כלכלת העולם עוברת שינויים רבי משמעות. ההערכה של גולדמן זאקס היא כי בשנת 2040 תהיה הכלכלה ההודית השלישית בגודלה בעולם. ההצלחה המסחררת של הודו בתחום ה-IT נתנה להודו ביטחון ואיפשרה לה להיכנס למגוון רחב של שווקים גלובליים: חלקי מכוניות, אנרגיה, אוכל ותרופות. חברות הודיות קונות חברות זרות ומשקיעות בגדול מחוץ להודו, וחברות זרות עומדות בתור להשקיע בהודו. 5-6 מיליון פלאפונים נמכרים בהודו מדי חודש(!). להודו יש קרוב ל-100 חברות עם ערך של מיליארד דולר, בהן 10 חברות מעל 10 מיליארד דולר.
מדינה מוטת ייצוא כמו ישראל, חייבת להיות בעלת יכולת טובה להתאים עצמה לשינויים ולתמורות בשווקים העולמיים. על ישראל לעשות כל שביכולתה להתחבר להודו וליהנות מההזדמנויות הענקיות בהודו ובשיתוף פעולה עם חברות הודיות בשווקים הכלל-עולמיים, וזאת בעזרת מו"פ משותף, מחקרים משותפים, שותפויות עסקיות אסטרטגיות ודרכים אחרות שיהדקו את הקשר בין שתי המדינות.
כדי להצליח בכך, יש לטפל במגוון בעיות: לזהות פעילויות משלימות בתחומים שונים, ליצור קשרים, להעביר מידע ולתאם מדיניות. כך למשל, לפני כשנה חתמו ישראל והודו על הקמת קרן דו לאומית לעידוד מחקר משותף. חשוב להדגיש שכל הפעילויות הללו דורשות מחקר מבוסס אקדמית אשר ינחה ויעזור לחברות, ארגונים וממשלות לקדם את שיתופי הפעולה ביניהן.
הנושאים שאני רואה על סדר היום הם: איך לבנות קרנות מחקר דו-לאומיות טובות, כיצד להוביל ולהתמודד עם בעיות של קניין רוחני בפרויקטים דו-לאומיים וכד'. כאמור, קרן דו-לאומית עם הודו כבר הוקמה, אך זה עדיין המעט שניתן לעשות.
מסיבות אלה הקים מוסד שמואל נאמן, לפני יותר משנה את תכנית ה-IIIP (Israel India Innovation program), אשר נתמכת על ידי מוסד נאמן ומשרד המדע ההודי, ומטרתה לתמוך במחקרים משותפים של חוקרים משתי המדינות. מתוך כוונה להוציא ניירות עמדה ומחקרים שיסייעו לשתי המדינות לשתף פעולה ביניהן, נוסדה התוכנית וכבר היא מתחילה להניב פירות. שרים הודים כבר ביקרו בישראל בראש משלחות בזכות התוכנית, ובפברואר האחרון עמדתי בראש משלחת של מוסד שמואל נאמן להודו, שכללה בכירים מהאקדמיה ומהתעשייה כדי ללמוד את הצד השני, להוביל ולקדם מחקרים משותפים. פעילויות רבות נוספות נמצאות בתכנון, מתוך כוונה ליצור ולהוביל חזון משותף לשתי המדינות בצורה של WIN WIN כך ששתי המדינות תצאנה נשכרות.
אין לי ספק שביקור המשלחת ההודית ב"ועידת ישראל לעסקים" של "גלובס" הוא נדבך נוסף להידוק העשייה עם הודו והוא מהווה הזדמנות מצוינת לחזק את הקשרים בין שתי המדינות, לטובת שתי הכלכלות. "
הכותב הוא מנכ"ל מוסד שמואל נאמן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.