האימון האישי של ס'

ליאורה ליפץ היא מאמנת מנהלים לעסקים ומפרסמת ניוזלטר יומי דרך אתר גלובס
לחץ כאן להרשמה חינם לניוזלטר אימון אישי

לפני כשנה הוזמנתי על ידי מנכ"ל חברה מובילה לאמן את ס', סמנכ"ל ויד ימינו. האימון היה בבחינת מהלך הצלה, בניסיון להשאירה במקומה, וזאת לפני שהיה נאלץ לבקש ממנה לפרוש מתפקידה.

ס' היא מנהלת מוכשרת בת 38, עובדת בחברה חמש שנים והיכולות המקצועיות שלה לא מוטלות בספק. היא ניחנה בראיה אסטרטגית, הבנת מגמות ומצב השוק, נחישות מקצועית יוצאת דופן והיא אף הצליחה לעמוד בכל היעדים העסקיים שלה.

"אז מה לא בסדר? " שאלתי את המנכ"ל כשקרא לי לאמן את ס'.
"גם העובדים שלה וגם עמיתיה לעבודה מתלוננים על זלזול שהיא מפגינה כלפיהם, על חוסר סבלנות וסובלנות, על חוסר הערכה מצידה, ובעיקר על הצורך האובססיבי שלה להיות "צודקת".

"אבל עם תוצאות לא מתווכחים", ציטטתי, "וס' מובילה את החברה לצמיחה משמעותית, לא כן?"

"זאת בדיוק הבעיה" ענה לי המנכ"ל, והסביר שלא היה מוכן לקבל את ההתנהגות עד כה, אלמלא היתה כל כך מוכשרת והתוצאות העסקיות שהשיגה היו כה מרשימות".

הוא קרא לעזרתי לאחר שהתחיל להרגיש שבמקביל לעבודה המצוינת שלה היא גורמת נזק לחברה כי אנשים שעובדים תחתיה מתחלפים בקצב מהיר ועוזבים את הארגון מכיון שאינם מוכנים לעבוד איתה ואילו אלה שנשארים מפגינים מוטיבציה נמוכה ואינם נוטים לקחת אחריות וליזום, ובקיצור נשארים "ראש קטן" .

המנכ"ל התחיל לחשוש שהנזק שמסבה ס' לחברה רב מהתועלת. "יותר ויותר עובדים מגיעים אלי ומתלוננים על הדרך שהיא נוהגת בהם ומכריזים באוזני 'או היא או אני'. זה לא יכול להימשך כך", אמר לי.

בשיחה הראשונה שלי עם ס' היא לא הופתעה מחוות הדעת של המנכ"ל והעובדים לגבי הדרך שבה היא מתקשרת עם אנשים בחברה. מה שהדהים אותה היה העוצמה של הבעיה (סיפרתי לה שיש עובדים שהדביקו לה כינויים כגון "ביריונית" ו"דיקטטורית").

ראשית, בררנו את מספר העובדים שעזבו במה שנראה היה כתוצאה מהתנהגותה וחישבנו את הזמן שהושקע בהכשרת המחליפים שלהם - הנתון שיקף בזבוז עצום של זמן ומשאבים אחרים.

כצעד שני הוכחתי לה שהתנהגותה מערערת את הביטחון העצמי של עובדיה, הם אינם מעיזים ליטול סיכונים ולהוביל מהלכים חדשניים, וכתוצאה מכך כל האחריות נשארת בידיה, דבר המעמיס עליה עומס מיותר.

ס' היתה מוכנה לעשות שינוי ויצאנו למערכה משותפת על שינוי הרגליה.

אימון ראשון: מלאי הקשבות

ס' התבקשה לערוך ספירה של ההקשבות שלה במשך חודש ימים.

כך סופרים "הקשבות": בסוף כל שיחה עם עובדיה או עמיתיה היה עליה לרשום 3 דברים ששמעה מהם.

אימון זה שירת שתי מטרות: הכריח את ס' לדובב אנשים אחרים כדי להקשיב לדעתם ומנע ממנה להשמיע את דעתה כדעה בלעדית. באמצעות התרגיל, הבחינה ס' כמה היא שבויה בדעותיה היא.

התחושה שהיא יודעת הכל נתנה לה סוג של ביטחון, שהוא למעשה ביטחון סרק שעלול לטמון בתוכו הפסדים וכשלונות. היא למדה שהקשבה יכולה להאיר על סכנות סמויות שהיא לא ראתה בעצמה ולהעלות רעיונות רווחיים שהיא לא חשבה עליהם קודם.

היא אפילו החלה להעריך מחדש חלק מהעובדים שלה.

המחוייבות של ס' לרישום שלוש הקשבות לאחר כל אינטראציה, עוררה בס' סקרנות לשמוע את דעתם של אחרים, וכתוצאה מכך החלה לשוחח עם עובדים גם על נושאים שאינם קשורים לעבודה עצמה.

אחרי זמן מה גם עובדים דיווחו שס' נעשתה יותר אנושית ויותר סבלנית וסובלנית.

להמשך הסיפור על ס' ולקבלת אימון אישי יומי במייל שלך
לחץ כאן להרשמה חינם לניוזלטר אימון אישי