היצף הבוגרים של בתי הספר למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות, הגביר בשנים אחרונות את התחרות בקרב עורכי הדין. לדברי ליאורה לבנשטיין, מנהלת משותפת בחברת "אנשי מפתח" המתמחה בהשמת עורכי דין וייעוץ אירגוני למשרדי עורכי דין, בלטו בשנה האחרונה תחומי נישה מאד מבוקשים בתוך המקצוע. לדבריה, הביקושים הגבוהים ביותר היו לעורכי דין בתחומי שוק ההון עם ניסיון מקצועי של שנתיים ומעלה. טווח השכר החודשי הממוצע של אלה נע בין מ-8,000 ועד 21,000 שקל ברוטו, בהתאם לשנות הניסיון וגודלו של המשרד.
מחסור בולט נוסף הוא לעו"ד בתחומי ההיי-טק עם אנגלית ברמה של שפת אם. גובה שכרם של עו"ד אלו, בעלי ניסיון מקצועי של שלוש שנים ומעלה, נע בין 15,000 ל-18,000 שקל. במקום השלישי בביקושים - עו"ד למיסוי בעלי 3 שנות ניסיון, כאשר שכרם של אלו עומד על ממוצע של 17,000- 20,000 שקל. הנישות הפחות מבוקשות השנה בתחום עריכת הדין הן התמחויות בדיני אישות או פליליים, בהן השכר החודשי הממוצע עומד על 12,000 שקל לשכירים בעלי ניסיון של 3 שנים ומעלה. מגמה נוספת עליה מצביעה לבנשטיין היא נטישתם של עורכי דין את המשרד הפרטי לטובת השתלבות בתאגיד. במסגרת פיתוח הקריירה שלהם נראה כי בני דור הביניים והדור הצעיר של עורכי דין נוטה היום לוותר על העבודה המשפטית במשרדי עורכי הדין בשוק הפרטי, לטובת תפקידים משפטיים או ניהוליים במסגרת תאגידים, חברות, עמותות וכיו"ב.
לבנשטיין: "אם בעבר חלומו של עורך דין היה לעמוד בראש משרד משלו או עם שותפים, המטפל בעסקאות ותיקים משפטיים גדולים ובלקוחות נוצצים, הרי שבעולם התעסוקתי התחרותי דהיום, משאת נפשם של עורכי דין רבים היא השתלבות בתאגיד פרטי כציבורי במסגרת תפקיד משפטי כיועץ משפטי או חלק מהצוות המשפטי, או במסגרת תפקיד ניהולי כסמנכ"ל או כעוזר מנכ"ל".
את המגמה הזו ניתן להסביר בין השאר באמצעות מספר תהליכים שאפיינו את זירת עורכי הדין בעשור האחרון: במהלך תקופה זו הצטרפו ללשכת עורכי הדין כ-20,000 עורכי דין חדשים בעקבות הקמתם של מוסדות הכשרה נוספים בתחום המשפט, מה שהגביר את התחרות ואת השחיקה בשכר (בשנה הראשונה שכר של עורך דין נע בין 5,000 שקל ל-6,000 שקל ברוטו). בנוסף, המסלול להפיכת שותף במשרד עורכי דין נעשה ארוך ותובעני יותר.
גורם נוסף המסביר את התופעה הינו המשיכה הגדולה שהתאגיד מהווה עבור עורכי דין נעוצה באפשרויות הקידום שהוא מעניק, ביציבות הכלכלית ובשעות עבודה נוחות יותר. העבודה בתאגיד מאפשרת לעורכי דין פרספקטיבה רחבה יותר על כל ההיבטים המשפטיים-פיננסיים של הארגון. "אם בהרבה משרדים יש לעורכי הדין תחושה של עבודה טכנוקרטית ושל "בורג קטן", העבודה בתאגיד מאפשר להם להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות ומעניקה להם תחושה של יכולת השפעה והשתייכות" אומרת לבנשטיין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
