דו"ח שכר הבכירים במגזר הציבורי, שהעסיק את המדינה לפני כשבועיים, בא בהמשך לעיסוק בחגיגות השכר בבנקים ומעורר השנה עניין רב במיוחד. בכל הנוגע למשרד המשפטים לפחות, קשה למצוא בדו"ח הממונה על השכר באוצר, המתפרסם היום וחושף את משכורות בכירי המשרד בשנת 2004, תוכניתן, מגיש תה או יו"ר ועד ש"מככב" בין הגדולים.
לרשימת המדורגים הצטרפה הפעם שחקנית חדשה, שהוצנחה היישר למקום הראשון. זוהי נציבת תלונות הציבור על שופטים, טובה שטרסברג-כהן, לשעבר שופטת בית המשפט העליון. הנציבה קיבלה 56,351 שקל ברוטו לחודש, ועלות השכר השנתית שלה היתה 850,549 שקל. שטרסברג-כהן ניצבת במקום השלישי הכללי ברשימת בעלי התפקידים במשרדים הממשלתיים, מבחינת גובה המשכורת, אם כי עלות שכרה היא השנייה בגובהה, כשקודם לה רק מנהל מחלקת הרדמה בבית החולים ברזילי באשקלון.
שכר הבכירים במשרד המשפטים, צריך להסביר, מושפע בראש ובראשונה מהגדרת התפקיד, מדרגת השכר אליה הוא מוצמד ומהוותק. בכירי פרקליטות המדינה, עד לרמת פרקליט מחוז, מוקבלים לשופטים מחוזיים, ובדירוג זה יש משמעות רבה לוותק. פרקליט בכיר בדימוס מסביר, כי בחמש השנים הראשונות, מקבלים הבכירים תוספת של 4% לשכר בכל שנה, כלומר 20% תוספת בתוך ארבע שנים. אחר כך, מוקפא השכר למשך שנתיים, ובתום שבע שנות ותק, הפרקליט מדלג למחצית רמת השכר שבין שופט מחוזי לשופט עליון. כאשר הוא מדבר על ותק, הכוונה לוותק בתפקיד המסוים ולא במערכת בכלל.
שכרה של הנציבה מוקבל לזה של שופט בבית המשפט העליון. רק שכרו של בעל תפקיד נוסף במשרד המשפטים מוקבל לשופט עליון, והוא היועץ המשפטי לממשלה. למרות זאת, אגב, תופס מני מזוז רק את המקום הרביעי מבין בכירי משרד המשפטים. במקום השני ניצבת עו"ד חוה הלברייך, מנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין, האחראית על כל לשכות רישום המקרקעין (טאבו), עם שכר חודשי של כ-51 אלף שקל ועלות שנתית של 739 אלף שקל. שכרה של הלברייך, כמו של רוב בכירי משרד המשפטים, מוקבל לזה של שופט מחוזי.
שטרסברג-כהן והלברייך הן היחידות מבין עובדי המשרד שעוברים את סף 50 אלף השקלים בחודש. 16 פרקליטים בכירים השתכרו למעלה מ-40 אלף שקל בחודש, ובראשם עומדת מי שהיתה אז פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, המכהנת כיום כשופטת בית המשפט העליון. ארבל קיבלה כ-49.5 אלף שקל, כשדרגתה מוקבלת לנשיא בית משפט מחוזי. עם מינויה לעליון שודרג גם השכר, כמובן.
אחריה, כאמור, ניצב היועץ מני מזוז, עם 2,000 שקל פחות, כשצמודה אליו פרקליטת מחוז חיפה, עו"ד לילי בורישנסקי, עם 47.4 אלף שקל. גם דרגת השכר שלה מוצמדת לזו של שופט מחוזי. שדרוגה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון בשנת 2004, "חסך" למשרד המשפטים יותר מ-7,000 שקל. מחליפה, עו"ד ערן שנדר, השתכר "רק" כ-42 אלף שקל, שהם כ-1,000 שקלים פחות ממה שקיבל בתפקידו הקודם, כמנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
גם חילופי היועצים המשפטיים לממשלה "חסך" למשרד כמעט 5,000 שקל, לאחר ששיאן השכר בדו"ח לשנת 2003, אליקים רובינשטיין, השתכר כמעט 52 אלף שקל, בטרם מונה לעליון.
פרקליטת מחוז הדרום, עו"ד יסכה ליבוביץ', הביאה הביתה מעט יותר מ-46 אלף שקל. אחריה ברשימה מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, עו"ד לאה מרגלית (44.6 אלף שקל), מנכ"ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ' (44.6 אלף שקל), והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, עו"ד מרים רובינשטיין (44.3 אלף שקל).
בעוד פרקליט מחוז ת"א לעניינים אזרחיים, עו"ד יעקב כהן, השתכר 42.8 אלף שקל, פרקליטת המחוז לעניינים הפליליים, עו"ד רות דוד, קיבלה 10,000 שקל פחות: רק 32.7 אלף שקל. הפרקליטה השלישית של המחוז, האחראית על תחום המיסוי והכלכלה, עו"ד אלה רובינק, נוטה אף היא לכיוונה של דוד, עם 35.6 אלף שקל.
מצבם עוד שפיר ביחס לפרקליטי המחוז האחרים: פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד סילביה פריימן, הביאה הביתה רק 31.7 אלף שקל. פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אלי אברבנאל, הסתפק בכ-31.5 אלף שקל, ואילו פרקליטת מחוז המרכז, עו"ד רחל שיבר, נותרה מבויישת עם 31.5 אלף שקל. המשותף לשלושה, אגב, היה שזו השנה הראשונה בתפקיד.
מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות, עו"ד נורית אלשטיין, שבינתיים עברה לשמש היועצת המשפטית של הכנסת, קיבלה 42,477 אלף שקל ב-2004. המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהושע שופמן (בתחום החקיקה) ועו"ד דידי לחמן-מסר (בתחום המשפט הכלכלי-פיסקאלי), קיבלו סכום דומה.
מי שהיה אז מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד שמעון דולן, שבינתיים פרש לסקטור הפרטי, קיבל אף הוא מעט יותר מ-42 אלף שקל. האפוטרופוס הכללי והכנ"ר, עו"ד שלמה שחר, קיבל 31.5 אלף שקל, מעט יותר ממנהל מח"ש, עו"ד הרצל שבירו (31.1 אלף שקל) ומרשם החברות, עו"ד ירון קידר (28.7 אלף שקל).
הממונה על הגבלים עסקיים, דרור שטרום, הרוויח ב-2004 שכר של 31.7 אלף שקל, לעומת 30.1 שקל שהביא מנהל הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד יהודה שפר. לעומת אנשי התביעה, בסניגוריה הציבורית נרשמו משכורות נמוכות הרבה יותר.
הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, השתכרה מעט פחות מ-30 אלף שקל, למרות שדרגת השכר שלה מוקבלת לשופט מחוזי. אפילו סגן מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין קיבל מעט יותר ממנה. "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.