אנחנו דור מצוין

מדי שנה, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מוצפים העיתונים בידיעות המדווחות על חומרת המצב באוניברסיטאות: התקציבים הנמוכים שהממשלה מעבירה למוסדות ההשכלה הגבוהה, הקשיים הכלכליים שעמן מתמודדות האוניברסיטאות, שכר הלימוד הגבוה שעמו נאלצים להתמודד הסטודנטים, השכר הנמוך של המרצים, ואיומי השביתה שאו־טו־טו תפרוץ. עליהן מתווספים נתונים מאיימים על "בריחת המוחות" מן המוסדות הישראליים לטובת הקולגות שמעבר לים - בעיקר לארצות הברית. זה המצב גם השנה, אולם על מנת לנסות ולאזן מעט התמונה העגומה, ובשביל לראות שלא הכול רע פה, מוצג כאן פרויקט המעיד על כך שחרף הקשיים הכלכליים יש גם נקודות אור, או שמה נאמר "נקודות זכות", בדמות עשרים סטודנטים מצטייני רקטור ודיקן.

בכלכלה, במשפטים, ברפואה, במינהל עסקים, במדעי הטבע, במדעים המדויקים, במדעי החברה, במדעי ההתנהגות, במדעי המחשב ובהנדסה - הכירו את המוחות הבאים, אלה שישפיעו על המחקר האקדמי ועל המשק הישראלי. הם מלאים תשוקה למה שהם עושים, לא מתפשרים על פחות מאשר מצוין, ומוכנים להשקיע את האקסטרה שעושה את ההבדל.

מדעי הטבע

מיטל אשכנזי

האוניברסיטה העברית

ˆ גיל: 32

ˆ רזומה: לומדת לתואר שני במדעי הצמח, גנומיקה וביו־אינפורמטיקה. "לאחר השירות הצבאי עבדתי במספר חברות היי־טק כמתכנתת וכמנהלת פרויקטים, אבל תמיד חלמתי ללמוד את תחום מדעי הצמח ברמה אוניברסיטאית. בגיל 27 החלטתי שחסכתי כבר מספיק כסף, ושזהו הזמן להגשים את החלום".

ˆ נקודות זכות: "עבודת המאסטר שלי הנה פרויקט שעוסק בהשוואה בין ביטוי גנים ברקמות מתייבשות של צמחים לבין ביטוי גנים בשלבים הסופיים של יצירת זרעים. זהו נושא בעל חשיבות בעת זו של התחממות גלובלית, שאולי יוצר סיכוי לאיתור גנים הקשורים בהקניית עמידות להתייבשות לצמחים. פרויקט נוסף שבו השתתפתי השנה היה פרויקט הקיץ של גוגל. מדי שנה החברה מאתרת סטודנטים מצטיינים מרחבי העולם, ומחברת ביניהם לבין ארגונים שונים של קוד פתוח. הרעיון הוא לעבוד יחד עם הארגון הנבחר על פרויקט תוכנה מסוים, שבסופו של דבר ישתלב כחלק מהקוד הפתוח של הארגון. הצטרפתי אל ארגון Cytoscape, ופיתחתי מנוע חיפוש לרשתות ביולוגיות הכתוב בשפת Java, שכיום זמין לשימוש הקהילה המדעית".

ˆ מה הלאה: "אני בודקת אפשרויות עבודה, ובמקביל שוקלת המשך לימודי דוקטורט. בעתיד ארצה לפתח את תחום הביולוגיה החישובית בצמחים בארץ, תחום חדש יחסית".

ˆ דבר הממליץ, ד"ר מנחם מושליון, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, האוניברסיטה העברית: "היא יכולה להתחיל דברים שהם בגדר רעיונות בלבד, ללא כיוון ברור, ולקחת את זה הלאה בלי לפחד מההתנסות, מהאתגר ומהסיכון הרב".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "שאלה קשה. לדעתי בחיים צריך דברים נוספים מלבד ציונים גבוהים, וההצלחה בהם תלויה בגורמים רבים, שהם אלה שיכריעו, כך שזה לא חד־משמעי. יש מצטיינים שבאמת מבריקים בכל תחום, אך יש כאלה שאמנם יש להם ציונים טובים ואינטליגנציה גבוהה, אך חסרה להם אינטליגנציה רגשית וכיוצא בזה, ולכן הם לא מצליחים לקדם את עצמם".

הנדסה

קובי כהן

אוניברסיטת בר-אילן

ˆ גיל: 26

ˆ רזומה: סיים תואר ראשון בהנדסה ובאלקטרוניקה, ולומד במסלול ישיר לדוקטורט בתחום. "לפני הלימודים שירתי בחיל מודיעין, ושם התחלתי להתעניין בתחום ההנדסה, בעקבות עבודתי עם מהנדסי אלקטרוניקה".

ˆ נקודות זכות: "התמחיתי במגמות עיבוד אותות ותקשורת, ועשיתי פרויקט מחקרי בתחום הקצאת ספקטרום דינמית ברשתות תקשורת קווית, ובמילים פשוטות, מדובר בשיפור קצבי הורדה באינטרנט ובכל תקשורת קווית".

ˆ מה הלאה: "אני ממשיך לדוקטורט, שאותו אסיים בעוד ארבע שנים. בעתיד אני רוצה לעבוד במחקר, בין בהיי־טק ובין באקדמיה, ולהצליח לפתח תחומים חדשים".

ˆ דבר הממליצה, דינה ימיני, בית הספר להנדסה, אוניברסיטת בר־אילן: "למרות הישגיו הבולטים הוא צנוע ונחבא אל הכלים, ובשל נועם הליכותיו אהוד על חבריו ועל הסובבים אותו. בטקס מרשים, שהתקיים באפריל 2007, העניק פרופ' יוסף מניס, רקטור אוניברסיטת בר־אילן, פרס רקטור ליעקב על הישגיו האקדמיים הגבוהים".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "הצטיינותו בתחומים שבהם הוא מתמחה אינה עניין פנימי של אוניברסיטת בר־אילן. מדינת ישראל אינה משופעת במחצבים טבעיים, אך לעומת זאת ישנו בארץ הון אנושי שלא יסולא בפז. סטודנטים מצטיינים צריכים לקבל טיפוח גם ברמה הלאומית, על מנת שיהוו את העתודה המדעית בעתיד. חברות היי־טק מעדיפות באופן מובהק לגייס בוגרי הנדסת חשמל מצטיינים, ומשקיעות מאמצים רבים בקליטתם".

רפואה

שטיינהרט. מחקר על תאי גזע בוגרים

יאיר שטיינהרט

האוניברסיטה עברית

ˆ גיל: 28

ˆ רזומה: לומד לתואר שני במדעי רפואת השיניים. "בחרתי במדעי החיים כי זה היה נראה לי מעניין, וגם חשבתי שאוהב את זה. סיימתי לימודי תואר ראשון בתחום, כשבמהלך התואר עבדתי במעבדה שבה אני עושה את התואר השני, כך שאני בעצם נמצא במעבדת מחקר שיושבת בפקולטה לרפואת שיניים. המחקר שלי שייך לתחום הביולוגי, עם הרבה יישומים רפואיים קליניים".

ˆ נקודות זכות: "אני עושה מחקר על תאי גזע בוגרים והנדסת רקמות שלד. זהו תחום מתפתח שיש לו פוטנציאל מאוד גבוה לעזור לבני האדם באמצעות שחזור איברים פגועים. השאיפה הרפואית הנה טיפול בפגעים או בנזקים במערכת השלד, באמצעות שימוש בתאי גזע שנלקחים מהמטופל, עוברים תהליך של הנדוס גנטי, ומוחזרים לגוף המטופל על מנת לרפא את הפגיעות".

ˆ מה הלאה: "להשתלב בתעשייה בתחום הביו־טק, ובעתיד להיות בתפקיד ניהולי בתחום".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' דן גזית, המכון למדעי רפואת השיניים, האוניברסיטה העברית: "יאיר הצליח בצורה בלתי רגילה בלימודיו ובפרויקט המחקר שלו. הוא ניחן במיומנות גבוהה, בהבנה יוצאת דופן של המדע, וביכולות ניהול וארגון".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "זוהי הכרה חשובה לחיים המקצועיים ולחיים בכלל".

הנדסה

גלעד פגי

הטכניון

ˆ גיל: 22

ˆ רזומה: סיים תואר שני בהנדסת מכונות, ומשתתף בתוכנית ברקים (תואר ראשון ושני מואצים) בטכניון. "התחלתי את הלימודים בגיל 18, כשאני במסלול עם מלגה שניתנה על־ידי פרויקט עתידים בעתודה האקדמית. כשהגעתי לטכניון קיבלתי גם מלגה שניתנת באמצעות תוכנית המצוינים על־שם צ'ייס. במשך ארבע שנים הצלחתי לסיים שני תארים ראשונים: בהנדסת מכונות ובמתמטיקה, ותואר שני בהנדסת מכונות. ניסיתי להספיק כמה שאפשר מכיוון שאני עתודאי, כך שהתחושה היא שאני על זמן קצוב. בימים אלה אני מסיים את כל חובותיי ומצטרף לצה"ל".

ˆ נקודות זכות: "המחקר שלי הוא על מודל חדש של זרימה, המתבסס על אנלוגיה בין טופולוגיות קווי זרם ובין טופולוגיית שרשראות פולימריות. בחיי היומיום קיימים יישומים רבים שבהם צריך להשתמש באטימה: מכלי לחץ, משאבות וכו', והרעיון הנו לשפר את טכניקות האטימה הקיימות באפליקציות שונות".

ˆ מה הלאה: "להשתלב בתעשייה בתחום ההיי־טק"

ˆ דבר הממליץ, פרופ' אלי אלטוס, הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון: "הוא הבן־אדם הכישרוני ביותר שהכרתי, ומומלץ בשל כושר אנליטי יוצא דופן ומהירות מחשבה. הוא פשוט איש שחושב מהר".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "המיתוג כמצטיין מהווה שיקול חשוב בקבלה לעבודה".

מדעי החברה

ניקולא אורבך

אוניברסיטת חיפה

ˆ גיל: 23

ˆ רזומה: בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה ובהיסטוריה של עם ישראל, ולומד במסלול ישיר לדוקטורט.

ˆ נקודות זכות: "ערכתי מספר מחקרים במסגרת החוג לגיאוגרפיה בעבור משרד התיירות ובעבור קרן היערנות של ארצות הברית בשיתוף קק"ל, מחקרים שעוסקים באגם החולה, ובחינת הפוטנציאל הכלכלי של קברי צדיקים. גילינו שצריך להשקיע בעניין בעיקר בשל דרישת הציבור. עכשיו אני עובד על מחקר על תיירות גבולות, הפוטנציאל התיירותי של החרמון ורמת הגולן".

ˆ מה הלאה: "אני ממשיך למסלול ישיר לדוקטורט בהיסטוריה, ככל הנראה, וכנראה אעסוק בכך גם בארבע השנים הקרובות. אני מקווה שגם בעוד חמישים שנה אהיה באקדמיה".

ˆ דבר הממליצה, ד"ר נגה קולינס־קריינר, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה: "הוא מאוד בולט, גם ביכולות הלימוד, גם בציונים וגם בידע. הוא התבלט בכל קורס ועבודה שהיה צריך להגיש. יש לו רצון ללמוד, יכולת לימוד, יכולת הבנה וסקרנות אינטלקטואלית".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "בשלב של לימודי תואר ראשון משמעות התואר היא בתוך האוניברסיטה, בדרך כלל לאחר שמסיימים תואר שני ושלישי יש לכך משמעות גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה".

כלכלה

עמיחי פישלר

אוניברסיטת בר-אילן

ˆ גיל: 28

ˆ רזומה: לומד לתואר שלישי בכלכלה. "סיימתי את לימודי התואר הראשון בכלכלה ובמדעי המחשב בהצטיינות יתרה. בסיום התואר עברתי למסלול ישיר לדוקטורט".

ˆ נקודות זכות: "המחקר שלי עוסק בתחום הביורוקרטיה בנושא מיקור חוץ במוסדות ביורוקרטיים. נתונים אמפיריים מעידים על כך שאין מספיק מיקור חוץ, ובמחקר אני בודק מהן הסיבות לכך. כמו כן אני בודק כיצד שחיתויות כגון חיפוש רנטות משפיעות על היקף מיקור החוץ".

ˆ מה הלאה: "אני שואף להיות חוקר בגופים כמו בנק ישראל, משרד האוצר או במוסד אקדמי".

ˆ דבר הממליצה, פרופ' נאוה כהנא, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר־אילן: "יש לו כישרון מתמטי, הוא עשיר ברעיונות ויצירתי".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "לדעתי, התואר חשוב בעת קבלה לעבודה היות שהוא מופיע בקורות החיים ומקומות עבודה בהחלט מסתכלים על זה. וכשאלה הם מצטייני דיקן או מצטייני רקטור, הרי שמדובר בבודדים".

מדעי החברה

נטע שמעון

האוניברסיטה העברית

ˆ גיל: 24

ˆ רזומה: לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה. "בחרתי בפסיכולוגיה כי אני אוהבת אנשים, והאמנתי שיש לי התכונות המתאימות כדי להצליח בתחום. עם זאת, במקביל ללימודים, אני רכזת הדרכה, הכשרה ואחראית משמר בחדר המצב של החברה להגנת הטבע, וכמו כן אחראית על גיוס, מיון והכשרה של כוח אדם".

ˆ נקודות זכות: "במהלך הלימודים עשיתי עבודה מעשית טיפולית במרכז לבריאות הנפש בקריית יובל בירושלים, שבמסגרתה חנכתי נערה בעלת קשיים אישיים וחברתיים. זו הייתה התנסות משמעותית בטיפול, שבה עבדתי יחד עם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בסיום הציעו לי להישאר ולהמשיך לעבוד במקום, ומבחינתי המשמעות הייתה שבאמת הצלחתי לתרום תרומה משמעותית, הן לנערה והן לעצמי".

ˆ מה הלאה: "אני חושבת על כיוון מחקרי לדוקטורט וגם על עבודה בשטח. בעתיד אני רוצה להיות פסיכולוגית ארגונית או קלינית; כזו שיוצרת שינוי, וגורמת לאנשים להאמין בפסיכולוגיה".

ˆ דבר הממליצה, פרופ' ענת ניניו, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטה העברית: "היא נבחרה למצטיינת על סמך ממוצע ציונים, וזהו הקריטריון היחיד לפי דעתי להיכלל ברשימות אלה. הכישרון העיקרי של נטע ושל סטודנטים במעמד שלה הוא ללמוד ברצינות תכנים מגוונים".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "אני חושבת שכל שורה בקורות החיים המעידה על הישגים בזמן הלימודים מצטברת לכלל הרושם על המועמד, ומועילה במצבים עתידיים כגון קבלה לעבודה".

מדעי המחשב

רועי זיוון

אוניברסיטת בן-גוריון

ˆ גיל: 36

ˆ רזומה: בעל תואר שלישי במדעי המחשב. "בנוסף לשלושת התארים שעשיתי, אני אב לארבעה ילדים שנולדו במהלך הלימודים. הילד הראשון נולד במהלך לימודי התואר הראשון, הילד השני נולד בתחילת לימודי התואר השני, והשניים האחרונים נולדו במהלך לימודי התואר השלישי. בתקופה זו גם קיבלתי מלגה מהאוניברסיטה, ולכן אשתי ואני החלטנו לעזוב את הקיבוץ (שדה בוקר) ולעבור לגור בעיר. במקביל, במהלך הלימודים, השלמתי הכנסה בהוראה במכללות, ולימדתי במכללת ספיר ובמכללה למינהל".

ˆ נקודות זכות: "הצטיינתי בתארים מתקדמים ולא בתואר הראשון, כך שאני מאמין שצריך הרבה יצירתיות כדי להגיע למקומות שאנשים אחרים לא הגיעו אליהם, ובזה אני די חזק. התכונה הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום המחקר שלי, שבו הצלחתי להוכיח כי ניתן לפתור בעיות, שנפתרו עד היום בדרך מסוימת, גם בדרך שונה. ובמילים פשוטות, קיימת בעיה שנמצאת במספר מחשבים, ועד היום חשבו שהבעיה תיפתר בסדר קבוע מראש. אנחנו הראנו שאפשר לפתור את הבעיה בסידור דינמי. מבחינתי זו הייתה פריצת דרך. המנחה שלי ואני כתבנו על כך מאמר, קיבלנו פרס, וזכינו בהכרה עולמית".

ˆ מה הלאה: "התקבלתי כמרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטה. בעתיד אני רוצה להיות חוקר ומרצה באוניברסיטה, לעסוק בבעיות מעניינות, ולמצוא להן פתרונות יצירתיים".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' אמנון מייזלס, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן־גוריון: "מעטים הם האנשים המסיימים דוקטורט בתחום מדעי המחשב. מתוך כל אלה המסיימים תואר ראשון, אולי כ־5% מסיימים גם תואר שלישי. זוהי קהילה ייחודית שהמאפיין העיקרי שלה הנו שברור שאלה הם 5% הטובים ביותר, וגם שאלה הם האנשים שמעניין אותם לעסוק במחקר. ומי שמצטיין בתואר שלישי הוא בעצם מי שעושה את המחקר הכי מרתק, מי שיוצר משהו בולט ושונה מאחרים".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות? "יש הבדלים גדולים בין התארים השונים. תואר מצטיין בתואר ראשון או שני אומר שאתה בולט בין בני המחזור שלך. לעומת זאת, התואר השלישי ממוקד לחלוטין במחקר, ולכן הצטיינות פירושה שאתה חוקר מצוין, והמשמעות אקדמית לגמרי".

רפואה

מיכל רז

אוניברסיטת תל אביב

ˆ גיל: 23

ˆ רזומה: בוגרת לימודי רפואה בחוג לרפואה כללית ובעלת תואר שלישי בהיסטוריה של הרפואה. "מאז ילדותי ספגתי בבית את נושא הרפואה. אבי, פרופ' רז, שנפטר לא כבר, הלהיב אותי לגבי דוקטורט בתחום, ובגיל 17 וחצי התחלתי את לימודי הרפואה ובמקביל עשיתי דוקטורט. במהלך הלימודים הייתי בוושינגטון ובפריז לשם מחקר ארכיוני, הצגתי בכנסים ובמקומות נוספים".

ˆ נקודות זכות: "הדוקטורט שלי מהווה נקודת מבט חדשנית על נושא שנוי במחלוקת בתחום הפסיכיאטריה. הוא עוסק בנושא ההיסטוריה של הפסיכיאטריה האמריקאית, ובו אני חוקרת את היחס בין טיפול נפשי לטיפול גופני. אני בוחנת את הגבולות בין שניהם, ומראה כי שניהם משתייכים לאותו שיח. ובמילים פשוטות, זה כמו בסרט 'קן הקוקייה' שבו חתכו אונה במוח בטיפול פסיכיאטרי. אני בוחנת מה יכול להצליח בניתוח כזה, שהנו כל־כך פוגע ונרחב".

ˆ מה הלאה: "אני מתחילה סטאז' באיכילוב. אני רוצה להיות רופאה והיסטוריונית, ולעסוק בחינוך דור רופאים שמכיר את חשיבות מדעי הרוח ברפואה".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' ז'וזה ברונר, ראש המכון להיסטוריה גרמנית, אוניברסיטת תל אביב: "יש דוקטורנטים אינטליגנטים רבים, אבל הם לא מסיימים דוקטורט בהצטיינות בגיל שלה. זה לא מפני שהם לא חכמים, אלא משום שלה יש יכולת לעבוד בצורה מאוד ממוקדת ויכולת קליטה מאוד מרשימה".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "זה תלוי בתחומים. במשפטים יש לזה משמעות, וזה אומר סטאז' טוב יותר. בתחומים אחרים, כמו מדעי הרוח והחברה, לא נראה לי שזה בעל משמעות".

מדעי הטבע

רם גל

אוניברסיטת בן־גוריון

ˆ גיל: 30

ˆ רזומה: לומד לתואר שלישי במדעי הטבע. "לקראת סיום התואר הראשון הבנתי שאני רוצה לחקור את המוח ומערכת העצבים, ולכן בחרתי להתמקד בנירו־אתולוגיה, תחום העוסק בהבנת המנגנונים העצביים של התנהגות בעלי החיים".

ˆ נקודות זכות: "במחקר שעליו אני עובד זה חמש שנים, אני מתמקד בשינויים התנהגותיים שמעוררת צרעה טפילית בתיקנים, המשמשים כמאגר מזון חי בעבור צאצאיה. מערכת יחסים מורכבת זו מאפשרת לי לחקור מנגנונים קדומים של מוטיבציה. אם נשווה את התיקן העקוץ לאדם, למשל, נוכל לומר שהתיקן נמצא בסוג של 'דיכאון קליני'. כך אפשר בעצם לחקור, בחיות פשוטות יחסית ונטולות פסיכולוגיה, את המקור הביולוגי והאבולוציוני של מוטיבציה, קבלת החלטות ותנועה. על אף שמדובר במחקר בסיסי שאינו בעל אוריינטציה רפואית ישירה, הוא עשוי לתרום לחקר הפרעות נירולוגיות הקשורות לתנועה (כפרקינסון) ולמוטיבציה (כדיכאון) גם ביצורים מפותחים יותר".

ˆ מה הלאה: "בשנתיים הקרובות אני מקווה לסיים את כתיבת הדוקטורט ולמצוא מעבדה בחו"ל להמשיך בה ללימודי פוסט דוקטורט. מטרת העל שלי כמדען הנה להבין מה גורם לבעלי חיים, החל בחרקים וכלה בבני־אדם, להתנהג כפי שהם מתנהגים".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' פרדריק ליברסאט, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן־גוריון: "רם לא חושש לחפש היבטים נוספים, שיעזרו לו להבין את הנושא. הוא מאוד יסודי ועקבי בצורת המחשבה שלו".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "אני מאמין שהתואר מצטיין הוא בעיקר עניין פנימי של האוניברסיטה, ולא משהו שיעזור לסטודנט בהמשך דרכו. זה חשוב בעיקר לאלה המעוניינים במשרות באוניברסיטה, אבל זה לא יהיה הגורם העיקרי לקבלתם".

מדעי ההתנהגות

שלומית שפירא

המסלול האקדמי, המכללה למינהל

ˆ גיל: 23

ˆ רזומה: לומדת לתואר ראשון בחוג למדעי ההתנהגות בתחום משאבי אנוש. "אני בחורה דתייה, בוגרת בני עקיבא. שירתי כרכזת סניף של תנועת נוער (קומונרית), וכך גיליתי שיש בי צורך לנהל אנשים, שזהו תחום שאני אוהבת וחשה בו בנוח. במהלך השירות עשיתי קורס בייעוץ ארגוני מטעם עיריית חיפה, שחיזק בי את ההבנה שזה תחום שמתאים לי".

ˆ נקודות זכות: "עבדתי במהלך הלימודים עם סטודנטים עולים, וגם חנכתי סטודנטית לקוית למידה. זה שלוש שנים שאני מנהלת, יחד עם ארבעה סטודנטים נוספים סניף של עמותת 'שכן טוב' - עמותה ארצית בעלת 14 סניפי חלוקת מזון. אני עובדת מול לשכות הרווחה של עיריית תל אביב, מקבלת מהן רשימות של משפחות שנמצאות במצוקה, ביניהן משפחות חד־הוריות, יוצאי שואה וכדומה, ודואגת לשלוח לכל משפחה מתנדבים המספקים לה מדי שבוע סלי מזון. המשפחות עצמן אינן מכירות את העמותה, כי הרעיון הוא מתן בסתר".

ˆ מה הלאה: "המטרה שלי היא לפתח קריירה אקדמית, וגם להיות מנהלת בארגון גדול בתחום משאבי אנוש, בתחום הספציפי של משאבי קהילה".

ˆ דבר הממליצה, ד"ר טובה בנסקי, ראש החוג למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי, המכללה למינהל: "יש לה כישרון ביחסי אנוש, כישורים לימודיים גבוהים, יכולת אמפתיה והרבה נתינה".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "בוודאי. אם יגיע למקום עבודה מועמד שאינו מצטיין ומועמד שהוא מצטיין, הן בזכות הציונים ובזכות האקסטרה שיש בו, את מי ייקחו?"

מדעים מדויקים

עדינה לדרהנדלר

האוניברסיטה העברית

ˆ גיל: 27

ˆ רזומה: לומדת לתואר שני במתמטיקה ובמדעי הטבע. "התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר־אילן במסלול ביו־פיזיקה לתואר ראשון, אולם כעבור סמסטר החלטתי לעבור ללמוד בירושלים תוך התמקדות בתחום הפיזיקה, גם כי הבנתי שזה מתאים לי יותר, וגם מטעמי נוחות".

ˆ נקודות זכות: "בימים אלה אני עובדת על מחקר בתחום האסטרופיזיקה, בנושא ריאקציות כימיות המתרחשות בחלל, כשאני מתמקדת בריאקציות המתרחשות על גרגירי אבק בתווך הבין־כוכבי. מטרת עבודתי הנה לעזור לאסטרופיזיקאים המעוניינים לדעת מה קורה באזורים אלה, לבנות את המודלים שלהם בצורה יעילה ופשוטה".

ˆ מה הלאה: "המטרה שלי היא לתרום משהו מקורי לתחום שבו אני עוסקת. זה יכול להיות דוקטורט באוניברסיטה, או תפקיד של פיתוח אלגוריתמים בחברה פרטית, או בניית מודלים ממחושבים של מערכות מורכבות בביולוגיה או בכלכלה".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' עופר ביהם, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, האוניברסיטה העברית: "ההצלחה במחקר מדעי דורשת שילוב של מספר עצום של יכולות ומיומנויות. קודם כול זה צריך לעניין אותך. מלבד העניין צריך להשקיע שנים רבות של לימוד והתמדה כדי לרכוש ידע ויכולת טכנית בביצוע המחקר. ואחרי כל זה, כדי לחדש צריך לפתח נקודת מבט מקורית וייחודית. בעבודת המסטר עדינה עסקה בפיתוח של שיטות חדשות לחישוב קצבי ריאקציות ברשתות כימיות מורכבות וביישומן. היא הצליחה בתוך זמן קצר לרכוש מיומנות טכנית נרחבת, ולפתח פרספקטיבה רחבה על הנושא".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות? "זה בהחלט מספק אינדיקציה חיובית בעבור מעסיקים פוטנציאלים".

מדעי החברה

סיון אברמסון

אוניברסיטת בר-אילן

ˆ גיל: 25

ˆ רזומה: לומדת לתואר שני במגמה לסוציולוגיה ארגונית.

ˆ נקודות זכות: "השנה עשיתי שתי עבודות סמינריון שמאוד עניינו אותי. האחת, בנושא סטודנטים לרפואה שבוחרים ללמוד באיטליה, ומסקנתי שהבחירה שלהם נובעת בעיקר מברירת מחדל עקב אי־קבלתם ללימודים בארץ. השנייה הייתה בנושא בקשת האחיות להרחבת סמכויותיהן הרפואיות, ביניהן נושא ההרדמה, והתנגדות הרופאים לכך. זהו נושא בוער בימים אלה, ולכן היה מעניין לעסוק בו. חייבים לציין שבארצות הברית סמכויות האחיות הורחבו, ואילו בארץ זהו ויכוח שעדיין בשיאו".

ˆ מה הלאה: אני מקווה להישאר באוניברסיטה כמתרגלת או כמרצה, ובעתיד להיות ראש הפקולטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה".

ˆ דבר הממליצה, חנה מדלר־לירז, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בר־אילן: "הקריטריונים למצטיין נקבעים בעיקר על־פי ציונים. יש בה סקרנות טבעית ללמוד, והיא מאוד נחושה להצליח. היא מסמנת מטרות ותעשה הכול כדי לממשן, ויחד עם זאת היא שומרת על סוג של חברתיות ונעימות".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "כיום, במצב שבו מקומות העבודה מקבלים כל־כך הרבה קורות חיים לכל משרה, בעיקר בתחומים כמו משאבי אנוש וייעוץ ארגוני, כאשר רואים מועמד שבקורות החיים שלו כתובות צמד המילים 'מצטיין רקטור', הרי שזה יוצר הילה, ויש לכך ערך מוסף".

מינהל עסקים

דודו פרסר

אוניברסיטת תל אביב

ˆ גיל: 27

ˆ רזומה: בוגר תואר ראשון בחשבונאות, ניהול וכלכלה. "שרתי בצבא כמ"מ בשריון. לאחר שנתיים וחצי נפצעתי, אך חרף זאת סיימתי את שירותי הצבאי באופן מלא ונסעתי לטיול סובב עולם בן חצי שנה. עם חזרתי נרשמתי ללימודים באוניברסיטת תל אביב, אך לא התקבלתי. בשל כך למדתי במשך שנה במכינה, שיפרתי ציונים, והתקבלתי ללימודים".

ˆ נקודות זכות: "השתתפתי בתוכנית ייחודית באוניברסיטת תל אביב, ששילבה שלושה תארים גם יחד: חשבונאות, ניהול וכלכלה. זוהי תוכנית הפועלת זה ארבע שנים באוניברסיטה, ואני הייתי במחזור השני שלה. בימים אלה התוכנית מופסקת, לדעתי בשל קשיים תקציביים של האוניברסיטה, והשנה יהיה המחזור האחרון. מבחינתי, היתרון הגדול בתוכנית היה שנגעתי בכל האספקט הניהולי כלכלי שאותו רציתי ללמוד. החיסרון היה שזה דרש השקעה רבה, וזמן רב".

ˆ מה הלאה: "אני עושה התמחות במחלקת ייעוץ עסקי בסומך חייקין. בנוסף אני משמש כעוזר הוראה בחוג לניהול באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. בעתיד, אני מקווה שאצליח לשלב בין התפתחותי העסקית והאישית לבין תרומתי לחברה ולסביבה".

ˆ דבר הממליץ, רו"ח משה פרץ, החוג לחשבונאות, אוניברסיטת תל אביב: "אחד הסטודנטים הטובים ביותר שהכרתי, הוא בחור מוכשר והישגי, שיגיע רחוק".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "אין לי ספק שזהו כרטיס ביקור, מפתח, ובמקומות עבודה מתייחסים לכך. זו אינדיקציה לאיש טוב שיכול להצליח".

כלכלה

רפי גמיש

המסלול האקדמי, המכללה למינהל

ˆ גיל: 26

ˆ רזומה: סיים תואר ראשון בכלכלה וניהול. "לאחר השירות הצבאי פתחתי עסק עם שותף, משרד נדל"ן, תיווך ויזמות. במקביל התחלתי ללמוד במסלול ערב, פעמיים בשבוע".

ˆ נקודות זכות: "אני אדם מאוד אסרטיבי, ולכן כשאני לוקח משהו אני הולך איתו עד הסוף, גם בלימודים וגם בעסקים. כמי שגם ניהל עסק וגם למד את התחום הכלכלי, אני יכול לומר שהתואר בכלכלה תורם רבות להבנת המושגים הבסיסיים, ועם זאת הוא לא מקנה כלים להצלחה מבחינה עסקית".

ˆ מה הלאה: "אני עובד כמתרגל, כיום העסק עדיין פעיל אבל אני פחות מתעסק בזה, ובימים אלה בודק אפשרויות לעבור לשוק ההון".

ˆ דבר הממליץ, גילי גרשלר, החוג לכלכלה, המסלול האקדמי, המכללה למינהל: "יש בו עומק וגם יכולת לימוד עצמית גבוהה. לאור יכולות אלה הוא אף נבחר למתרגל בשלב מוקדם. יש בו חוסר פחד מהתמודדות עם בעיות מורכבות".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות אקדמית? "אני חושב שהתואר מצטיין בוודאי לא מזיק, ואפילו עוזר למקבל אותו, לפחות בשלבים הראשונים בקריירה המקצועית".

משפטים

נועם זמיר

אוניברסיטת תל אביב

ˆ גיל: 25

ˆ רזומה: בעל תואר ראשון במשפטים ובחשבונאות. "נרשמתי ללימודי משפטים וחשבונאות במסגרת התוכנית ללימודי מצטיינים כי התחום עניין אותי, ולאחר תחילת הלימודים גיליתי שזה גם מתאים לי, בעיקר בשל היכולת לראות דברים בצורה הפוכה".

ˆ נקודות זכות: "במהלך לימודיי הייתי חבר במערכת 'עיוני משפט', כתב העת של הפקולטה למשפט באוניברסיטה, ובמהלך עבודת הצוות השתתפתי במתן חוות דעת על החומרים וגם בעריכה. כמו כן הכנתי במהלך הלימודים עבודת סמינר בנושא 'אשם תורם' בדיני לשון הרע. הרעיון היה להראות שבתחום דיני לשון הרע, כמו בתחומים אחרים בדיני הנזיקין, הנזק הנגרם לניזוק נגרם גם בשל התנהגותו הוא. מצאתי כי החוק בעניין אינו חד־משמעי, ולכן הצעתי רעיונות לתיקונו".

ˆ מה הלאה: "בימים אלה התחלתי התמחות בבית המשפט העליון. בעתיד אני רוצה להמשיך בלימודים במינהל עסקים או במשפטים, או להצטרף לאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' דניאל מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב: "נועם הוא אחד התלמידים הטובים ביותר שכף רגלם דרכה אי־פעם בפקולטה למשפטים. לימדתי אנשים רבים, ובין היתר גם פרופסורים, והוא עומד באותה שורה עמם. אני צופה לו עתיד גדול".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות? "אין ספק שתואר מצטיין דיקן, וכמובן גם מצטיין רקטור, נותן לתלמיד כרטיס ביקור שכל משרד עורכי דין גדול שמחפש מתמחה או עורך דין ייתן לו עדיפות".

משפטים

גלעד טפיאס

המרכז הבינתחומי

ˆ גיל: 30

ˆ רזומה: מסיים תואר שני במשפטים. "עבדתי במשך ארבע שנים על מיזם עצמאי בתחום הביטוח. לצערי המיזם לא הצליח, ובעקבות כך החלטתי שאני זקוק לביטחון מקצועי ונרשמתי ללימודים".

ˆ נקודות זכות: "הקמתי, יחד עם פרופ' עודד שריג, קרן מלגות של סטודנטים למען סטודנטים. הרעיון היה לפתוח קורס לניהול תיקי השקעות, שבו ישתתפו סטודנטים מצטיינים בשנת הלימודים האחרונה שלהם, והם גם אלה שינהלו את הקרן. הרווחים מהקרן יחולקו כמלגת לסטודנטים נזקקים".

ˆ מה הלאה: "בקרוב אגש למבחני הלשכה, ולאחר מכן אחזור למשרד שבו התמחיתי, וקסלר ברגמן ושות".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' עודד שריג, לשעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי: "גלעד הוא אדם ערכי ומעורב, שלא מפסיק לתרום לסביבתו, ובמיוחד לתרום לנזקקים שמצבם קשה משלו".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות? "אני מאמין שהשאיפה להצטיינות זו תכונה, כך ש'להיות מצטיין' במסגרת אחת פירושו סיכוי גבוה להצטיינות גם במסגרות אחרות".

מדעי המחשב

אלון וייס

המרכז הבינתחומי

ˆ גיל: 24

ˆ רזומה: בעל תואר ראשון במדעי המחשב. "סיימתי תיכון בבית הספר להנדסאים בתל אביב בתוכנית מצטיינים במגמה טכנולוגית, בצבא דווקא לא הגעתי לאן שרציתי, לא עסקתי בשום דבר טכנולוגי, אלא שירתי בחיל אוויר כטכנאי אלקטרוניקה. במהלך השירות הצעתי הרבה הצעות ייעול לפיתוחים שונים ולשיפור תהליכים, ואף בניתי סימולטור למערכת נשק, ועד היום משתמשים בו. בשל כך זכיתי בפרס ראש להק ציוד".

ˆ נקודות זכות: "היינו ארבעה חבר'ה שקיבלו מלגה בבינתחומי, ואחד מהם צירף אותי כשותף למיזם סטארט־אפ שהוא ואחיו עבדו עליו. החל בשנה שעברה התחלנו לעבוד על כיוון חדש, שהוא מוצר פטנט".

ˆ מה הלאה: "עד כה דיברנו עם גוגל ועם מייקרוסופט, וכולם מביעים עניין. אני רוצה שהחברה שלנו תתפוס את מקומה של גוגל".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' שמעון שוקן, מייסד בית הספר למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי: "אלון זכה במלגת אפי ארזי, שהנה אולי המלגה הנדיבה ביותר שתלמיד תואר ראשון בישראל יכול לזכות בה (כ־50 אלף שקל). מלגה זו מיועדת לתלמידים המזוהים כאנשים בעלי פוטנציאל יזמי ויצירתי גבוה".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות? "היום אנו חיים בעולם אכזר, שבו חברות כוח אדם מקבלות ערימות של קורות חיים, ולכן כל מילה שכתובה בהם וקצת מייחדת אותך, עוזרת. כיום יש מקומות שבהם שוכרים רק אנשים מצטיינים".

מדעים מדויקים

מיטל כהן

אוניברסיטת בר־אילן

ˆ גיל: 28

ˆ רזומה: לומדת לתואר שלישי בכימיה. "התחלתי את לימודיי לתואר שני בכימיה, והרגשתי שאני מאוד מתחברת לנושא ולתחום המחקר. בשלב זה כבר היה לי ברור שאמשיך ללימודי תואר שלישי".

ˆ נקודות זכות: "אני חוקרת את מנגנון העיכוב של מעכבים לאנזימים ממשפחת ציסטאין פרוטאזוט, אנזימים שמפרקים חלבונים ובין היתר פעילים גם בגוף האדם ואחראים על מחלות שונות. עדיין איננו יודעים מהי כל פעילותם, ולכן השאיפה הנה לדעת כמה שיותר על מנגנון הפעילות שלהם ולנסות להצליח לעכב אותם".

ˆ מה הלאה: "להשתלב בתעשייה, במחקר ובפיתוח כדי להמציא תרופות חדשות, דבר שלא קיים מספיק בארץ".

ˆ דבר הממליץ, פרופ' אמנון אלבק, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר־אילן: "תלמידי מחקר נבחנים מבחינתי יותר בכושרם המחקרי ופחות בציונים בקורסים. אצלה גם הציונים טובים, אבל אני המלצתי עליה בעיקר בשל יכולת אינטלקטואלית והצטיינות במחקר".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות? "התואר מצטיין עוזר בשתי רמות. קודם כול הוא מצוין בקורות החיים, וזה עוזר כשמחפשים עבודה. שנית, כשמחפשים עבודה זקוקים להמלצות, וגם כאן עצם העובדה שהיא מצטיינת בהחלט יעזור".

מינהל עסקים

אסתי שני

המסלול האקדמי, המכללה למינהל

ˆ גיל: 24

ˆ רזומה: לומדת לתואר ראשון ולתוכנית משולבת ללימודי תואר שני בבית הספר למינהל עסקים. "לאחר השירות הצבאי נסעתי לארצות הברית במסגרת עבודה עם הסוכנות היהודית, הדרכתי שם במחנה קיץ, חזרתי לשנה לארץ, ונסעתי לסבב נוסף של הדרכות".

ˆ נקודות זכות: "בסמסטר האחרון, במסגרת לימודי ההתמחות במערכות מידע, פיתחנו תוכנית ייחודית, מאגר נתונים, בעבור מרצה המלמדת עיצוב פנים במכללה. המטרה היא שבהמשך לימודיי אפתח מאגר נתונים זה. כמו כן, בימים אלה אני לומדת בקורס גישור".

ˆ מה הלאה: "בשנה הנוכחית אני מתחילה לימודי תואר שני, ובעוד שני סמסטרים מסיימת את התואר הראשון.אני מקווה להשתלב במכללה ולעבוד בה. בעתיד אני רוצה לנהל צוות בתחום משאבי האנוש בחברה גדולה".

ˆ דבר הממליצה, אראלה עמית, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי, המכללה למינהל: "אסתי היא סטודנטית עם יכולות מאוד בולטות, כמרצה וכמנחה של פרויקטים שהיא עושה אני יכולה לומר שהיא מבריקה, נחושה, תלמידה מעולה. יש לה אישיות, והיא אפילו יוצרת איזו שהיא מנהיגות בקרב הסטודנטים".

ˆ מחוץ לאוניברסיטה, יש משמעות להצטיינות?

"באופן טבעי ארגונים מחפשים גם הצטיינות, כך שזה בהחלט עוזר".

niritzuk@bezeqint.net