חיים רמון יוצא לחיים חדשים: בית משפט השלום בתל-אביב הותיר על כנה את הרשעתו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בעבירה של מעשה מגונה בלא הסכמה, וגזר עליו עונש של 120 שעות עבודות לתועלת הציבור. רמון אף חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 15 אלף שקל. "ביטול ההרשעה עלול לטשטש את המסר ולעמעם את הפליליות שבמעשה", נימקו השופטים את החלטתם.
עם זאת, הם קבעו כי אין קלון בעבירה שבה הורשע, ובכך פתחו לו את הדלת לחזור אל שולחן הממשלה ולכהן כשר. "הנסיבות הכוללות של ביצוע העבירה אינן מצדיקות את הקביעה כי יש בעבירה משום קלון", ציינו.
עם זאת, מינויו של רמון לשר עלול לעורר התנגדות במישור הציבורי ואף להוליד עתירות לבג"ץ (ראו מסגרת).
השופטים דחו את בקשת הסנגורים, עוה"ד דן שינמן ונוית נגב, לבטל את ההרשעה. שירות המבחן המליץ להיעתר לבקשה ולגזור על רמון 180 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ). צו של"צ מתבטא בעבודה ללא שכר של הנאשם, על חשבון זמנו החופשי, במוסדות ממלכתיים וציבוריים במסגרת הקהילה, ובהם בתי חולים ומוסדות לנכים.
"אין ספק", קבעו השופטים חיותה כוחן, דניאל בארי ודניאלה שריזלי, כי "שיקולים נכבדים עומדים לזכות הנאשם: מדובר בדמות מוכרת בציבוריות הישראלית. פעילותו הציבורית נזקפת לזכותו ומובאת בחשבון בבואנו להחליט על גורלו. לצד זאת, לא נעלמו מעינינו המצוקה והכאב שהם מנת חלקו של הנאשם נוכח אובדן הקריירה הציבורית שנקטעה באיבה".
הם ציינו, ש"האירוע היה נקודתי וחד-פעמי, שאין בו כדי להעיד שעסקינן בעבריין מין. התרשמותנו היא שמדובר באירוע לא מתוכנן. אנו בטוחים שהלקח נלמד וכי הנאשם ייזהר מכאן ולהבא 'בקלה כבחמורה'".
עוד קבעו, כי "ככל שמעמדו הציבורי של הנאשם רם יותר, כך מתחייבות ממנו אמות מידה ונורמות התנהגות גבוהות יותר". הם מתחו ביקורת על רמון, שלא הביע צער ואמפתיה ומתלוננת במהלך המשפט, אלא רק בפני קצינת המבחן. "תהינו בינינו לבינינו, האם התייחסות זו אינה מאוחרת מדי ומעטה מדי".
תשובתם היתה ברורה. "עד עתה מהדהדת באוזנינו הצעקה שצעק הנאשם למתלוננת, כאשר זו העידה כעדת הזמה, 'את שקרנית'. כיצד מתיישבת אמירה זו עם הפנמה וחרטה?!".
הם דחו את המלצת שירות המבחן, וציינו ש"תסקיר אינו חזות הכל והוא משמש כלי עזר נוסף בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם. לתסקיר מצטרפים נתונים שונים שעל בית המשפט להביא אותם בחשבון".
השופטים רמזו שאם רמון היה מודה בלא לנהל משפט הוכחות, היה להם הרבה יותר קל לבטל את הרשעתו. "מלאכתנו קשה ומלווה בהתלבטות וחיבוטי נפש לא קלים. ראינו את הנאשם בשברו ומנגד ראינו את המתלוננת בעלבונה ובפגיעותה".
הם הוסיפו, ש"עונשו של הנאשם הוא בהרשעתו", וציינו שבגזירת העונש הביאו בחשבון את העובדה, שאם היו קובעים שיש קלון במעשה, היה רמון נאלץ להתפטר מחברותו בכנסת.
"אני לא מתכוון להגיד לכם דבר", אמר רמון לעיתונאים בצאתו מבית המשפט. "תודה שליוויתם אותי. אני בטוח שלא ניפגש כאן יותר". רמון טרם החליט אם יערער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי. בפרקליטות אמרו היום, כי ילמדו את גזר הדין וישקלו אם לערער על הקביעה שאין קלון בעבירה. נראה כי בדבר יכריע היועץ מזוז עצמו. (ת.פ 5461/06).
המינוי לשר בעייתי במישור הציבורי / פרשנות
שלושת השופטים במשפט רמון ידעו היטב את השלכות גזר הדין. בדיון האחרון הם בדקו עם התובעת את חוקי יסוד הממשלה והכנסת, כדי לבחון את השלכות הקלון והעונש של מאסר על-תנאי. אם היו קובעים שיש קלון במעשיו, הוא היה חייב להתפטר לאלתר מהכנסת. ברגע שהוסרה עננת הקלון, נותרה השאלה אם יהיה רכיב של מאסר בעונש.
חוק יסוד הממשלה קובע, ש"לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".
מאחר שמבחינת החוק "מאסר" כולל גם עונש של מאסר על-תנאי, אם היו השופטים נענים לבקשת הפרקליטות וגוזרים מאסר על-תנאי, היה רמון נתון לחסדי יו"ר ועדת הבחירות, השופטת ביניש, שהיתה נדרשת לשאלת הקלון.
מקורביו של רמון אמרו היום שהוא יחליט על עתידו אחרי פסח ואחרי שידבר עם ראש הממשלה. "ייתכן שהוא יפרוש מהחיים הפוליטיים וייתכן שירצה לחזור להיות שר", הם אמרו ל"גלובס". "הכל יכול להיות אבל הוא מרוצה מכך שיש לו אופציה להחליט".
באחרונה דובר על כך שראש הממשלה שוקל למנות את רמון לשר האוצר, במקומו של אברהם הירשזון, שעשוי להתפטר בשל החקירה המתנהלת נגדו. ואולם, אף שגזר הדין פותח לרמון את הדלת לממשלה במישור המשפטי, הדברים אינם כה פשוטים במישור הציבורי.
אם נזכור שהחוק אינו מונע משר לכהן אם הוגש נגדו כתב אישום, בג"ץ קבע בחקיקה שיפוטית שראש ממשלה מחויב לפטר שר במקרה כזה. אם נקיש מכך למקרה של שר שהורשע זה עתה בעבירה פלילית, התוצאה ברורה למדי.
אם לא די בכך, הרי שכבר היום פנו תשעה ארגוני נשים ליועץ מזוז, בבקשה לערער על הקביעה שאין קלון במעשה. "אנו תקווה כי מזוז לא ייכנע כמו בית המשפט ללחץ התקשורתי והפוליטי של הבכירים והבכירות, שפוחדים לצאת נגד איש רב-עוצמה במעמדו הפוליטי של רמון".
גם הפורום המשפטי למען א"י פנה למזוז. הפורום גם פנה לאולמרט והזהיר, שאם רמון ימונה לשר, הוא יעתור לבג"ץ. "הקביעה כי לא היה קלון לא מכשירה מבחינה ציבורית ומשפטית את מינויו לשר", נאמר במכתב. "מינויו של אדם שהורשע בעבירת מין לתפקיד שר הוא בלתי סביר. הוא משדר מסר שלילי של זילות כבוד הקורבן וכבוד האישה בכלל". לטענתו, בג"ץ פסל בעבר קידומו של אדם שהורשע בדין משמעתי בהתנהגות בלתי הולמת, על-רקע התנהגותו בתחום המיני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.