הידברות, כמה לא אופנתי

בפועל, מאז נבחרתי לתפקידי ומאז נבחר עופר עיני לתפקידו, הצלחנו להגיע לצמצום דרמטי במספר ימי השביתה במשק, והגענו לדיאלוג בונה בכל הנושאים שהיו שנויים במחלוקת. ועדיין, יש קולות לא מעטים שרואים בהידברות שאנו מקיימים לא יותר מקנוניה, לצבירת כוח ועוצמה.

בסוף השבוע שעבר הושלם שלב נוסף ב"מזימה", עת חזרנו מסיור משותף באירלנד. בסיור השתתפו נציגי עובדים, מעסיקים וגם אנשי עסקים וכלכלה, כמו פרופ' אביה ספיבק, לשעבר סגן נגיד בנק ישראל. מטרת הביקור: לעמוד על הרכיבים המשמעותיים במודל האירי, לאחר קרוב לשני עשורים שבו הוא מבוצע; ולבחון איך (והאם) ניתן להתאים את המודל לכלכלה הישראלית.

תזכורת: בפחות משני עשורים הפכה אירלנד מאחת המדיניות העניות באירופה לאחת המשגשגות בה, עם גידול מדהים בתמ"ג לנפש - מכעשרת אלפים דולר ב-1990 לכ-32 אלף דולר אשתקד (בהשוואה לכ-22 אלף דולר לנפש בישראל), ועם שיעור מעורר הערצה של 80% ייצוא מסך הפעילות היצרנית.

המודל האירי נשען על עיקרון "השותפות החברתית", והוא כולל משולש עוצמה של מעסיקים, עובדים ומדינה. השותפות הזאת אפשרה למדינה לערוך קיצוצים גדולים בהוצאות הציבוריות בהסכמת העובדים, וכך נוצרה באירלנד סביבה משקית יציבה עם סכסוכי עבודה מעטים. במסגרת זו הושגו גם הבנות במגוון רחב של נושאים חברתיים וכלכליים, ובהם רפורמה במערכת המס, ושינויים והתאמות בתשלומי הרווחה.

ההסכמות בין המשולש - מעסיקים, עובדים, מדינה - נגעו לא פחות לשדרוג ההון האנושי והכשרת העובדים, לרבות חינוך חינם בגנים ועד גיל 18, ותמיכה משמעותית עד ביטול שכר לימוד בחינוך טכנולוגי גבוה מתקדם בענפים מעודדי צמיחה. צעדים משמעותיים נוספים ננקטו על-מנת להפוך את המשק האירי למושך במיוחד בסביבה גלובלית - הורדה משמעותית במסי החברות, קיצוצים במס ההכנסה וקיצוצים בהוצאות הממשלה.

אבל במודל האירי יש הרבה יותר ממו"מ מרוכז על שכר: יש בו הסכמה ויש בו דיאלוג - כל מה שאצלנו מתקבל בחשדנות. ואכן, בביקורנו באירלנד למדנו עד כמה חשובה האינטליגנציה הרגשית וההבנה בין הדמויות הפועלות, כי המודל הטוב והמורכב בעולם לא שווה דבר ללא הידברות וללא הבנות.

הנס הכלכלי באירלנד הפך משק אגררי לא מפותח לאחד המתקדמים בעולם. בישראל חלק מהנס כבר התרחש, עת הפכה הכלכלה המקומית לאחת המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה העלית וכלכלת המידע. נכון, הכלכלה הישראלית חזקה, אך יש לה עוד דרך ארוכה לעשות. לכן, אם ברצוננו להאיץ את התפתחות המשק ולחזק את יסודותיו, עלינו להפנים את חשיבות ההידברות והדיאלוג, בין המדינה, המעסיקים והעובדים.

בשבועות הקרובים נציג מחקר שיתווה את הדרך ליישום המודל האירי בישראל. ועם זאת, גם המודל הטוב ביותר לא יהיה שווה את הנייר שעליו הוא נכתב, אם המדינה לא תבין את הצורך בהידברות ובהבנות. אז הנה, אני מתכבד לחשוף את השלב האחרון בקנוניה - להביא את המדינה למשולש של שותפות חברתית עם המעסיקים ועם העובדים, ולהגיע להסכמה משותפת אודות הדרך להצעיד את כלכלת ישראל לשורה הראשונה של הכלכלות בעולם.

הכותב הוא נשיא התאחדות

התעשיינים