משרד האוצר ומשרד התמ"ת מקיימים בימים אלה דיונים לגבי מנגנון שיאפשר לא להעלות את מחירי הלחם בפיקוח מחירים (סוגי לחמים בסיסיים).
מנגנון שפעל זה שנה, לפיו המאפיות יקבלו פיצוי על אי שינוי מחיר הלחם עומד לפוג. שר התמ"ת, אלי ישי, מתנגד להעלאת מחירי הלחם ולכן נדרשים המשרדים לתת פיתרון לבעיה.
על פי נוסחאת התייקרות הלחם, המבוססת על מחירי התשומות ועלות העבודה, ב-2006 היו אמורות המאפיות להעלות את מחיר הלחם האחיד ב-8.3%. המאפיות הגיעו להסכם עם ישי לפיו יעלו את המחיר רק ב-7% ובתמורה הקמעונאים לא יוכלו לדרוש מהמאפיות הנחה, כך שהפסדן יקוזז.
המפקחת על המחירים, צביה דורי, ציינה אז כי הרקע להחלטה היה ההפסדים הגדולים של המאפיות במכירת סוגי הלחם שבפיקוח מחירים. בדיקת רואה חשבון חיצונית הראתה כי המאפיות מפסידות 33% ממכירת לחם מפוקח.
16 מאפיות תעשייתיות אופות לחם הנמצא בפיקוח. מתוכן, 11 מאפיות שייכות לשלושה הבעלים הגדולים בענף: אנג'ל, ברמן וכן אהרונסון יחד עם דוידוביץ. כל המאפיות האלה מוכרות כמובן גם לחמים ומוצרי מאפה שאינם בפיקוח, אשר למעשה מממנים את הפסדי המכירות של הלחמים בפיקוח.
יתכן כי האוצר ייאלץ לדרוש העלאת מחירים למרות עמדתו של ישי. לפי הערכות כספיות, שוק הלחמים והפיתות הוא בהיקף 2 מיליארד שקל והמכירות ע"י המאפיות הן בהיקף 900 מיליון שקל. מכירות מוצרי הלחם בפיקוח הן בהיקף של 350 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.