קצת בשוק אחר כך הבין שפה, בין היתר, טמון המוניטין". התפקידים חולקו באופן טבעי: אלקנה הפכה למנכ"ל והתעסקה בהקמה, בכספים ובשיווק, בעוד אלבאום קיבל עליו את תפקיד המנהל המקצועי.

בתהליך חשיבה משותף החליטו השניים להתמקד: "למרות שהשיטה פונה לתחומים רבים" אומרת אלקנה "הבנו שהשוק דורש פתרונות בתחום קשיי התפקוד והלמידה, והחלטנו לרכז לכיוון הזה את מירב המאמצים".

בשלבים הראשונים, הרצתה אלקנה בעשרות חוגי בית שיזמה והזמינה אנשי מקצוע מתחום החינוך והטיפול להרצאות וימי עיון להכרת השיטה. במקביל, פרסמה מודעות קטנות בעיתונים שהציעו קורס בן שלושה חודשים במכללה. ראוי לציין, כי מוסדות חינוך מוכרים אליהם פנתה בניסיון להקים את המכללה בתחומם, לא הסכימו אפילו לשקול את האופציה, ובלית ברירה נאלץ מרכז אלבאום נאלץ להקים מכללה פרטית.

התגובות לא איחרו להגיע. אנשי מקצוע קראו להם שרלטנים ובקורסים הראשונים היה קשה למלא את המכסה. גם מטופלים לא הציפו את הקליניקה. "למזלנו" אומרת אלקנה, "הגענו בזמן הנכון. זו הייתה תקופה בה נוצרה מודעות ציבורית גדולה לכל נושא ליקויי הלמידה, ואנחנו היינו גורם נוסף שהציע מענה אבחוני וטיפולי".

ההצלחה נבנתה כשהשמועה על הלימודים ושיטת הטיפול עברה בעיקר מפה לאוזן. בשנה הראשונה למדו במכללה 80 סטודנטים, בשנה השנייה 200 והיום, שבע שנים אחרי, לומדים בה כ-1,000 סטודנטים במסלול בן שלוש שנים וסטאג'. את הלגיטימציה והמכובדות האקדמית נתן ד"ר זוהר טל, לשעבר ראש מכללת אחווה והיום המנהל האקדמי של המרכז.

במקביל להתפתחות המכללה, נוספה בכל שנה עוד קליניקה באחת הערים הגדולות. בחמש הקליניקות הפעילות היום, 250 מטופלים בשבוע, רובם ילדים בגילאי 5-12.

לפני שלוש שנים פנתה אלקנה למספר בתי-ספר והציעה את שירותי המרכז. מעט הסכימו ליטול חלק בפיילוט, והיום מקבלים 70 בתי ספר יסודיים את עזרת מטפלי אלבאום, המגיעים לטיפול קבוצתי ופרטני בילדים בעלי בעיות ריכוז והקשב.

פרופ' רפי קרסו החל להעסיק מטפלים, במרפאה לרפואה משלימה בבית החולים הלל-יפה בחדרה, ולאחרונה חדרה השיטה גם לצה"ל, כאשר המטפלת הבכירה, רויטל גולן משפרת בעזרת תרגילי אלבאום את נהיגת החיילים.

במקביל לזינוק המטאורי שחווה המרכז, שקעו היחסים הבין אישיים. אלקנה מתקשה מאוד לדבר על הנושא וטוענת, כי מדובר בעניין לא פתור בנפשה.

לדבריה, ביום בהיר אחד ב-2003 החליט הממציא שאינו מעוניין עוד להישאר במקום ופנה לדרך עצמאית. "זה היה שוק נוראי" אומרת אלקנה "זעזוע נורא. לנו לא נותר אלא לאסוף את השברים ולהמשיך ללמד ולטפל בלעדיו".

באופן מפתיע עבר הזעזוע בשקט יחסי. מורי המכללה, שהיו תלמידיו של אלבאום, לא עזבו איתו והמטופלים גם הם לא הפסיקו להגיע. היום אין כל קשר, עיסקי או מקצועי, בין אלבאום והמרכז המזוהה יותר מכל עם שיטתו. "זה כואב" אומרת אלקנה, "כשיגיע היום הנכון, אני אחזיר אותו אלינו".

כבר בעתיד הקרוב מתכננת אלקנה הנמרצת להרחיב את פעילות המכללה.

גם אם המועצה להשכלה גבוהה לא תכיר בקרוב במכללה הפרטית, היא לא מתכננת לעצור. "חייבים להתקדם עם הידע. אני רוצה שנהפוך למקצוע לגיטימי" היא מסכמת, "קשה להתווכח עם הצלחה".

"טיפול במוקדי העשייה"

רוב הבעיות הפיזיולוגיות והרגשיות שלנו הן תוצאה של טראומות שנאגרו בגופינו מילדות. הזיכרונות הטראומטיים נאגרים ונשמרים במחסן השרירי והעצבי של גופינו. הטיפול מתבסס על שילוב בין ארבע אינטילגנציות, גופנית, רגשית, חשיבתית ואנרגטית, ועל הנחת היסוד כי קיים קשר הדוק בין התפקוד הגופני והתפקוד הקוגנטיבי.

הטיפול משלב טכניקות גופניות ורגשיות מגוונות וכולל עבודה על קואורדינציה, יציבה, גמישות, הרפיה, גרפו-מוטוריקה, תנועה תהליכית, נשימה מודעת, טכניקות עיסוי ועוד, במטרה לסייע לפירוק המתח הנאגר בשרירים והורדה משמעותית של רמת התסכול הנובעת מן הקושי.

בבית-הספר היסודי בן-גוריון בחולון מטופלים, זו השנה השנייה, 20 ילדים בשיטת אלבאום. "אני לא פוסלת אף שיטה שיכולה לעזור לילדים בעלי קשיי תפקוד בבית הספר", אומרת המנהלת רותי קרן. "מצאתי את שיטת אלבאום מתאימה, כיוון שהיא מטפלת בדיוק במוקדי העשייה הבית-ספרית: קשיי קשב וריכוז, תנועתיות יתר, בעיות קואורדינציה, קשיי כתיבה, רגישויות למיניהן ועוד. זו השנה השנייה בה אנו מקבלים את הטיפול וההורים, המורות ובעיקר התלמידים מצביעים על שינוי ושיפור משמעותי בתפקוד היומיומי בכיתה ובבית". "