מחצית מתושבי העיר ניו-יורק סבורים שהממשל האמריקני בחר ביודעין לא לסכל השמדת מגדלי התאומים

חמש שנים לאחר קריסת המגדלים התאומים וניתוץ המיתוס שביתם של האמריקנים, הספון בין שני אוקיינוסים, הוא מבצרם, עדיין יש מוחות קודחים בארה"ב שמסרבים להאמין ש-19 צעירים, חמושים באולרים, כופפו את המעצמה היחידה בתבל.

מבחינת אמריקנים רבים, הקונספירציה הגדולה והחצופה ביותר היא דווקא דו"ח הוועדה הרשמית של הממשל על השתלשלות פיגועי 9/11. ערבים שוחרי נקם ותאבי בתולות עתידיות השכיבו את אמריקה על הקרשים? אולי, אבל מי באמת הניע אותם? מי באמת מימן את המבצע? ובעיקר, מי הרוויח ממנו? לדידם של חסידי קנוניות-העל, בין לאדן הוא שכיר של סוכנות הביון המרכזית, אל קאעידה מקבל פקודות מהמוסד, הזנב הישראלי מכשכש בכלב האמריקני ויהודים עשו כסף מרצח ההמונים בניו-יורק.

בהלך הרוח האנטי-ממסדי, אנטי בושי, אנטי המלחמה בעיראק, שסוחף את אמריקה (רק כשליש מהאוכלוסיה מרוצים מתפקוד הנשיא), אמונה יוקדת שפיגועי 11 בספטמבר נרקמו במוחם של בכירי סי.איי.איי, הניאו-קונסרבטיבים בממשל ו/או היהודים אינה מוזרה ואפילו לא יוצאת דופן במיוחד.

לפי סקר של רשת התקשורת סקריפס האווארד ואוניברסיטת אוהיו, שדגם באחרונה 1,010 אמריקנים, חשדו 36% מהנשאלים שממשל בוש קידם את פיגועי 11/9, או היה מודע לכך שהם עומדים להתרחש ולא עשה דבר כדי למנעם. 16% מהנשאלים מאמינים שהמגדלים התאומים קרסו בעקבות "פיצוצים מבוקרים" של חומרי נפץ שהוטמנו בהם לפני הפיגוע. 12% גורסים שטיל שיוט פגע בפנטגון לפני חמש שנים, לא מטוס נוסעים. ובניו-יורק הנאורה, 49.3% מתושבי העיר משוכנעים, כי ממשל בוש "בחר ביודעין לא לסכל" את השמדת ה"תאומים", לפי סקר של זוגבי אינטרנשנל.

הקו שמפריד בין ניכור וייאוש מממשל בוש, ומהממסד בכלל, בעיקר על רקע המלחמה בעיראק, לבין אנטישמיות טהורה הוא דקיק. זרם משמעותי, שמכונה "התנועה לחיפוש האמת על 11/9", מציף את האינטרנט וצינורות מדיה אחרים ב"הוכחות", טיעונים ופלפולים, שממשל שיצא למלחמה בעיראק והקריב (עד עתה) כ-2,600 חיילים, כדי לבער נשק להשמדה המונית שלא היה ולא נברא, מסוגל בהחלט להקריב 3,000 מאזרחיו על מזבח מתקפת טרור מדומה, כדי להכשיר את הקרקע למלחמה צלבנית חדשה נגד האיסלם ובכך להבטיח אספקת נפט שוטפת לארה"ב, כלכלה חזקה לוול סטריט וביטחון לישראל.

ואחרי הכל, רוב הניאו-קונסרבטיבים, שהיו יזמי המלחמה בעיראק ודוחפיה, מפול וולפוביץ, סגן שר ההגנה לשעבר ומטה, הם יהודים. אנחנו יודעים לחבר את הנקודות, אומרים "מחפשי האמת".

הליגה היהודית נגד השמצה, שמתעדת בשקידה כל נפיחה אנטי-יהודית, מקטלגת את הווריאציות של "הקשר היהודי נגד אמריקה" כך:

• המוסד תכנן וביצע את פיגועי 11/9 כדי לקדם את האג'נדה הגיאו-פוליטית של ישראל ע"י שיסוי אמריקה בערבים. אסמכתא: כבר היו דברים מעולם. פרשת לבון, למשל. ההאשמה הזו, נאמר בדו"ח של הליגה, "נשענת בין היתר על ההלכה האנטישמית שרק היהודים ערמומיים דיים, בעלי תושיה ומרושעים כדי לבצע את ההתקפות ואחר-כך לטפול אותן על אויביהם".

• "רשת מרגלים" של ישראלים צעירים, שהציגו עצמם כ"סטודנטים לאמנות", עקבה אחר חוטפי המטוסים לפני 11 בספטמבר, אך לא עשתה דבר כדי לעוצרם. המקור: כמה ישראלים, שעבדו ללא אשרות בחוף המזרחי, נעצרו לאחר שאחד מהם צילם את המגדלים הבוערים מחופה של ניו-ג'רזי. הם גורשו לישראל.

• הנאמנות הכפולה של יהודים בעלי תפקידים בכירים בממשל הפכה אותם למשרתים של "האינטרס הציוני" והניעה אותם לסוכך על המעורבות הישראלית בפיגועים. למשל: מייקל צ'רטוף, "גזען יהודי קיצוני" והשר לביטחון פנים, שב-2001 היה ראש כוח המשימה ללוחמה בטרור במשרד המשפטים, אך לא עשה דבר כדי להעמיד לדין את "המרגלים הישראלים".

• "ארבעת אלפים" ישראלים (או, לפי גרסה אחרת, יהודים), שעבדו ב"תאומים", לא הופיעו לעבודה ב-11 בספטמבר, לאחר שהוזהרו ע"י סוכני מודיעין ישראליים. (יש טוענים שמקור הברווז הזה באל מנאר, הטלוויזיה של חיזבאללה).

• יהודים, בעלי ה"תאומים", תכננו את הפיגועים כדי לגרוף כספי הביטוח.

ובעוד שהנופך האנטישמי בתיאוריות הקונספירציה מיוחס בדרך כלל (אך לא רק) לגזעני הימין הקיצוני, כאיש הקו-קלאקס-קלן לשעבר דיוויד דיוק; לאלמנטים בשמאל הקיצוני, לרבות פרופסורים שוטמי בוש וישראל, למעטים ממתנגדי המלחמה בעיראק; למגזרים לא קטנים בקהילייה השחורה, בעיקר למוסלמים שחורים ולחלקים נרחבים בקהילייה הערבית-אמריקנית - הנקודה הכאובה היא שהרמיזות, הקריצות, ההתבדחויות, האמירות, אם לא ההאשמות, על "חלקם" של יהודים ו/או ישראל באירועי 11 בספטמבר נעשו איכשהו לחלק מהשיח הציבורי. לא אבסורד, לא משהו שמוקצה מחמת מיאוס, אלא עוד שבריר רעיון כמעט לגיטימי בשוק הדעות הלאומי, והיהודים יכולים לזעוק "עלילת דם" עד שיצטרדו.

וכך, לא בהחבא, מגיע לזרם המרכזי של התרבות האמריקנית סרט חדש, "בוראט: למידת התרבות של אמריקה למען האומה המהוללת של קזחסטאן", שיעניק לגיטימציה, כביכול בקריצה קומית, לבדותות אנטישמיות ישנות וחדשות. בוראט הוא עיתונאי מקזחסטאן, במסע לימודים בארה"ב. הוא מעדיף לנסוע לקליפורניה במכונית, לא לטוס, "למקרה שהיהודים ירצו לחזור על התקפת 11 בספטמבר שלהם".

בביקור בדרום ארה"ב הוא נחרד לראות שבעלי המוטל שבו הזמין חדר הם יהודים. כאשר מקקים מסתננים לחדר, משוכנע בוראט שהמקקים הם הבעלים שהפכו עצמם לחרקים. איך נפטרים מהם? בוראט משליך עליהם כסף. בשובו לכפרו בקזחסטאן, משתתף בוראט בהילולה שנתית: "הרצת היהודים", שבה חובטים הכפריים באלות בבובות יהודיות ענקיות.

לא חשוב שהסרט הוא פרי כשרונו של קומיקאי פנטסטי, הבריטי סשה ברון כהן, שמגדיר עצמו כ"יהודי שומר מצוות". לא חשוב שהוא משתלח ללא רסן גם בצוענים, בהומואים ובנשים. מה שחשוב הוא שחברת פוקס של רופרט מורדוק לקחה את הסרט תחת חסותה (אם כי היא הקימה חברה בת להפצתו, כדי לא להתלכלך). "בוראט" טרם הגיע למסכים באמריקה, אך אם מורדוק, מעמודי התווך של הממסד התאגידי, מעניק תו כשרות לסרט כזה, הוא חש כנראה שהגיעה השעה.