אני קורא להקים פורום בתחום האנרגיה החלופית בדומה לזה שבוקי אורן ואורי יוגב הקימו בתחום המים, פורום שידחוף לפתח ולתמוך בטכנולוגיות וידאג להשיג סיוע ממשלתי", אמר אתמול יצחק פורר, יו"ר ארנסט אנד יאנג ישראל במושב הקלינטק שנערך בוועידת ישראל לעסקים.
לפי פורר, ברבעון השלישי השקיעו קרנות בארה"ב ובאירופה 1.1 מיליארד דולר בקלינטק, 14% מסך ההון שרוכז בידיהן. פורר העריך שבסיום תהליך לימוד התחום, ישקיעו קרנות הון סיכון ישראליות ואמריקניות הפועלות בישראל כ-10% מהשקעותיהן בקלינטק, אך בינתיים השקעות הן עקב האכילס של הקלינטק בישראל: הכסף מחכה, מהסס ולא נכנס.
אחד מנציגי המשקיעים הזרים במושב היה אריק יאנג, שותף בכיר בקיינן פרטנרס, שציין שקיינן משקיעה בחברות בשלב מוקדם העוסקות באנרגיה חלופית ובייעול ניצולת החשמל. לשאלת אסף ברנע מחברת מקורות, לאיזה החזר על ההשקעה מצפים בקיינן מחברות קלינטק, השיב יאנג ש"אנחנו מצפים להחזר של פי 5-10 על הכסף. לא ניכנס לפרויקט שצפוי להניב פי 2-3", הוסיף, והדגיש שלשיטת קיינן יש להיכנס להשקעה בסטארט-אפים מתחום הקלינטק למשך לא פחות מ-7-10 שנים. יאנג ציין שחברות אנרגיה חלופית מייצרות היום ערך רב, והעריך שהרגולציה תמשיך לשחק תפקיד חשוב בקידום השימוש באנרגיה חלופית.
נציג נוסף של המשקיעים הזרים היה ד"ר בועז ברק, חבר ההנהלה הבכירה בקרדיט סוויס: "עברנו מספר תהפוכות בבנק עד שהגענו לתמוך בקלינטק. הקמנו צוות לפני כמה שנים שמטרתו לחשוב באופן מתמיד על תחומי העתיד שכדאי להשקיע בהם, כדי לייצר ערך ללקוחות שלנו. השנה עלה נושא האנרגיה החלופית. ראשית החלטנו לחסוך בשימוש באנרגיה בתוך הבנק, ובמקביל החלטנו שלא ניתן אשראי לחברות שאינן מודעות לנושא השמירה על אוויר נקי או שאפילו עלולות בפעילותן לגרום לשואה במונחים של זיהום כדור הארץ. כמו כן, החלטנו שנשקיע מכספנו בתחומים שנוגעים לקלינטק, ובנוסף נשקיע גם מכספי הלקוחות".
"להיזהר מבריחת ידע"
הנוכחים הסכימו שהקלינטק צפוי לייצר ערך עצום למשקיעים, אבל "נקודת התורפה העיקרית שלו היא גורם הזמן", אמרה ד"ר אופירה אילון, חוקרת בכירה ומרכזת תחום איכות הסביבה במוסד נאמן לחקר מדיניות בטכניון. "הזמן הדרוש לפיתוח טכנולוגיה מוכחת הוא ארוך הרבה יותר מאשר בתוכנה, למשל".
בהמשך נשאלו המשתתפים, האם העובדה שהמוצר יותר מורכב ואיטי מתחומי היי-טק אחרים יכולה לפגוע בנכונות המשקיעים לשים כסף, והאם ייתכן שצריך להתפתח פה סוג חדש של משקיע.
"כבנקאי אני רוצה להדגיש שצריך אורך נשימה בביצוע השקעות, וצריך לצפות מראש שתהליך ההשקעה יכלול עליות וירידות", אמר ד"ר בועז ברק. אבל, בעיית הבעיות היא שבינתיים אף אחד לא ממהר לפתוח את הכיס, ועל כך אמרה רינה פרידור, ראש מנהלת החממות הטכנולוגיות בתמ"ת (ונציגת הממשלה במושב), ש"יש הרבה קרנות שמדברות איתי ושוקלות להשקיע בחברות קלינטק, אבל המבחן יהיה כשהן סוף-סוף ישימו כסף. צריך לתת הזדמנות ליצירתיות העצומה של ישראל. בינתיים, המצב הוא שמי שנותן הזדמנות זו המדינה באמצעות תוכנית החממות, כשהכסף המתעניין לא משתתף בשלבים המוקדמים, המסוכנים. אבל אם המשקיעים לא יתחילו להיכנס גם בשלבים האלה, לא תקום פה תעשיית קלינטק". במהלך דבריה נרשם קוריוז, כשהיא הפסיקה באמצע משפט ואמרה "אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שעוזיה גליל נכנס עכשיו לאולם, אבי ההיי-טק הישראלי". נציין, כי אכן הקהל שנכח במושב לא היה הקהל שבדרך-כלל נצפה בכנסי קלינטק, כלומר הוא לא התבסס בעיקר על אנשי תעשיית המים והאנרגיה החלופית, אלא יותר על אנשי פיננסים ועל נציגי חברות עם כיסים עמוקים.
במהלך הדברים קם מהקהל עודד שגיא, מנהל הפיתוח העסקי של גאון אגרו, ובישר שהחברה מגייסת קרן להשקעות במים בהיקף של 50 מיליון דולר. עד כה, נציין, דיברו בגאון אגרו על גיוס של סכום נמוך בהרבה, ונזכיר עוד בהקשר זה שגם שרי אריסון הודיעה באחרונה על הקמת חברת השקעות בתחום בהיקף של 100 מיליון דולר, בניהולו של בוקי אורן.
"צריך להיזהר ממצב שכל הידע העצום והייחודי שנצבר במדינה בתחום המים ייקנה ע"י חברות זרות. כדי למנוע מצב כזה משקיעים חייבים להזרים כספים לטכנולוגיות שלנו", אמר אורי יוגב, יו"ר ווטרפרונטס ויו"ר פלסטרו השקיה. מי שפועל להשאיר את הידע בארץ הוא בית ההשקעות אלטשולר שחם, שנציגתו חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה של בית ההשקעות, התייחסה בדבריה לכך שאלטשולר שחם נכנס להשקעה בחממת נ.ל.ן לצורך הפיכתה לחממת קלינטק. לשאלת "גלובס" מתי תחל החממה לפעול במתכונתה החדשה השיבה, ש"רשמית אנחנו מתחילים ב-1 בינואר, אבל כבר קיבלנו השקעה אחת מהמדען, הנוגעת לפרויקט בתחום ייעול ניצולת האנרגיה. השקעה נוספת תוגש בקרוב לאישור התמ"ת בנוגע לפרויקט בתחום של ביודיזל". "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
