און ושלטון

"פרשת ספיצר" מעידה דווקא על צביעות והתחסדות המערכת הפוליטית הישראלית. באמריקה הכול עובד אחרת. אין צורך בהגשת כתב אישום, בחתימה על עסקת טעון או בהרשעה. מושל מדינת ניו יורק, שנתפס על חם, כשהוא קובע פגישה עם יצאנית צמרת, הודיע יומיים לאחר מכן, שהוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומתפטר. ובישראל? משה קצב, כבר אמרנו ?

גם בישראל לא חסרים פוליטיקאים ישראלים בכירים, שהולכים לזונות, ופרשיות מין עסיסיות הן עניין די שכיח, אלא שהן אינן מגיעות לידיעת הציבור.

בעוד שבארה"ב מיהרה התקשורת "לחגוג" על פרשת המושל שלא משל בייצרו, ולעסוק בשאלות "הרות גורל", כגון: "מה אתה מקבל, כשאתה משלם לזונה 4,300 דולר ללילה?", "ובעבור מה בדיוק שילם "לקוח מספר 9" (שם הצופן שניתן לספיצר) לסוכנות הליווי את הסכום הבלתי נתפס של 80,000 דולר?";

בישראל התקשורת תקועה עדיין בתקופתו של מנחם בגין ז"ל, שטבע את האמרה: "לא שואלים ג'נטלמן היכן היה בלילה". (בתשובה לעיתונאים, ששאלו אותו, האם ומתי נפגש עם באשיר ג'ומאייל) ואינה מעיזה לפשפש במכנסי הפוליטיקאים הבוגדים בנושותיהם, למרות שסיפורי הבגידה שלהם ידועים לכל.

יש שיאמרו שפרשת ספיצר מדגימה את צביעותה והתחסדותה הבלתי נסבלת של המערכת הפוליטית האמריקאית הפוריטנית ואת "ערכי המשפחה", שמזמן הוכחו כווירטואליים וטלביזיוניים בלבד.

אלא שהאופן בו ניסה ספיצר להסוות את התשלום לנערות הליווי (דרך חברות קש המשמשות להלבנת כספים) מעיד על חטא היוהרה, בו לקה ה"שריף של ניו-יורק", שחש שחוקי המדינה לא חלים עליו. מכאן הלגיטימציה לחשיפה התקשורתית ולעיסוק האינטנסיבי בפרשה בתוכניות הבידור, דוגמת זו של הבדרן ג'יי לנו, שלפיו "המקור להתחממות הגלובלית מצוי במכנסיים של מושל ניו-יורק".

את סירובה של התקשורת הישראלית לעסוק בפוליטיקאים שנתפסו במערומיהם בפרשיות של "און ושלטון", ניתן אולי להצדיק בשם צנעת הפרט. בעוד שבאמריקה סולחת התקשורת לפוליטיקאים על מלחמות כושלות; בישראל היא סולחת להם על פרשיות מין עסיסיות. אלא שהדממה התקשורתית הסוברת שמדובר ב"חולשות אנוש", שאינן מעידות דווקא על שיפוט לקוי, אינה מונעת מ"סקס והעיר הגדולה" להמשיך ולהתרחש גם בירושלים.

פרשת ספיצר עשויה כעת לפגוע קשות בסיכוייה של הילארי קלינטון, בה תמך ספיצר בהתלהבות. מדוע? כי היא נותנת הזדמנות פז לתקשורת לעסוק שוב בסיפורי ביל קלינטון והסתבכותו עם סיגר בפרשת מוניקה לווינסקי.

ואילו אצלנו, המקסימום שהתקשורת הסכימה לחשוף בנוגע לפוליטיקאי בכיר שהסתבך עם סיגר, הוא סיפור "הסתבכותו" של בנימין נתניהו, בתקופת היותו שר אוצר. ביבי הכניס לכיס חולצתו סיגר בוער, וכמעט שרף לעצמו, אגב כך, את החליפה. ללא ספק, פרשה מדליקה מאין כמותה.

גיא משיח הוא עו"ד ומנהל השקעות ב"פריזמה"