בלוג בריטי ששמו EU Referendum חושף בפוסט יוצא דופן (הערה: התמונות בפוסט קשות לצפייה, לשיקולכם) את שיטות העבודה של צלמי רשתות הטלוויזיה הגדולות, המדווחים ובעיקר מצלמים את המלחמה בלבנון.
הפוסט טוען ומנסה להוכיח, כי צילומים של רשתות AP, רויטרס וסוכנות ידיעות צרפתית שצולמו בכפר כנא לאחר מתקפת חיל האוויר על הכפר, למעשה בוימו כדי להגביר את אפקט הזוועה של האירוע, הקשה ממילא.
זוהי הצצה נדירה לדרך בה פועלים העיתונאים והצלמים המסקרים את המלחמה, שתוצאותיה יוצרות מציאות שאיש כמעט לא טורח לערער על מהימנותה.
סימני שאלה בנוגע לזמני הצילום
כך, לדוגמא, נדרש הפוסט לשאלת זמני הצילום של התמונות מהסוכנויות השונות, שמעוררות חשד לביום. באחד המקרים הוא מציג תמונה שצולמה על-ידי צלם AP בשעה 7:21 בבוקר, ובה נראית ילדה מתה בתוך אמבולנס. בתמונה אחרת של AP, שצולמה כשלוש שעות אחר-כך, בשעה 10:25, נראית אותה ילדה כשהיא מועלית לתוך אותו אמבולנס...
כותב הפוסט מנתח, תמונה אחר תמונה, סדרת צילומים של שני ילדים לבנונים שנהרגו בהתקפה ומראה כי למעשה הם מוצגים למצלמה על ידי אדם שמוגדר על ידי הרשתות הזרות כאיש צוות החילוץ, אך נראה מערבי לגמרי וייתכן ש"הושתל" על ידי צוותי הטלוויזיה כדי להשיג תמונות קשות יותר.
בכמה מהתמונות, האיש פשוט מציג את הגוויות למצלמות. בכמה אחרות הוא נראה בסערת רגשות שלא היה לה כל זכר בתמונות אחרות, שצולמו כמה דקות לפני כן. הפוסט טוען: "כאשר מביימים תמונות הרוגים, זה מפסיק להיות חדשות ומתחיל להיות תעמולה".
צוות AP קיבל בונוס כספי על כפר כנא
הפוסט גם חושף מכתב ממערכת AP לצלמיה וכתביה, שקיבלו בונוס כספי על סיקור המתקפה על כפר כנא.
סוכנות הידיעות AP ורויטרס הכחישו מכל וכל את הטענות, בתגובה באתר "פורבס". לטענתן, העיתונאים שלהן לא היו מסתכנים לעולם בביום תמונות. "קשה לדמיין איך מישהו שיושב במשרד ממוזג, במרחק אלפי מיילים מזירת האירוע, יכול להחליט מה קרה באמת בשטח", אמרה ל"פורבס" בכירה בסוכנות AP.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.