המבחן של מני מזוז

"אופרת השכר" בבנק ישראל התחילה בדיוק לפני 10 שנים, ב-1996, כאשר הממונה על השכר דאז, יוסי קוצ'יק, התחיל לבדוק בחשאי את חריגות השכר וההסכמים בבנק ישראל בימי הנגיד פרופ' יעקב פרנקל. שנתיים לאחר מכן ב-1998, כשהדבר נחשף, "נבלם" קוצ'יק על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יעקב נאמן ופרנקל עצמו, לאחר פגישה שקיימו השלושה, ככל הידוע, במעון ראש הממשלה בירושלים.

יורשו של קוצ'יק, יובל רכלבסקי הפתיע את כולם ב-1999, בהודעה דרמטית, לפיה האוצר מכין דו"ח סודי על כל הסכמי השכר וההחלטות שהתקבלו בבנק ישראל מ-1994. "אם יהיה צורך - נכנס לעימות. אנחנו נפרסם את הדו"ח במלואו, לאחר שתסתיים הבדיקה", אמר רכלבסקי. זה היה ב-1999, אבל הדו"ח הוקפא, לשרי האוצר לא היה נוח עם העימות המתוקשר עם נגידי בנק ישראל. רק שבע שנים מאוחר יותר, ב-2006, אחרי הבג"ץ המתוקשר בנק ישראל נגד רכלבסקי, אחרי ביטול חד צדדי של מענק ההתייעלות, אחרי מאמצי הפישור והגישור של פרופ' חיים לוי מהאוניברסיטה העברית, ואחרי דו"ח ביקורת חמור של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, נחשפים ממצאי הדו"ח הסודי בדו"ח השכר לשנת 2004.

בינתיים ההתכתשות בעיצומה, אין דו"ח ואין החלטות חותכות והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מתקשה להכריע בשאלות הקשות: מי מעובדי בנק ישראל ייתבע להשיב כספים שלכאורה קיבל ביתר (3 או 60 עובדים או אולי יותר); עד לאיזו שנה תיערך הבדיקה לאחור? האם עד לשנת 1985 או שמזוז יחליט להסתפק בשנתיים האחרונות? ממילא לאחר פרישתה של עו"ד נורית אלשטיין מיחידת אכיפת השכר בפרקליטות המדינה (שהתמנתה בינתיים ליועצת המשפטית של הכנסת), אין מי שיעסוק בנושא.

מדובר בהחלטה סבוכה ולא קלה. יש חשש מובן, שתביעות סיטונאיות יהפכו את המקרה ל'משפט הבנקאים' הפעם נגד צמרת בנק ישראל, גם אם מזוז יסתפק בהגשת תביעות כנגד בכירים בשנתיים האחרונות. זה יפרנס את טובי עורכי הדין אך ספק אם ניתן יהיה לנהל מערכה משפטית ממוקדת בלי לגרור לביצה את כל שבעת נגידי בנק ישראל שכיהנו בתפקיד מאז הקמת הבנק ב-1954: דוד הורוביץ, משה זנבר, ארנון גפני, משה מנדלבאום, פרופ' מיכאל ברונו, פרופ' יעקב פרנקל וד"ר דוד קליין. "