פירמידת מיצוב המגזרים

בחלוקה גסה, בנויה פירמידת המיצוב משלשה מגזרים עיקריים: מגזר ההיי-טק, מגזר ה-Non-Hi-Tech (תעשיות מסורתיות) והמגזר ציבורי, כאשר מגזר ההיי-טק ממוצב בראש הפירמידה והמגזר הציבורי בתחתיתה. בתוך כל אחד מהמגזרים, נמצאים חברות וארגונים שונים במיקומים שונים בתוך הטווח. למשל, במגזר הציבורי עובדי משרד האוצר ממותגים גבוה יותר מעובדי משרד החינוך, ובמגזר ההיי-טק עובדי גוגל ממותגים גבוה הרבה יותר מעובדי סטארט-אפ קטן וזניח.

הפירמידה מציגה מדרג כללי, שמדרג עובדים במקצועות מקבילים במגזרים השונים, אך לעתים יש גם יוצאים מן הכלל. למשל, ישנן חברות שמעשית נמצאות במגזר אחד אבל נתפשות כמשתייכות לאחר, ועל כן נהנות או סובלות מהתדמית של המגזר אחר. בזק לדוגמה, היא חברה טכנולוגית במגזר הפרטי, המשויכת תדמיתית למגזר הציבורי, ועובדיה סובלים ממיצוב חסר יחסית לעובדים מקבילים בחברות תקשורת מתחרות.

הבנת הפירמידה חשובה מאוד ככלי תומך החלטות שינוי, והיא חשובה לא פחות להבנת חסמי קריירה. המשמעות הפרקטית היא, שהתנועה בין המגזרים (יותר מזו שבתוך המגזרים) היא קריטית למיצוב המקצועי של עובד, לטוב ולרע. באופן כללי, התנועה במורד הפירמידה היא קלה יחסית (ערך השוק של עובד עולה במגזרים שמתחתיו), ואילו התנועה במעלה הפירמידה היא קשה עד בלתי אפשרית, ללא קשר ליכולות מקצועיות.

להמחשת הדברים ניקח לדוגמה מנהל משאבי אנוש ממגזר ההיי-טק שפוטר בתקופת הבועה, ונאלץ, מחוסר ברירה, להתפשר על תפקיד מקביל בחברה פרטית בתחום התחבורה. מאז הוא התקשה לשוב לתפקיד משמעותי בשוק ההיי-טק, אך מצא בקלות יחסית תפקיד מקביל בחברה גדולה בשוק הפיננסי. מצד אחד, הניסיון הקודם במגזר ההיי-טק מעלה את ערך השוק שלו במגזר הנמוך יותר בפירמידה, כאשר הוא מתחרה מול מנהלי משאבי אנוש מהמגזר הפרטי. מאידך, אותו הניסיון בדיוק מוערך פחות במגזר ההיי-טק, שם הוא סובל מנחיתות מול מנהלי משאבי אנוש מתחרים מתוך ההיי-טק.

דוגמה נוספת היא של רואת חשבון ממגזר ההיי-טק, שהגיעה לדרגת מנהלת כספים בחברת תוכנה מצליחה וקיבלה הצעה לנהל את מערך הכספים של אחד הגופים במשרד התמ"ת. היא קבלה את ההצעה, בעיקר בשל שעות עבודה נוחות יותר, שהתאימו לה כאמא לתינוק, ולמרות השכר הנמוך בכ-30% אחוז. היא ממלאת את התפקיד כשנתיים ועל פניו נראה כי לקחה החלטה נכונה לשלב זה בחייה. העבודה הרבה פחות אינטנסיבית, שעות העבודה שפויות וגמישות יותר, והיא יכולה להרשות לעצמה את פערי השכר כי איננה המפרנסת העיקרית במשפחה. בטווח הארוך ייתכן שלהחלטה לנוע במורד הפירמידה יהיה מחיר שלא נלקח בחשבון (מחיר שהוא מעבר לזה הקשור בפרשיות הנחקרות עתה במשרד התמ"ת והפגיעה התדמיתית בעובדיו). ייתכן מצב, שבעתיד ישתנו נסיבות חייה ו/או העדפותיה והיא תרצה לטפס חזרה לשוק הפרטי. הו אז, רוב הסיכויים שהיא תתקשה מאוד לחצות בחזרה את הקו, למרות הניסיון רב השנים שלה בשוק ההיי-טק. הסיבה לכך פשוטה. התפקיד האחרון אותו היא ממלאת הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקביעת המיצוב המקצועי שלה, ומכיוון שכך, מבחינת מעסיקים פוטנציאליים היא ממוצבת כעובדת המגזר הציבורי, ועל כן היא פחות אטרקטיבית עבור המגזר הפרטי.

מדוע? למעסיקים בשוק הפרטי יש העדפה גורפת לעובדים מהשוק הפרטי, בשל תדמית החסר של עובדי המגזר הציבורי. עובדים אלה נושאים על גבם את תדמיתו של המגזר כולו הנתפש כמגזר לא מקצועי דיו, לא יעיל, בזבזני ומיושן, וככזה עובדיו בלתי מתאימים לחברות הפועלות בשווקים תחרותיים. זו הסיבה שפורשי צה"ל (למעט בעלי המקצועות הטכנולוגיים) מתקשים יותר מבעלי מקצועות "אזרחיים" מקבילים למצוא עבודה בשוק הפרטי, כנ"ל עובדי רשויות מקומיות ואחרות, עובדי עמותות (המשויכים תדמיתית למגזר ציבורי), וכדומה.

מיותר לציין שאין לכך כל הצדקה עניינית, ובטח שלא באופן גורף. כלכלן שעובד בחברת החשמל יכול שיהיה בעל מקצוע משכמו ומעלה ועובד מצטיין בחברת ההיי-טק הכי "נוצצת" בשוק, כמוהו איש IT שמנהל מערך גדול בגוף ציבורי, רק שרוב הסיכויים ששניהם יפסלו על הסף.

באופן טבעי, אנשים רבים דוחים את ההבחנה הזו (שלא לומר מתקוממים), מכך שהיא ממזערת את חשיבות היכולות המקצועיות וקובעת ערך שוק על-פי המגזר המעסיק. יחד עם זאת, בטרם אתם מקבלים החלטה לרדת במורד הפירמידה, תעשו תרגיל קטן. תשאלו את עצמכם מאיפה אתם רוצים לגייס את המזכירה שלכם: מאמדוקס או מביטוח לאומי?

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה. לתגובות: ornarudi@netvision.net.il