בארה"ב מפחדים פחד מוות מ"אפקט הדומינו" ומכך שבר-סטרנס אינו האחרון. די בנפילה של בנק אחד גדול, קובעים חלק מהפרשנים, כדי לצור כדור שלג פיננסי ותגובת שרשרת, העלולה למוטט כבניין קלפים את המערכת הפיננסית, ולגרום "למשבר הגדול מאז מלחמת העולם השנייה".
ביום שישי האחרון הפסידו המשקיעים במניות הבנקים בארה"ב כ-38 מיליארד דולר, בגל ירידות חד ודרמטי, שהובילה מניית בר סטרנס, שקרסה, תוך דקות, וירדה לכדי מחצית משוויה. האם מדובר בשיאו של משבר ה"סאב-פריים"? כמה רע עוד לפנינו?
מאז נפוצה השמועה על קשייו של בר סטרנס, בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב, מיהרו לקוחותיו למשוך בפאניקה את כספם. ה"ריצה על הבנק" (Run On The Bank ) מזכירה תמונות מצהיבות מימי השפל הגדולים בארה"ב של שנות השלושים של המאה הקודמת, ובהן נראים אלפי לקוחות, צובאים בהמוניהם על פתחי הבנקים בכדי למשוך את כל כספם החוצה.
אף בנק אינו יוכל לעמוד כנגד מציאות שבה מתייצבים בהמוניהם לקוחותיו ודורשים למשוך את כספי הפיקדונות שלהם מהבנק. בעולם הפיננסי שמועות ופחדים עלולים להיהפך, בין לילה, למציאות מפחידה, שלא לומר מחרידה.
אפילו הנגיד ברננקי אינו יכול ולהבטיח, שבוקר אחד, לא יחליטו לפתע גם לקוחות סיטי בנק, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס, מריל לינץ ובנקים אחרים - המדממים בחודשים האחרונים ממשבר ה"סאב-פריים" - לצעוד בהמוניהם אל עבר הבנקים ולדרוש חזרה את כספם.
ספק רב אם במקרה של אפוקליפסה פיננסית שכזו, תוכל ממשלת ארה"ב לערוב להתחייבויות הבנקים כלפי לקוחותיהם, כפי שעשתה ממשלת אנגליה עם קריסת בנק המשכנתאות "נורדן-רוק".
יש הטוענים שהזרמת הכספים לבר סטרנס רק קנתה זמן ואין בה כדי לפתור את בעיית אובדן האמון החמורה של השוק במערכת הפיננסית בארה"ב, ושיהיה עוד הרבה יותר גרוע בהמשך.
מנגד יש דווקא כאלו הסוברים, שעכשיו זה בדיוק הזמן לרוץ ולקנות את מניות הבנקים בארה"ב, שהתרסקו בעשרות אחוזים לשפל חסר תקדים. כן, כן, לפחות את אלו הנסחרים בשווי שוק הנמוך מהונם העצמי.
בר סטרנס, למשל, שצנח ביום שישי לשווי שוק, השווה לכשליש מהונו העצמי, רק דבר אחד צריך שיהיה ברור לאותם משקיעים: אם ג'יי.פי. מורגן לא יקנה בסופו של דבר כצפוי את בר סטרנס, גם הם לא יוכלו למכור את המניות, ויאלצו להישאר לנצח תקועים עם ניירות חסרי ערך.
גיא משיח הוא עו"ד ומנהל השקעות ב"פריזמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.