התעשיינים דווקא מרוצים ממנו

טענתו של בנק ישראל לפיה החוק לעידוד השקעות הון אינו עונה על אחת ממטרותיו המרכזיות (סיוע לשיפור מצב התעסוקה באזורים בהם שיעורי האבטלה גבוהים), הינה משוללת כל יסוד. מטרתו הרשמית של החוק עידוד השקעות הון היא "משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון חוץ והון מקומי", ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לרמת שיא של השקעות ריאליות במשק, הן של משקיעים זרים והן השקעות מקומיות במכונות ובציוד בתעשייה.

חוק עידוד השקעות הון מביא בפועל לגידול משמעותי בהשקעות התעשייה באזורי הפריפריה, אם באמצעות הקמת מפעלים חדשים או בדרך של הרחבת מפעלים קיימים והחלפת ציוד מיושן בחדיש. השקעות אלו מביאות לפיתוח כושר הייצור והתחרות של התעשייה, ומאפשרות האצה בקצב צמיחת תפוקת התעשייה. בכך, עומד החוק ביעד הראשון שהציב לעצמו והוא, על פי נוסח החוק, "פיתוח כושר הייצור של משק המדינה".

הודות להרחבת מפעלים קיימים או החלפת הציוד המיושן במפעלים, מצליחה התעשייה, עם כמות כוח אדם נתונה, להגדיל את התפוקה לעתים עד כדי פי שניים ושלושה. התוצאה הינה הגדלת הפריון, הוזלת עלויות הייצור והגדלת כושר התחרות של התעשייה. בעשור החולף צמחה התעשייה בשיעור מצטבר של 33%, תוך גידול מרשים של 42% בפריון העבודה. כך עומד החוק במטרה נוספת הרשומה בחוק, והיא "ניצול יעיל של אוצרות המדינה ויכולתה הכלכלית וניצול מלא של כושרם-ייצורם של מפעלים קיימים".

בנוסף, השקעות ההון שביצעה התעשייה, אשר שיפרו את כושר התחרות שלה מול מתחרותיה בחו"ל, סייעו להשגת הגידול החד, של קרוב ל-130%, בייצוא התעשייתי במהלך העשור החולף. בכך עמד החוק ביעד השני שלו והוא "שיפור מאזן התשלומים של המדינה והגדלת הייצוא".

ברור לחלוטין שלולא השקעות התעשייה במכונות ובציוד חדיש, היו קווי הייצור הופכים לבלתי יעילים ובלתי רלוונטיים, ומכאן ועד לסגירת המפעלים ופיטורי עובדים קצרה הדרך.

התעשייה, בסיוע חוק עידוד השקעות, הקימה במשך השנים מפעלים רבים באזורי הפריפריה, הביאה לגידול האוכלוסייה באזורים אלו ואף קלטה עולים חדשים רבים לשורותיה. ואכן, הודות לחוק עידוד השקעות הון מהווה כיום התעשייה מרכיב מרכזי בפריפריה, ומעסיקה כ-23% מכלל המועסקים באזורים אלו. בכך תרמה התעשייה לעמידה ביעד השלישי של החוק: "קליטת עלייה, חלוקה מתוכננת של האוכלוסייה על פני שטח המדינה ויצירת מקורות עבודה חדשים".

מסקירה זו עולה כי החוק עמד בהצלחה ברוב המכריע של מטרותיו ויעדיו, ולפיכך אין בסיס לטענתו של בנק ישראל. בנק ישראל בעבודתו לא בדק למעשה האם עמד החוק במטרותיו המרכזיות כפי שנוסחו בקפידה ובמחשבה מרובה, אלא בחן תת-סעיף בודד מבין מספר מטרות שהציב החוק ("יצירת מקורות עבודה חדשים"), נתן לו פרשנות חופשית (סיוע לשיפור מצב התעסוקה באזורים בהם שיעורי האבטלה גבוהים) וקבע כי החוק עמד במטרה זו במידה מועטה בלבד.

לעניות דעתי, גם אם החוק עמד ברוב מטרותיו בהצלחה מרובה, ובחלק הקטן של המטרות במידה חלקית - הרי שזהו חוק מוצלח.

ולראיה, מדינות רבות באירופה, ובהן מספר רב של מדינות במערב אירופה, מעודדות משקיעים מקומיים וזרים באמצעות מענקים והטבות מס, בשיעורים משמעותיים, במטרה להשיג את מטרותיהן. כך, לדוגמה, מעניקה יוון את האופציה לבחור בין מענק של 13% עד 45%, לבין הקלה במס של 50% עד 100%, לבין מענק של 18.4% עד 48.1% מעלות השכר של משרות חדשות (השיעורים משתנים בהתאם לאזורי הפיתוח). שוודיה מציעה מענקים של 20% עד 50% מההשקעה באזורי הפיתוח; בפינלנד עומד שיעור המענק על 25% עד 40%, בהתאם לאזור הפיתוח; ספרד מעניקה עד 50%; בצרפת מגיע שיעור המענק באזורי הפיתוח עד ל-33%, ובאיטליה מגיע שיעור המענק עד ל-40% וכן מוצעות הטבות מס בשיעור שבין 8% ל-65% מגובה ההשקעה ובהתאם לגודל החברה ולמיקומה. "

הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים