1. לגור בעיר. בניגוד למוסכמה השלטת, מגורים בכפר הם לא תמיד המפתח לחיים אחראיים מבחינה אקולוגית. בנייני מגורים בעיר חסכניים יותר מבחינת תשתיות ואנרגיה, פחות פוגעים בסביבה, ובדרך כלל גם קרובים יותר למקום העבודה, מה שמביא גם לחיסכון בדלק. תהליך הפרבור שעובר על ישראל מאז שנות ה־90 הביא לבזבוז משווע של קרקעות, תשתיות וחומרים. למי שחייב לגור בכפר, עדיף למצוא בית קיים ולשפץ אותו, במקום לרכוש אחד חדש באיזו שכונת הרחבה שנבנתה על אדמה חקלאית ששינתה ייעוד. שיפוץ מאפשר גם לעשות שימוש בחומרי הבנייה של הבית הקיים, ומביא לחיסכון במשאבים ובכסף. בנוסף, מומלץ מאוד לגור בקרבת תחנת רכבת, מה שיחסוך את הצורך להשתמש ברכב הפרטי בדרך לעבודה.
2. לבנות ירוק. בישראל ישנם כמה אדריכלים הנחשבים לירוקים, בהם יפתח הררי, דורית גפן, יובל אמי, מיכל ובנימין ויטל ודוד רנוב. בנייה ירוקה משתמשת בחומרים ירוקים (כמו טיח נושם), בהתאמה אקלימית גבוהה לסביבת המגורים, ובשימוש בחומרי בנייה ממוחזרים. לא מדובר בהכרח בחזרה לבתי בוץ וקש, אלא בבנייה שמביאה מראש בחשבון שימוש במערכת סולארית כמקור אנרגיה, מערכת לניצול מי גשם ועוד. יש להעדיף את השימוש בקירות קלים, שעשויים איטונג או פומיס, על־פני בלוקים, שאינם ידידותיים לסביבה. כמו כן, קירות טרומיים הרבה יותר מותאמים לאקלים, ואפשר להשתמש בהם גם בשלד החיצוני וגם בקירות הפנימיים. באתר האינטרנט של מרכז הבנייה יש מידע רב ערך על בנייה מתועשת, כולל מדריך שכתב האדריכל יפתח הררי.
3. לחסוך במים. ראוי לבדוק עוד במהלך השיפוץ אפשרות להפריד בין מים אפורים (מי מקלחת, מכונת כביסה) למים שחורים (מי ביוב), ולעשות שימוש חוזר במים האפורים להשקיה או למילוי האסלה. במספר יישובים בישראל ניתן לטהר ולמחזר מים אפורים. במקומות רבים בארץ לחץ המים גבוה מהדרוש לרחצה או לכל שימוש אחר. מומלץ לפיכך להתקין וסת לחץ בכניסה לדירה, מה שיקטין באופן משמעותי את צריכת המים וגם יקטין את מספר התקלות בצנרת. כמו כן רצוי להתקין ראש מקלחת שמווסת את עוצמת המים. ראש כזה יחסוך לכם עד 10% מצריכת המים הביתית.
4. לנצל אנרגיה ביעילות. כמעט לכל פריט חשמל ביתי, ממקרר עד מכונת כביסה, יש גרסאות חסכניות בחשמל, המסומנות באותיות A עד G, כאשר A הוא הירוק ביותר. בכל חנות למכשירי חשמל יספקו לכם הסברים בדבר הדירוג האנרגטי של המוצרים. כשאתם משווים מחירים בין מוצרים שונים הביאו את מרכיב צריכת החשמל בחשבון. מכשיר בזבזני עלול לגבות מכם עוד אלפי שקלים בשנה בצריכת חשמל. כך, הניצולת האנרגטית בנורות קומפקט פלורסנט לייט הרבה יותר גבוהה מהנורות הרגילות. הן צורכות חמישית מכמות החשמל של נורות רגילות, ותוחלת החיים שלהן גבוהה פי עשרה. כל נורה ירוקה חוסכת במהלך חייה פליטה של כ־400 ק"ג גזי חממה. בנוסף, הנורות האלה מפיצות פחות חום מנורת להט רגילה, מה שגם יחסוך בצורך למזג את הבית בחום הקיץ.
5. לכבות מכשירים. חובה לכבות מכשירי חשמל כשאלה לא פועלים. טלוויזיות, מחשבים ודי.וי.די צורכים חשמל גם כשהם נתונים בסטנד ביי וגוזלים אנרגיה שלא לצורך. הרעיון הוא להביא לכיבוי טוטלי שלהם, ומומלץ אפילו להוציא אותם לגמרי מהשקע. הדבר נכון בעיקר למטענים של טלפונים סלולריים, שרוב האנשים נוהגים להשאיר בתוך השקע. הסיבה שהם חמים למגע היא האנרגיה שהם צורכים. עצה נוספת היא למעט בשימוש במייבש הכביסה, אחד המכשירים הבזבזניים ביותר של אנרגיה במשק הביתי. בארץ, עם 300 ימי שמש בשנה, הכביסה מתייבשת נהדר כשהיא תלויה על החבל.
6. להמעיט בשימוש במזגנים. רוב האנשים מגיעים בקיץ הביתה, ואוטומטית מדליקים את המזגן. פעמים רבות, בעיקר בשעות הערב, מאוורר רצפה או תקרה וחלונות פתוחים יעשו את העבודה מצוין. כשכבר משתמשים במזגן, יש לכוון אותו ל־25 מעלות. הכפור הארקטי ששורר בקניונים ובאולמות קולנוע לא נעים, והמעבר ממנו אל החום שבחוץ עלול לגרום להצטננויות. חשיפה מוגזמת לקור המזגנים פוגעת ביכולתו של הגוף להתמודד עם חילופי הטמפרטורות בעצמו. מאווררי תקרה הם תחליף יעיל וזול למזגנים. הם צורכים הרבה פחות חשמל וגם עולים פחות. התקינו מאוורר גם כשיש לכם מיזוג מרכזי, כדי שתוכלו לבחור.
7. להתאים את הדוד לכמות. למשפחה בת ארבע נפשות מספיק דוד בקוטר 180 ליטר, וזוג בלי ילדים ייהנה משפע של מים חמים עם 80 ליטר בלבד. מומלץ לכוון את טמפרטורת המים בתרמוסטט ל־55 מעלות צלזיוס, במקום 70 מעלות - הטמפרטורה שמכוונת על־ידי היצרן. התרמוסטט מותקן בתחתית הדוד, מוגן בכיסוי פלסטיק שניתן להסירו בקלות. מומלץ גם להתקין טיימר, למקרה ששכחתם לכבות את הדוד כשיצאתם מהבית. מחירו הממוצע של טיימר - 120 שקלים - יכסה את עצמו במהרה.
8. לנצל את אור השמש. קולטי שמש הם שיטה יעילה ופופולרית לחימום המים, ויביאו לחיסכון ניכר בצריכת החשמל. בנוסף, בשעות היום אין צורך להדליק אורות ואפשר להסתדר מצוין עם חלונות ווילונות פתוחים. יש לזכור שאור השמש הוא משאב אנרגיה מצוין ובלתי מתכלה. מחקרים מוכיחים שהוא גם מועיל לבריאות.
9. להתקין חלונות כפולים. החלונות מבודדים היטב וחוסכים כ־15% מהאנרגיה הדרושה למיזוג הבית. הם גם יעילים מאוד בחסימת הרעש, למי שמתגוררים ברחוב סואן. דירות שנמצאות מתחת לגג נוטות להתחמם מאוד בקיץ, כך שיש להקפיד לסייד את הגג מדי שנה בסיד לבן, מה שירסן מעט את קרינת השמש. פריסה של רשת צל על הגג תעשה נפלאות להורדת הטמפרטורה. גם עצים בחצר או שיחים באדניות יועילו במיזוג הבית.
10. להרתיח בקומקום. מים לקפה ולתה מומלץ להרתיח בקומקום גז, כמו פעם. קומקום חשמלי צורך המון אנרגיה. גז ביתי הרבה יותר זול. ועוד המלצה נוסטלגית: בחורף, במקום שימוש בסדין חשמלי, כדאי להיכנס למיטה עם בקבוק חם. אין כמוהו לספק תחושה מפנקת בלילה קר.
11. לרכוב על אופניים. אין שום סיבה להשתמש ברכב הפרטי בעיר. אופניים, תחבורה ציבורית או הליכה יעשו את העבודה מצוין, ולא תיאלצו לבלות דקות יקרות בחיפוש חנייה. פעילים ירוקים רואים את בעיות החנייה כעונשו של מי שמזהם.
12. לעבור לרכב היברידי. לטויוטה ולהונדה יש מודלים היברידיים - מונעים חלקית על חשמל - שניתן לרכוש בישראל, ובקרוב ייכנסו מודלים נוספים. בינתיים, כלי הרכב האלה יקרים בכ־30% ממקביליהם, כך שראוי להצטרף למאבקיהם של הארגונים הירוקים בהפעלת לחץ על הממשלה להורדת המסים על מכוניות אלה. לא רק שמכונית היברדית הרבה פחות מזהמת, הנסיעה בה שקטה יותר. אבל גם אם לא עוברים למכונית היברידית יש אפשרות לחסוך בדלק. התנעה מאוד ארוכה או משיכת הילוכים ארוכה מביאה לבזבוז דלק מיותר ולשריפת עוד גזי חממה. כמו כן יש להקפיד לנפח את הגלגלים למידה אופטימלית - זה יביא לחיסכון בפליטה.
13. להשתמש בביו־דיזל. האינטרנט מלא במידע על ביו־דיזל, חלופה ירוקה למכוניות שעובדות על סולר, המופקת משמן טיגון ממוחזר. יש בארץ כמה פרויקטים של ייצור ביו־דיזל, המוכר שבהם נקרא "יוזמת האנרגיה הטובה" ונתמך על־ידי מרכז השל. השמן נאסף ממסעדות ומסטיקיות (שמן פלאפל התברר כיעיל במיוחד), והופך בתהליך כימי פשוט למדי לדלק יעיל. הפרויקט, בניהולו של אייל ביגר, מנסה להטמיע את השימוש בביו־דיזל בתחבורה ציבורית, דרך עבודה מול רשויות מקומיות. גם נהגים פרטיים יכולים לרכוש את החומר, ואפילו ללמוד להפיק אותו בעצמם.
14. להתאים את הצמחייה לבית. חצר ירוקה היא כזאת שבה מתקיים שיווי משקל אקולוגי בין עצים, שיחים ופרחי נוי. עדיף לתכנן אותה על־פי יסודות קיימים - להשאיר על עומדם עצים ישנים, ולשתול צמחים שמתאימים לאקלים ולסביבה: עצים כמו זית, חרוב, תאנה; שיחים כמו רותם, לימונית, מרווה ולוטם, צמחים משתרעים כדוגמת יהודי נודד, צמחי צל מתחת לעצים או לעמודים במקרה של בית משותף, ועוד. בכל משתלה יוכלו לסייע לכם להתאים את הצמחייה לבית שלכם. בנוסף, מומלץ להקטין את המדשאה הביתית. משטחי דשא גדולים צורכים כמויות שערורייתיות של מים, דורשים טיפול תדיר בדשנים, ומצריכים טיפול של מכסחת, שצורכת דלק.
15. לעשות קומפוסט. יש להימנע עד כמה שאפשר משימוש בדשנים כימיים, שהם תוצרים של תעשיית הנפט וכוללים חומרים רעילים כמו זרחן ודומיו. במקומם השתמשו בקומפוסט, דשן אורגני ידידותי לסביבה, שניתן לרכוש בכל משתלה או להכין לבד. יש כמה שיטות יעילות, שכולן נסבות על הפרדה בין פסולת אורגנית ללא אורגנית. את הפסולת האורגנית (שאריות מזון, קליפות ביצים, ירקות שנרקבו במקרר, תה, קפה, אפילו שאריות שיער וציפורניים) מארגנים בערימה בחצר ומניחים לה להירקב בזמנה הפנוי. אפשר לרכוש קומפוסטר, אבל לא חובה. מספיק לחפור גומה, ולארגן שכבות של חומר אורגני לח וחומר יבש (נסורת עץ, עשב יבש, אפילו גזרי עיתון) לסירוגין. כעבור זמן מה הגומה תתמלא בדשן אורגני מצוין.
16. לא לרסס בגינה. אם מוצאים בגינה צמחים הנגועים בכנימות או במזיקים אחרים, עדיף לעקור אותם ולשתול במקומם חדשים. המומחה לגינון דוד חבקין ממליץ לטפל בכנימות בתערובת של מי סבון, שום מרוסק ומעט פלפל חריף. מתיזים את התערובת על העלים, והיא קוטלת את החרקים. כמו כן, עדיף לתכנן גינה שאינה צורכת הרבה השקיה. כאשר משקים, מומלץ לעשות זאת בעזרת טפטפות, בשעות הבוקר או בין־ערביים. בשעות החמות יש אידוי מוגבר של המים.
17. לעבור לאורגני. חומרי ההדברה והדשנים שבהם משתמשים בחקלאות גורמים להרס ולדלדול של משאבי הכדור. אוכל אורגני נמנע מהחומרים האלה. בישראל קיימות שלוש חברות של פיקוח אורגני שמוסמכות על־ידי משרד החקלאות: אגריאור, סקאל ו־ IQC. חפשו את התוויות שלהן על המוצרים שאתם קונים. לחלופין, חפשו את תו "טוב השדה" של ארגון החקלאים האורגניים. זה לא תו פיקוח, אבל הוא מבטיח רמת אמינות גבוהה.
18. לרכוש מזון טרי. העדיפו תמיד מזון טרי על־פני מעובד, גם אם הוא אורגני. עדשים שבושלו בבית עדיפים על קורנפלקס מיובא מגרמניה. חלבה ביתית שיוצרה מטחינה ומדבש "ירוקה" יותר מחטיף גרנולה ארוז. בכל ייצור תעשייתי יש שימוש בחשמל, פליטת גזים, שינוע, וכך הלאה. כשהמפעל אורגני, הנזק קטן יותר אבל עדיין קיים. וזכרו: חומוס ביתי זה רק חומוס שהכנתם בבית. כל פריט מזון שיוצר במפעל כולל חומרים משמרים ושומנים מיותרים. כמו כן, קנו כמה שיותר מזון מקומי. יחסי הגומלין בין צרכנים לחקלאים מקומיים הם אחד הערכים החשובים של אורח חיים סביבתי.
19. לקנות בתפזורת. אוכל בתפזורת עדיף על־פני אוכל ארוז. בסופרמרקטים וגם בחנויות טבע מזון אורגני נמכר באריזות פלסטיק, שהן אויבות הסביבה המובהקות. ניתן למצוא ירקות, פירות, דגנים, אורז, תבלינים ומוצרים נוספים בתפזורת, והם בדרך כלל זולים יותר מאחיהם הארוזים.
20. לא להשתמש בפלסטיק. הגיעו לחנות עם תיק מהבית, או עשו שימוש חוזר בשקיות שכבר יש לכם. במדינות סקנדינביה לא נותנים בחנויות שקיות פלסטיק כמו אצלנו. צריך לבקש במיוחד, והן עולות כסף רב. גם שקיות נייר אינן ידידותיות יותר לסביבה, אלא אם כן אתם יודעים שהן יוצרו מנייר ממוחזר. לאחרונה פותח בישראל מוצר בשם "השקית הטובה" (good bag), שעשוי מחומרים ממוחזרים וניתן לשימושים רבים. בהזדמנות זו אמרו שלום לכלים חד־פעמיים מפלסטיק. חזרו להשתמש בכלים רב פעמיים, גם באירועים חברתיים, וגלו מחדש את השמחה שבשטיפת כלים.
21. לגדל בבית. בגלל שטח הפנים הגדול שלהם, עלים ועשבי תיבול הם הנפגעים העיקריים מחומרי ההדברה. בחצר ובאדנית ניתן לגדל כמעט הכול: לואיזה, לימונית, נענע, רוזמרין, בזיליקום, אזוב (זעתר), פטרוזיליה, מרווה, אפילו עלי רוקט. המתקדמים יכולים לנסות את כוחם גם בחסות, בעגבניות, בגזרים, בצנוניות ובבצלים ירוקים.
22. לצמצם שימוש במנגל. אף שמדובר בחוויה ישראלית, המנגל פולט כמויות עצומות של פחם וגזי חממה. אם אתם לא יכולים בלי, התחילו את הבישול בגז או בתנור הביתי, והעבירו למנגל בחוץ רק כדי לקבל את המגע השרוף הסופי.
23. לטהר את המים. מתקן לטיהור מים (בריטה) או פילטר שמותקן על הברז עדיף על רכישת בקבוקי מים מינרליים. הפלסטיק של הבקבוקים האלה רעיל מאוד לסביבה. אם בכל זאת רוכשים בקבוקים, הימנעו מלהשאיר אותם שעות ארוכות בשמש. הם מתחילים לדלוף חומרי נפט רעילים שמתערבבים עם המים.
24. להצטרף לקואופרטיב אורגני. מדובר בקבוצה של צרכנים שקונים את היבול האורגני העונתי של חקלאים מאזור מסוים. חוץ מהיתרונות בטעם ובטריות, הילדים שלכם ילמדו שסלט הירקות שלהם לא גדל בסופרמרקט. אפשר גם ליזום הקמת קואופרטיב של מאכלים. הרעיון הוא שחברי קהילה מסוימת - שכונה, בניין דירות - יוצרים כלכלת סחר חליפין של מזון. שכנה אחת מבשלת סיר ממולאים ענק, אחרת מכינה ריבות, והדייר בקומת הקרקע הוא אלוף העולם בחמוצים ביתיים. האוכל נשאר בתוך הקהילה, ונוצרת מערכת בת קיימא של אקולוגיה חברתית. מיזמים כאלה פועלים במקומות כמו פרדס חנה, וגם בצפון קליפורניה, למשל.
25. להימנע מאלומיניום. בספר "לאכול נכון" ממליצות הילה נווה ויפה פרנקל להעדיף לבשל בכלי נירוסטה, זכוכית, ברזל יצוק או סלסילות אידוי מבמבוק, ולהימנע משימוש בנייר אלומיניום, בתבניות אלומיניום או בטפלון שרוט. זכרו: חומרים שמזיקים בתהליך ייצורם נוטים גם להתפרק לתוך המזון. בהקשר זה יש להמעיט ככל האפשר בקניית מוצרי מזון בקופסאות שימורים. פח הקופסאות הוא חומר בלתי מתכלה, וגם הטעם לא מי יודע מה.
26. לטפח בטבעיות. רבים ממוצרי הקוסמטיקה בחנויות הפארם מכילים חומרים מזיקים - צבעי מאכל, פסולת נפט, כימיקלים ומה לא. בבתי הטבע אפשר למצוא מוצרים של חברות מקומיות שמשתמשות בחומרים טבעיים בלבד שלא פוגעים בסביבה. לאחרונה מיובאים לארץ מוצרים של חברת הקוסמטיקה השוודית "וולדה", שכוללים סדרות לעור הפנים, לגילוח, לתינוק ולשיער. היבואן, ד"ר סמואלוב מרעננה, תרגם את האתר של החברה לעברית, וניתן להזמין דרכו. בחנויות טבע אפשר להשיג נייר טואלט מנייר ממוחזר של "שמורת טבע". הפריט לא יקר, אבל בעלי ניסיון טוענים שהוא קצת דוקר בישבן, ואינו מתאים לילדים.
27. לעבור לטיטולים רב פעמיים. יש לזכור שטיטולים רגילים הם בין מוצרי הצריכה המזהמים ביותר בסביבה, הם לא מתפרקים, ואתרי הפסולת מלאים בהם. טיטולים רב פעמיים הם לא כמו חיתולי הבד של פעם: יש להם סקוצ'ים, ניתן לרוקן אותם, והם נוחים גם להורים וגם לילדים. קונים מהם ארבע־חמש חבילות, ומכבסים.
28. לא להדביר. אין לבצע ריסוס ביתי נגד מקקים - חומרי ההדברה האלה הם מהרעילים ביותר שקיימים בנמצא. מה גם שהילדים שיזחלו על הרצפה לא בהכרח יצאו מורווחים. אפשר להשתמש במוצרים מן הטבע, כפי שמסבירה ד"ר הילה גבע אבירם, המנהלת של מכללת מדיטבע. כך, למניעת הידבקות בכינים מומלץ משרה של מים רתוחים (שצוננו) ורוזמרין, שמורחים על עור הקרקפת של הילד. אם הוא בכל זאת נדבק, מערבבים באלכוהול פטרוזיליה, רוזמרין, זעתר וכמון, ומורחים. יתושים לא עוקצים אנשים המרבים באכילת כוסברה וסלרי, וכדי להרחיק חרקים מומלץ לערבב עגבניות מיובשות עם פלפל שחור ולפזר בפינות החדר. נמלים, מצדן, לא סובלות זעתר. אם תפזרו מעט ממנו, הן יעדיפו ללכת לשכנים.
29. לנקות בלי עקבות. קיימות כמה חברות של מוצרי ניקיון ידידותיים לסביבה, הידועה שבהן היא "טיידי" הישראלית, שהמוצרים שלה מכילים רכיבים מהצומח בתוספת של מינרלים ומלחים. החומרים האלה מתפרקים בטבע מבלי להשאיר עקבות, ולא גורמים לאלרגיות; ביניהם: חומרי ניקוי, מוצרי טיפוח, תוספי מזון, מוצרי היגיינה אישית ועוד. לאלה שבכל זאת משתמשים בחומרי ניקוי רגילים, מומלץ להפחית במחצית את הכמות המומלצת על־ידי היצרן לשימוש. זה נכון בעיקר כשמדובר באבקות ובמרככי כביסה. השימוש העודף בהם גורם ליצירת משקעים שמעלים ריח לא סימפטי, ולא תורם דבר לניקיון הבגדים.
30. לוותר על החומצות. מים חמים וסבון יועילו מאוד לניקוי הכיריים, החלונות, התנור ועוד. כל החומצות האימתניות שמיועדות לפתוח סתימות בצנרת או לניקוי משטחים שומניים מזיקות לסביבה ואפשר בלעדיהן. תתפלאו מה אפשר להשיג בעזרת חומץ מהול במים או סודה לשתייה. חומץ מהול מצוין להברקת מרצפות, חרסינה, מראות, שיש, ואפילו להסרת אבנית. גם סודה לשתייה טובה להסרת אבנית, לניקוי סירים שרופים, להלבנת כביסה ולפתיחת סתימות בכיור.
31. לשמור על סביבת עבודה ירוקה. עדיף למקם את מרחב העבודה באזור תעשייה או בבית משרדים קיים במקום בשטח חקלאי או באזור מגורים. הרבה פחות מזיק לעבוד במרחב שכבר סובל מנוכחות תעשייתית ומסחרית מאשר להרוס מרחב חדש מההתחלה. מומלץ גם למקם את העסק בסמיכות לתחבורה ציבורית, ועדיף רכבת. זה יחסוך דלק רב של כלי רכב פרטיים. כולם מכירים את המראה של בנייני משרדים המוארים במשך כל הלילה. זה מיותר. יש לכבות את האור כשהעובדים הולכים הביתה. רצוי גם לדאוג לכך שכל המדפסות ומכונות הצילום יהיו מותאמות לשימוש דו־צדדי. זה יביא לחיסכון ניכר בנייר ובעלויות. ניתן ליזום פנייה לארגון יוזמה ירוקה, שמפעיל פרויקט לירוק מקומות עבודה.
32. להשתמש באי־מייל. יש להימנע מלהדפיס הודעות שעברו באי־מייל. כשעושים מצגות, ניתן להדפיס שניים או אפילו ארבעה שקפים בעמוד, במקום אחד. את הנייר שכן בשימוש יש למחזר, וכך גם את פחיות ובקבוקי השתייה מפלסטיק ומזכוכית, את הסוללות הישנות, את אריזות הטונרים למדפסת, את חלקי המחשב ואת מכשירי הסלולר הישנים. בתאגיד המחזור אל"ה ישמחו לספק לכל מקום עבודה מתקן למחזור.
33. לגלוש חסכוני. מומלץ מאוד לעבור להשתמש בגרסה הירוקה של גוגל, google blackel. מנוע החיפוש זהה, רק עובד על מסך שחור, מה שמביא לחיסכון של עד 20% באנרגיית המסך.
34. לשלם חשבונות באינטרנט. ארנונה, דוחות תנועה, טלפון ודומה, את הכול ניתן לשלם ברשת. הודיעו לבנק שאתם מוותרים על משלוח התדפיסים החודשיים בדואר, מה שגם יחסוך לכם כסף, ועקבו אחרי החשבון שלכם באינטרנט. בכך תתרמו להקטנת השימוש בנייר.
35. לקנות מיד שנייה. המחסנים של עמותות הצדקה מלאות בבגדים שאנשים תרמו ושאין מה לעשות בהם. בהחלט מומלץ להעביר בגדים בין הילדים, לפרום סוודרים ולסרוג מהם חדשים, או לבדוק את ההיצע בחנויות יד שנייה כאשר רוצים לחדש את המלתחה. אם בכל זאת קונים חדש, העדיפו לרכוש מוצרים שארוזים מעט ככל האפשר, ואם קונים מוצר ארוז, השתדלו לעשות באריזתו שימוש חוזר.
36. להפסיק לעשן. מעבר ליתרונות הבריאותיים הידועים, עישון הוא הרגל מזיק לסביבה. כל סיגריה מכילה עשרות חומרים רעילים, בהם אמוניה, זפת, אצטון, פורמלין, די.די.טי ועוד, שפליטתם מזיקה לאוויר ומגבירה את אפקט החממה. אם אתם מתעקשים לעשן, העדיפו טבק בתפזורת והכינו בעצמכם את הסיגריות שלכם.
37. להיקבר בכבוד. הקבורה היא אחד הנזקים הסביבתיים החמורים ביותר, משום שהיא בזבזנית של אדמה, משאב יקר ערך. שריפת הגופה תחסוך באדמה, אולם היא מתרחשת בטמפרטורות גבוהות מאוד ובמהלכה יש פליטה מסיבית של גזים רעילים לאטמוספרה. הפתרון? בקשו שישתלו עץ על הקבר שלכם במקום מצבת אבן. לכל היותר הסתפקו בלוחית קטנה עם הפרטים ההכרחיים. כל עץ ששותלים הוא תרומה ישירה לסביבה, ותרגישו שאתם ממשיכים להביא תועלת גם מהעולם הבא.
38. ללכת ללמוד. בחנויות הספרים ניתן למצוא כתבי עת וספרים ידידותיים לסביבה. בין המומלצים: "ימים ירוקים - מדריך לסביבה ישראלית" של אסף לויתן (הוצאת פרדס), "המדריך הישראלי לאוכל אורגני" של אביב לביא ושירי כץ (הוצאת כנרת) ו"ניחוחות מרפא" של טליה שניידר, המסביר איך להשתמש בשמנים אתריים לריפוי, לקוסמטיקה, לניקוי ולדישון. מרכז השל למנהיגות סביבתית מוציא שלוש פעמים בשנה ביטאון בשם "הכדור בידינו", שמציע מידע עדכני, חומר מתורגם והצעות מעשיות לאורח חיים ירוק. המשרד לאיכות הסביבה מציע קורסים והשתלמויות בנושאי איכות הסביבה, בהם קורס לבנייה ירוקה וקורס להדברה ירוקה. המשרד גם מכשיר מורים למדעי הסביבה ומפעיל חוגים אזוריים לנושאים הרלבנטיים.
39. להיות פעילים. בואו להפגנות של הארגונים הירוקים נגד מיזמים מזיקים, חתמו על עצומות, ובאופן כללי הקפידו להתעדכן במה שנעשה בתחום באזור המגורים שלכם. תופתעו לגלות עד כמה התחום הזה תוסס וערני, ותזכו להכיר שפע של חברים חדשים. העניקו לילדים שלכם חינוך סביבתי. בישראל פועלים בתי ספר המעניקים חינוך כזה, כמו בית הספר לטבע בתל אביב ובית הספר הדמוקרטי־סביבתי בזכרון יעקב. במדרשת שדה בוקר פועל תיכון לחינוך סביבתי ובמצפה רמון יש גם ישיבה שמעניקה חינוך תורני סביבתי. בתיכונים רבים ניתן לעשות בגרות בלימודי סביבה, וכמעט כל האוניברסיטאות מציעות לימודי סביבה מתקדמים. ארגון "שומרי הגן" עוסק בחינוך סביבתי ומציע מגוון פעילויות לילדים ולנוער.
40. לעודד חקיקה סביבתית. לא חייבים להצביע למפלגת הירוקים, אף שאפשר, ולא צריך להשתייך לימין או לשמאל כדי לעודד עשייה פרלמנטרית חיובית בתחום. בין הח"כים הסביבתיים המובילים בכנסת ה־17 בולטים דב חנין (חד"ש), משה גפני (יהדות התורה), מיכאל נודלמן (קדימה), דוד אזולאי (ש"ס), מיכאל מלכיאור (העבודה) והשר ראלב מג'דאלה (העבודה). יוזמות אנטי סביבתיות הגיעו מכיוונם של אפרים סנה (העבודה), דוד טל (קדימה) ואלי אפללו (קדימה) - הפרטים המלאים באתר עמותת "אדם טבע ודין". כתבו אליהם וספרו להם מה אתם חושבים.
כתבות
ני"ע
