הגיעה עת לפרגן: אלי ישי מגן הצרכן!!

משהו טוב עובר על אלי ישי סגן רוה"מ ושר התמ"ת. לאחרונה החליט על הנהגת רפורמה בתחום הגנת הצרכן. עיקריה: הקמת רשות אכיפה חזקה ושיפורים תשתיתיים בחוק הקיים. האזרח ששומע על כך סביר להניח מגחך: האומנם? הגנת הצרכן? שר חברתי עאלק? מי יבצע? ומי יאכוף? אני טוען רפורמה חשובה! וכל הכבוד לישי. הקושי הוא שבלא סיוע ותמיכה מצד האזרחים והלימה בין רשויות האכיפה: הרשות תיכשל.

והרי ניצני הרפורמה כבר קיימים אז מה לי רשות נוספת? המועצה להגנת הצרכן קיימת ופועלת בקושי. גם המועצה כמו הרשות החדשה הוקמה על פי חוק הגנת הצרכן וייעודה טיפול בצרכנים בלבד. בין יעדיה של המועצה ניתן למנות את הגנת הצרכנים, טיפול בתלונות צרכנים, מניעת הפקעת מחירים ועוד ועוד . אז מה קרה? האם הצליחה? בתחום התיירות למשל סקרים מצביעים כי הציבור אינו שבע רצון מרמת המחירים הגבוהה בבתי המלון.

המועצה אינה לבדה במערכה של הגנת האזרח. יחד עם המועצה לצרכנות דאג המחוקק הישראלי למסד ייצוג צרכנים בגופים שונים, שלהם השפעה על העניין הצרכני: ועדות מייעצות לשרים כמו למשל הוועדה המייעצת לפי חוק המתווכים במקרקעין, מועצות ציבוריות של גופים העוסקים בשיווק כמו למשל מועצת ענף הלול וגופי תקינה כמו למשל מכון התקנים הישראלי. אז שוב אני שואל מה קרה? ומה תצלח הרשות החדשה?

מחקרים בתחומי צרכנות שונים כמו למשל בתחום התיירות מצביעים כי אין בידי הגופים הקיימים להפעיל השפעה גבוהה על התהליכים המשפטיים הנוגעים לצרכנים. הייצוג המובטח בחקיקה הוא בהיקף סמלי למדי, שאין בו כדי להקנות מעמד בעל עוצמה לנציגי הצרכנים בגופים שבהם הם התמנו, וייצוג זה "אובד" ו"מדולל" בתוך המסגרת הרחבה של הנציגויות של אינטרסים נוגדים. בהתייחס לפרמטר זה השר ישי מציע מדיניות אכיפה חדשה וכלים חדשים. הרשות החדשה תרכז את כל תהליך הטיפול בהפרות דיני הגנת הצרכן, משלב התלונה והמודיעין, דרך חקירות ועד להליך המשפטי; יצירת ענישה מנהלית על ידי קנסות כספיים משמעותיים בסכום בסיס של - 25,000 שקל. אכן בשורה חדשה ומעניינת. האם זה יספיק? התשובה היא לא.

בתחום התיירות למשל מעורבותה של המועצה הישראלית לצרכנות הובילה לתיקון חוק שירותי תיירות ולחיוב סוכן הנסיעות בגילוי נאות ובהבטחת ערובה לצרכן התיירותי. הבעיה היא שמוסדות האכיפה כשלו מליישם. אין תקציב מספיק, אין כוח אכיפה ואין הלימה עם רשויות האכיפה השונות. משרד האוצר מתנגד באופן עקבי להקצאה של תקציב מתאים והקרן להבטחת כספי לקוחות משותקת. המעניין הוא שבשונה מתחום זכויות האדם בו לארגונים הלא ממשלתיים נודעת השפעה דרך הערוץ המשפטי, הרי שמקומו של בית המשפט העליון אינו ממשי. אמנם הערוץ של בית המשפט העליון פתוח ומזמין עתירות אך מצד שני פסיקותיו הספורות מבטאות אימוץ של עמדת הממסד. צרכן התיירות נותר חסר אונים. ענישה מנהלית יכולה לסייע כאן. הקושי הוא רשויות ההוצאה לפועל.

קושי נוסף הוא הקבוצות הכלכליות מולן צריכה להתמודד הרשות החדשה. בתחום התיירות התברר כי משרד התיירות כשל בהתמודדות מול התאחדות המלונאים. היותה של הרשות החדשה להגנת הצרכן חלק מהביורוקרטיה הישראלית מלמד כי בין קידום יעדיה הפורמאליים, קרי, הגנת הצרכן, תתמודד הרשות עם יעדים נוספים הנובעים מאפיונה כמוסד ביורוקראטי ממשלתי. הדבר בעייתי מאוד ויפעל נגד קידום הגנת הצרכן.

דרך אפשרית העומדת לאלי ישי היא לפעול להקמת ותמיכה בארגונים לא ממשלתיים שיבטיחו עמידה נאותה מול כוחות השוק הכלכלי. הקושי של ישי הוא כי הארגונים הקיימים פועלים לא אחת לקידום חופש דת פעילות המתנגדת למוטיבציות ההיבחרות של ישי. האם יצליח ישי לשכנע את בוחריו לשתף פעולה עם ארגוני הזכויות? האם ישכילו ארגוני הזכויות לשתף פעילות עם ישי בצורה שלא תצבע אותו כליברל דתי? האם יוכל אלי ישי לנערי האוצר? האם יוכל למקם את הגנת הצרכן בסדר העדיפויות הלאומי בעידן של החמאס , הדי מלחמת לבנון השנייה ואריה דרעי?

אני בספק. אבל אולי אני טועה! נקווה שאני טועה.

* הכותב הוא ד"ר לממשל ומשפט ציבורי באקדמית של תל אביב יפו