ארקדי גאידמק נגד "הארץ": תובע מהעיתון 45 מיליון שקל

בכתבתו של שריד הוא כותב, כי "זה מה שקורה כאשר המדינה מציעה עצמה למכירה. ארקדי גאידמק הוא עכשיו המדינה, הוא פני הדור וככה אנו נראים". עוד כתב שריד כי, "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק".

עוד כתב שריד, כי "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקות של נשק ויהלומים באנגולה, ואיזו מהעסקות מלוכלכת יותר... כאות הוקרה על תרומתו לשפיכות הדמים, ניתן לגאידמק דרכון דיפלומטי של אנגולה, שבו הוא מחזיק עד היום, ובעזרתו הוא מצליח לנוע בעולם למרות צו המעצר הבינלאומי שהוציאה נגדו ממשלת צרפת, ואשר בגינו הוא חושש להגיע למערב אירופה".

בכתב התביעה שהגיש עורך דינו של גאיידמק, רונאל פישר, ושהגיע לידי "גלובס", נכתב כי "תביעה זו אינה מוגשת מתוך חוסר סובלנות כלפי העיקרון החשוב בדבר חופש הביטוי. תביעה זו מוגשת מתוך חוסר סובלנות כלפי עיקרון חופש הביזוי. לא כל דעה ראוי לה שתישמע, ולא כל פרסום זכאי להגנה. יפים הדברים שבעתיים כאשר דעתו השונה של אדם מתיימרת להצדיק עצמה בעובדות שקריות כהנחות יסוד".

עוד נכתב על-ידי עו"ד פישר, כי "גאידמק אינו סוחר נשק. הוא גם אינו עבריין, שכן איש לא הרשיע אותו בדבר, ולדרכון הדיפלומטי שקיבל מממשלת אנגולה אין דבר וחצי דבר עם סחר יהלומים. 'עובדות' אלה המוזכרות בפרסומים ועליהן בדיוק מושתתת דעתו של המפרסם, מדוע פניו של מר גידאמק הם פני כלב - לא פחות ולא יותר - הנן בלתי נכונות בעליל, מכוערות ומבישות גם יחד".

גאידמק אמר היום ל"גלובס", כי "הכתבה של שריד לא מעניינת אותי והדעה שלו אינה דעתם של השאר. אולם, עיתון 'הארץ' כעיתון ארצי צריך לקחת אחריות כשהוא מציג עמדות אלה שהם עמדות של מיעוט, של איש אחד. יש להם אחריות והם צריכים לקבל אותה".

מהנהלת עיתון "הארץ" נמסר בתגובה: "עיתון 'הארץ' לא ייכנע לתכתיבים של בעלי הון, וכי הניסיון של בעלי ההון לקשור בין כסף ופרסום לתוכן מערכתי מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובערכי האתיקה העיתונאית". יוסי שריד אמר בתגובה: "כשנראה את התביעה נגיב עליה".