רצח, בגידה וברית מילה

יגאל עמיר רצח את ראש ממשלת ישראל. על כך הורשע בדין. אבל יגאל עמיר אינו רק רוצח: הוא גם בוגד. סעיף 97 לחוק העונשין קובע: "מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם". הביטוי הישיר והמיידי ביותר לריבונות העם במדינה, הוא הבחירה הדמוקרטית של העומד בראשה. יגאל עמיר רצח את ראש הממשלה בכדי לסכל את תוצאת בחירתם הדמוקרטית של אזרחי המדינה. הוא גזל את פירות בחירתם הדמוקרטית. בכוונת מכוון הוא פגע בריבונות המדינה.

לכן, לדעתי, יגאל עמיר אינו רק רוצח: הוא גם בוגד. הוא הבוגד הגרוע בתולדות מדינת ישראל. על בגידה אפשר, ואת יגאל עמיר היה צריך, להוציא להורג. מכך הוא ניצל. אי העמדתו לדין בגין בגידה היתה טעות בשיקול הדעת, שאותה לצערי מאוחר מכדי לתקן. חבל מאד. העובדה שאין מדובר רק ברצח, אלא גם בבגידה, היא המבדילה בין רצח ראש ממשלה לכל רצח אחר; והצורך לזכור ולהדגיש את ההבדל, הופך חשוב יותר עם כל שנה חולפת.

כאשר התיר בית המשפט העליון לרוצח יגאל עמיר להתייחד עם זוגתו, קמה ממילא תוצאה מסתברת לאותה החלטה: ברית מילה. גם כאן חמק ההבדל בין רצח, שהוא נורא כשלעצמו, לבין רצח שבגידה בצדו, שהוא נורא עוד יותר. כך או כך, משניתנה החלטת בית המשפט, הפכה ברית המילה לתוצאה מסתברת, וזו הגיעה.

כך יצא, כי היום השמיני מהלידה הוא ה-4 בנובמבר. אבל ברית מילה נדחית לא פעם, מסיבות שונות, ויהדותו של הנימול שבאיחור אינה ניזוקה מכך בכהוא זה. כאן, מערכת שלמה אטמה את עיניה ואוזניה למשמעות החפיפה בין יום הרצח ליום ברית המילה.

יום האבל הרשמי על רצח יצחק רבין נקבע לתאריך העברי, ואולם הציבור הרחב חי לפי לוח השנה הלועזי. מאה וחמישים אלף איש (שימו לב: יותר מעשור שנים לאחר הרצח, מאה וחמישים אלף איש!) התכנסו בעצרת זיכרון ליצחק רבין, והכל על פי התאריך הלועזי. ה-4 בנובמבר חקוק בתודעה הלאומית כתאריך נקלה של בגידה ושל רצח. עכשיו, זריזותה של מערכת המשפט לדחות כל דיון בשאלת עיתוי ברית המילה, הביאה לכך שיום האבל על הירצחו של ראש ממשלה בישראל, הפך להיות יום חגו של הרוצח הבוגד.

גרוע מכך: יש כאלה מקרב הציבור, המזדהים עם יגאל עמיר: שונאי שמאל, שונאי חוק, רדופי משיחיות שקר, גזענים או סתם משוגעים. אלה יקראו אל בין שורות זהות תאריך הרצח לתאריך ברית המילה, מסר משיחי של אות וסימן, ויקבלו בכך עידוד לשיגעונם וחיזוק לקיצוניותם.

בכל הכבוד, את אלה צריך היה להביא בחשבון בהחלטה השיפוטית. אני לא חושד באף אחד מהנוגעים בדבר בכוונה רעה. חלילה. בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה - אין ספק קל שבקלים כי זכרו של רבין יקר ללבם; כי רצח ראש ממשלה בישראל, מזעזע אותם. אבל יש לי ויכוח קשה עם תוצאת זריזות החלטתם. בית המשפט אפשר ליום האבל על רצח ראש הממשלה, להפוך להיות יום חגו של הרוצח, ויום סימן ומופת לתומכיו המטורפים. חבל, חבל, ומיותר.

הכותב הוא שותף במשרד עו"הד תדמור ושות' ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים