ראש הממשלה, אהוד אולמרט: "ראש הממשלה מביע צער עמוק על הרשעתו של ידידו, השר לשעבר חיים רמון, בביצוע מעשה מגונה".
מיכאל איתן, ליכוד: "הכרעת הדין התקיימה בתום הליך משפטי שבו ניתנו לרמון מלוא הזכויות. יש לכבד את ההחלטה. זהו ניצחון גדול ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז".
רונית תירוש, קדימה: "לפי הדין שנחרץ, אולי יש גם עוד כמה חברי כנסת שיכולים למצוא את עצמם בכלא. אני חוששת שייווצר משבר אמון של ציבור רחב מאוד עם מערכת המשפט. אי אפשר להתעלם שלא היה כאן שום אקט אינטימי. מבחנו של רמון היה אורך ועומק הלשון, וכמה זה נכנס. בכוונה אני מתבטאת בגסות, כדי להביע את תחושותיי".
משה שרוני, יו"ר סיעת הגמלאים: "צריך לעשות בכנסת מעלית אחת לגברים ומעלית אחת לנשים, כדי שאף בחורה לא תוכל להתלונן על שאנסו אותה".
יובל שטייניץ, ליכוד: "לא ייתכן שאי הבנה בין גבר לאישה, גם אם גרמה לאי נוחות חריפה לאחד מהם, תהפוך לעבירה פלילית ולהרשעה בבית משפט. כנסת ישראל תצטרך לשנות את חוק ההטרדות המיניות, כך שאלמנטים של תוקפנות וכפייה יהיו הכרחיים להגדרת העבירה".
אלי ישי, ש"ס: "מדובר במנהיג ציבורי ופוליטי בעל שיעור קומה, שתרם רבות למערכת הפוליטית בישראל. אני סמוך ובטוח כי רמון ינצל את זכות הערעור שעומדת לרשותו. לצערי, רמון יחסר בנוף העשייה המיניסטריאלית לתכלית תועלתה של מדינת ישראל. אני סמוך ובטוח כי לא ירחק היום בו הוא ישוב ויתרום למדינת ישראל".
אריה אלדד, האיחוד הלאומי: "פסק הדין מהווה עוד מסמר בארון הקבורה של ממשלת אולמרט. הממשלה צריכה להתפטר, ויש ללכת לבחירות כדי לנקות את האורוות".
אורי אריאל, האיחוד הלאומי: "זהו כתם נוסף על אופייה של מפלגת קדימה. זו מפלגה תחת אזהרה, שהציבור מאס בה".
נדיה חילו, עבודה: "בהחלטה יש מסר מעודד לנשים שנופלות קורבן לעבירות מין".
ציפי לבני, קדימה: "בית המשפט אמר את דברו. באופן אישי צר לי שכך הם פני הדברים, אך יש לי אמון מלא במערכת המשפט ועל כולנו לכבד את ההחלטה".
יוסי ביילין, מרצ: "זהו אחד הימים העצובים בחיי. לא אפסיק להאמין במערכת המשפט, כמו שלא אפסיק לראות ברמון חבר קרוב ואדם בעל ערך רב".
יצחק לוי, האיחוד הלאומי: "בית המשפט מגן על כבודה של האישה, וקבע כי יש לשנות את נורמות ההתנהגות הנפסדות ביחסים בין איש לאישה. הרשעתו של רמון, שהיה ממחוללי המפץ הגדול ומעמודי התווך של קדימה, היא מכה קשה לאולמרט ושלב נוסף בהתפוררות של מפלגתו".
אביגדור יצחקי, קדימה: "זהו יום עצוב מאוד גם לחבר וגם לציבוריות הישראלית. על פניו נראה שהעבירה לא היתה מכוונת. אני מצטער צער רב על חברי. עשו פה נזק לנושא עצמו ויצאו מפרופורציה".
עו"ד יראון פסטינגר, המתמודד על ראשות לשכת עורכי הדין: "ללא קשר להרשעה המצערת, סדר היום שהנהיג רמון כשר משפטים למערכת המשפטית היה נכון ואמיץ, ונקווה שיהיה מי שימשיך אותו. הדעת נותנת כי אלמלא היה שר משפטים, לא היה מועמד כלל לדין. ראוי כי הוויכוחים האידיאולוגיים במערכת המשפט ילובנו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם".
יו"ר שדולת הנשים בישראל, רינה בר טל: "פסק הדין הינו אירוע מכונן ביחס להתנהגות נורמטיבית בחברה הישראלית בכלל, וביחסי מרות בפרט. אני מאושרת מכך שמדינת ישראל הוכיחה שוב כי היא יכולה להתגאות במערכת החוק, כמו גם בשופטי ישראל. היום, נשות ישראל ועימן החברה הישראלית כולה, יכולות להיות בטוחות כי יש מי שיגן על זכויותיהן וילחמו על הוצאת צדקתן לאור".
מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, טל קרמר-ודאי: "הייתי נרגשת מהכרעת השופטים. זה מסר ברור לכולנו והמסר הוא שיש מרחק בין חיזור, מחמאה ופלירטוט, לבין ניצול יחסי סמכות. מסר נוסף הוא שנשיקה איננה אקט רומנטי כאשר היא נעשית בכפייה. הגשת תלונה בגין אלימות מינית, כאשר מדובר באיש ציבור, היא בחירה אמיצה וקשה".
עו"ד עופר צור (ייצג את עופר גלזר בערעור על הרשעתו במעשה מגונה): "חיים רמון הצליח, לפחות ברמה המשפטית, לעורר את הספק הסביר. ומשכך, צריך היה להיות מזוכה בדין. יחד עם זאת, כל הזמן חששתי שתהיה הרשעה, אך לא מהטעם המשפטי הנכון. ייתכן שהאווירה הציבורית שנוצרה סביב סיטואציה, שבה שר המשפטים בשנות החמישים המאוחרות לחייו, מרשה לעצמו לנשק על שפתותיה של חיילת צעירה במתקן ממשלתי - דבר זה עלול להיתפס כבלתי נסבל במסגרת נורמות חברתיות תקינות.
"לכן, היה חשש שתשתלט אווירה זו ותשהה כעננה מעל להליך הפלילי ולהכרעת הדין, באופן שהכרעת הדין תפסע לכיוונה של הרשעה, מטעמים שאינם בהכרח משפטיים, אלא יותר נוגעים במוסר חברתי רצוי. הכרעת הדין, אם תגיע למבחנה של ערכאת הערעור, עשויה להשתנות".
השופט בדימוס, דני ארנסט: "הופתעתי מההרשעה. אמנם, לא ישבתי בדין ולא היה לי כל החומר הפנימי, אך מהפרסומים בתקשורת, התרשמתי שזה לא היה מעשה ראוי, אך לא מעשה שבגינו עומדים לדין. חשבתי שהוא יזוכה, או שלפחות תהיה דעת מיעוט, כי זה מקרה גבולי, זה אירוע שהתפתח. זה לא שרמון ניגש למישהי ברחוב ונתן לה נשיקה. זה אירוע שהתפתח, שאולי הלך מרחק קצר מעבר לראוי. ברור לדוגמה כי לא יטילו עליו עונש כבד, כי זה לא המקרה. בסקאלה של העונשים, ברור שזה מקרה שהוא בחלק הלא חמור של הסקאלה, בדרגה מאוד נמוכה של חומרה.
"יש פה דילמה קשה של השופטים: מצד אחד, אסור לפתוח פתח לאיזשהם מעשים של הטרדה, ומצד שני, יש מקרים שהם באמת מקרים קלים. זה גם ברור שאם הוא לא היה חיים רמון, לא היו מעמידים אותו לדין, מחוסר עניין. גם בגלל שהעניין הזה קיבל הד כה עצום בתקשורת והתקשורת תרמה את תרומתה להכניס נורמה ראויה, שלא מטרידים מינית, ולכן גם בית המשפט צריך פה לצייר את הנורמה, וכנראה שהוא צייר את הנורמה הראויה.
"השאלה אם זה המקרה שעליו צריך לתת את האילוסטרציה הזו. ברור שפני הסצינה גבר-אשה בארץ, לא יהיו אותו דבר אחרי פרשת רמון. בהרבה אירועים אתה רואה אנשים, שההיכרות שלהם לא מי יודע מה, מתנשקים. המרחק בין הלחי לשפה הוא קטן, והיום להערכתי אנשים יצטרכו מאוד מאוד להיזהר, להקפיד.
רמון כאיש ציבור, נענש קשה מאוד מעצם ההרשעה. אם היה סתם אדם - אכן, זה לא נעים, אך לא נורא. לא קרה כלום. הוא אדם פרטי, שעשה מעשה ויקבל עונש. לגבי רמון, כלל לא חשוב איזה עונש יקבל, כי זו פגיעה קשה במעמד הציבורי שלו. את העונש הוא קיבל כבר בעצם ההרשעה. היה פה מבחן בוזגלו במהופך: הרעיון שאנשים חשובים יקבלו אותו יחס כמו אנשים עניים ולא ידועים, פועל כאן במהופך".
עו"ד רם כספי: "הערכתי שיהיה זיכוי, והצטערתי למשמע הכרעת הדין המהווה נשיקת מוות לקריירה פוליטית מזהירה ואני מאחל ומקווה שהתוצאה תיהפך בערעור, שוודאי יוגש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.