מה צריך לכלול בחוזה העבודה? מה המחויבות של המעסיק לגבי סביבת העבודה של העובד? מה זכויותיהן של עובדת בהיריון, ושל עובדת שאימצה ילד? מה מותר ומה אסור לגבי העסקה בימי מנוחה? שוקי שטאובר, יועץ למנהלים, הוציא באחרונה את הספר "מגיע לי?" המוגדר כמדריך השלם למעסיק ולעובד, ומתיימר לתת את התשובות כמעט לכל השאלות.
המדריך אמנם מוגדר כמיועד הן למעסיקים והן לעובדים, אך נראה שמי שיפיקו ממנו יותר תועלת, הם עובדים. שטאובר: "הספר מדבר גם על חובות, אבל בעיקר על זכויות. הצורך הראשוני עלה כשראיתי שיש בורות מאוד גדולה בקרב אנשים לגבי זכויותיהם. חלק ניכר מהאנשים לא יודעים שהם לא יודעים, וחלק יודעים שהם לא יודעים, אך לא יודעים מה לעשות, או שהם חשים בתודעה שלהם שמשהו לא בסדר, אבל לא יודעים איפה לברר.
"ראיתי שיש בורות גדולה גם בקרב מעסיקים. למשל, יש הרבה מעסיקים שאין להם פונקציית משאבי אנוש. רובם מעסיקים קטנים, ואז ממילא אין גורם מקצועי אצלם שיודע את הדברים האלה. במקרים רבים, מעסיק כזה פונה לעו"ד שלו, ופעמים רבות העו"ד לא מתמחה בדיני עבודה. ואז, או שהוא נותן תשובה מהוססת או שיפנה למישהו שמתמחה. בחלק מהמקרים העו"ד ייתן ייעוץ שמבוסס על תחושה בלבד.
החלק הראשון של הספר נוגע לתהליכי קבלה לעבודה, לרבות נושא החתימה על החוזה. שטאובר: "אנשים לא יודעים מה צריכים לדעת לגבי חוזה עבודה, לא יודעים מה צריך לכתוב שם, ועל מה להקפיד.
"יש עניין של מצג שווא הדדי. הן העובד והן המעביד, מוסרים לעתים מידע לא מלא או מוטעה. לפעמים, כשיש מועמד אטרקטיבי, המעסיק מייפה בפניו את המציאות במקום העבודה. פתאום כשהעובד מתחיל לעבוד, הוא רואה שזה לא מה שחשב.
אותו הדבר אצל העובד. למשל, עובד נותן להבין שהוא יכול לעבוד שעות נוספות רבות, ומתברר שהוא לא. גם זה מצג שווא. עדיף לרשום דברים כאלה בחוזה העבודה, כדי שלא יהיה אפשר לבוא אחר כך בטענות. אם נושא מסוים לא נאמר בחוזה במפורש, כל צד יכול עקרונית להגיש תביעה".
נושא נוסף בספר, הוא השכר ותגמולים נוספים, ובתוך זה, בעיית השעות הנוספות. שטאובר: "אם עובד קיצר ביום מסוים את יום העבודה שלו, ומשלים את השעות שהחסיר ביום אחר, המעביד צריך לשלם עליהן כפי שמשלמים על שעות נוספות. אם העובד לא קיבל תשלום שעות נוספות עבור השעות האלה, עקרונית הוא רשאי לתבוע".
פרק נוסף עוסק בכל ההיבטים של עבודת נשים. שטאובר: "ההטבות לנשים בהיריון פוגעות בסיכוייהן להתקבל לעבודה. פרק אחר עוסק בביטוח הלאומי. בעניין הזה, מודה שטאובר, יש נושאים הניתנים לפרשנות. שטאובר: "יש הרבה דברים שהם אמורפיים, שאין בהם תשובה חד-משמעית. הספר לא בורח מזה, אלא אומר שיש פנים לכאן ולכאן".
חלקים נוספים של הספר מתייחסים לזכויותיו וחובותיו של העובד בכל הנוגע לקניין רוחני, אי-תחרות, הגבלת עיסוק, הגנה על פרטיותו של העובד, וכמובן, סוגיית ההטרדה המינית.
" האם למעביד מותר למשל לקבל פלט של השיחות שמנהל העובד מהטלפון של העבודה?
"מותר לעשות הרבה דברים. אבל חשוב מאוד ליידע את העובד. אם למשל, אתה רוצה להגן על הקניין הרוחני שלך, ואתה עושה מעקב אחרי המיילים של העובדים, הם צריכים לדעת על כך מראש. כך גם לגבי שיחות טלפון. אך אם תאמר לו מראש, זה יוצר את האיזון בין זכותו הקניינית של המעביד לבין זכותו של העובד לפרטיות. חשובה פה ידיעת כללי המשחק. לפעמים מעסיקים אומרים: 'זו זכותי הלגיטימית'. נכון, אך זכותו של העובד לפרטיות, והרבה מעסיקים לא יודעים את זה".
בכל הנוגע לקניין רוחני, מציע שטאובר למעבידים לכלול בחוזה העבודה את התנאי שכל פיתוח של העובד במהלך תקופת עבודתו אצל המעביד, ואשר קשור לעבודתו, שייך למעביד. אחרת, אומר שטאובר, ידיו של המעסיק כבולות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.