פחות משבוע אחרי צאתו לאור, כבר טיפס ספרו האחרון של רם אורן, "השבועה" ("קשת"), אל המקום השני ברשימות רבי המכר. רם אורן מתגורר בתל-אביב, ובחר להצטלם בבית-הקפה "מטילדה".
" "השבועה" מבוסס על סיפורם האמיתי של מייק סטולוביצקי וגרטרודה בבילינסקה. איך הגיע לידיך סיפור החיים המדהים הזה?
"הכוונה המקורית שלי הייתה לכתוב ספר על מסע הגבורה של אוניית המעפילים 'אקסודוס'. תוך כדי המחקר שעשיתי התברר לי שעל הסיפון היו אישה קתולית וילד יהודי שהצילה במלחמת העולם. איש לא זכר אותם, איש ממעפילי 'אקסודוס', לרבות רב החובל שלה, לא ידע את שמותיהם. כמעט שנה חיפשתי אחרי השניים. לבסוף התברר שהאישה (שקיבלה את אות "חסידת אומות העולם") מתה לפני שנים אחדות והילד, היום בן 70, נמצא בניו-יורק. הזמנתי אותו לארץ והוא סיפר לי סיפור כל-כך דרמטי ויוצא דופן, שבו במקום החלטתי לשנות את כיוון המחקר שלי ולהפוך את הסיפור הזה לעיקר בספר החדש שלי. הסיפור הזה מוכיח שהמציאות עולה בהחלט על כל דמיון".
" ישראל מצויה כיום בסערה ציבורית סביב מצבם הכלכלי המחפיר של עשרות ניצולי שואה. "שבועה" מתייחס, בין השאר, גם לפן הזה של ההישרדות. האם בעיסוק ברכוש הניצולים טמונה גם אמירה אקטואלית?
"האמירה האקטואלית משקפת בעצם את המעבר החד שעברה ישראל מחיבוק חם ומדאגה לאזרחיה - לניכור משווע, לביורוקרטיה בלתי נסבלת, לאטימות שמאפיינת את יחסם של מנהיגי המדינה למי שאינו מקורב לשלטון. כשהגיעו ניצולי השואה לארץ, קיבלו אותם בזרועות פתוחות, הריעו להם, גייסו רבים מהם למלחמת הקוממיות (וחלק ניכר מהם נהרגו בקרבות). אחר-כך פשוט תחבו אותם למכונת הביורוקרטיה ובמשך שנים התעלמו במתכוון מהצרכים שלהם, עד שהתקשורת העלתה את הנושא לראש סדר היום הציבורי".
" למה בחרת להצטלם דווקא במטילדה?
"כי זה בית-קפה קטן ואינטימי, קרוב מאוד לבית שלי. שם אני מקיים את מרבית הפגישות שלי, משום שמבחינתי אין מקום נוח מזה. בית-הקפה השכונתי הזה מאפשר לי להימנע מכניסה לעיר המפוקקת ומחיפוש מייגע אחרי מקומות חניה".
" אם היית צריך להעביר כאן ארבע שעות, איזה ספר היית לוקח איתך?
"את 'התיקונים' מאת ג'ונתן פרנזן, ספר אמין ומרגש על שחיקתה של משפחה בלבה של אמריקה השמרנית במערב התיכון. אמריקה בספר זה היא רק משל. למעשה, יכול הסיפור הזה להתרחש בכל מדינה מערבית בעולם. כל קורא ימצא בו פרקים רבים שיזכירו לו את חייו שלו".
" ולאיזה ספר אתה יכול לחזור שוב ושוב?
"ל'אהבה בימי כולירה' מאת גבריאל גארסיה מרקס, רומן נוגע ללב על כוחה של האהבה, על רגשות כנים שאינם נמוגים גם אחרי עשרות שנים, על פרידה קשה ומתסכלת שמסתיימת בחיבור הדוק של שתי נפשות הנכספות זו לזו".
" אם היית צריך לצותת לשולחן הסמוך, את מי היית בוחר להושיב לידו?
"את ג'ון גרישם, אלוף ספרי המתח האמריקניים, שזרח ככוכב ושמתקשה היום, כמו סופרים רבים שהזמן אינו מיטיב עימם, לשוב לימי זוהרו".
" אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד תרבותי אחד: קתדרלה, מוזיאון, חנות ספרים או בית-קפה. לאן תלך?
"למוזיאון ה'הרמיטאז'' בסנט פטרסבורג. זהו, לדעתי, המוזיאון המדהים ביותר בעולם, ואין לו מתחרה באוספי האמנות הנדירים שלו - מיצירות ליאונרדו דה וינצ'י ורמברנדט ועד פיקאסו ומירו. צריך להסתובב שם לפחות שבוע כדי להתרשם ממה שמציגים שם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
