מתכון לכריזמה

יש שפע של מיתוסים בנוגע למנהיגות, אכן הפחות מוצלחים ומבוססים שבהם בעינו הוא זה המיתוס שלפיו יכולת ההנהגה היא כח מסתורי שיש רק למעטים בני מזל ושהם נולדו איתו, כמו עם צבע עיניהם וגון עורם.

לו היה הדבר כך, כל המנהיגים היו דומים זה לזה, לא כן?

והנה, כאשר מתבוננים על מנהיגים שונים, הדבר הראשון המזדקר לעין הוא עד כמה הם שונים זה מזה. דבר מעיד על כך שמנהיגות מורכבת מיכולות וכישורים אנושיים שונים, וכי יש לה, למנהיגות, סגנונות מגוונים שבהם היא יכולה להופיע.

המסקנה מכך היא שתכונות שונות יכולות לשמש במתכון לבישולו של מנהיג ו כמעט כל אדם ואשה יכולים להיות. לכל אחד ואחת מאיתנו יש תכונות, סמויות וגלויות שבעזרת אימון מתאים, יהפכו אדם מן השורה למנהיג ציבור גדול.

חישבו בעצמכם על ההבדלים בין מה שמשך המונים לנהות אחר אריק שרון, לעומת מה שמשך את אותם המונים בדיוק להאמין ולהצביע לטובת מנחם בגין. וזו אינה רק התקופה השונה, שבה אפשר היה לתלות לכאורה את השוני.

אריק שרון וכמוהו יצחק רבין, היו מנהיגים שמקור הכאריזמה שלהם היה ניסיונם כמדינאים בתפקידים שונים, היותם בני הארץ הזאת, ועברם הצבאי המפואר. הם לא היו דברנים גדולים, כוחם לא היה בכיכרות, שפתם לא היתה רהוטה והיה קשה להוציא מהם כותרות, אלא אם אלה נפלטו מפיהם במקרה, ולא אחת שלא בטובתם.

כישוריהם הצבאיים של שרון ורבין, שבאו לידי ביטוי במלחמות מדינת ישראל על גבולותיה, בנו אצל הציבור ביטחון כזה, שאיפשר להם להוליך אותו לקראת ויתורים קשים.

לעומתם ולשם השוואה הבה וניקח את המנהיג ביבי נתניהו ואת המנהיג בני בגין. שניהם משכו את קהל האוהדים באמצעות שתפתם הקולחת, כישורי הנאום ויכולות ההסברה והפקת הסיסמאות, שהפכו כל מסר מורכב לקליט וסוחף.

את מידת הגיוון של הכריזמה, תשקף בחינה של אייקונים תרבותיים שהפער האיכותי ביניהם הוא כפער בין רומא לירושלים. ראו את גידי גוב, שבמשך קרוב לשלושים שנה מככב בין עשרת האמנים המבוקשים ביותר בישראל, ולעומתו את הזמרת מדונה, המצליחה למשוך את ליבם של נוער ומבוגרים, עשור ועוד עשור.

גוב מושך את הלב בדמות הלא יוצלח שלו, האפרורית לכאורה - אחד משלנו לגמרי. מדונה סוחפת ככלילת השלמות הגופנית, נביאת האפנה בכל התחומים - אחת כזו שכל אחת היתה רוצה להיות, אבל יודעת בוודאות שאין לה שום סיכוי.

מקורן של כריזמה ויכולת מנהיגות בתכונות מגוונות. ובכל מקרה הן אינן תכונות מולדות.

אני סבורה שמנהיגות היא מקבוצת היכולות הנרכשות, שיש ללמוד אותן ולהתאים אותן למבנה האישיות של כל אדם ואדם.

מנהיגים הם מי שמצליחים לרתום ציבור (מצביעים, עובדים, רוכשים פוטנציאלים של מוצר) למטרות שהמנהיגים מאמינים בהם.

השבוע בניוזלטר אימון אישי - 5 עצות יסוד שבעזרתן תהפכו למנהיגים:

1. הצורך בביטחון - בטא דאגה כלפי עובדיך
אנו נוטים לתת אמון במנהיג המבטיח לדאוג לנו וזאת כי הדחף להבטיח את החיים, הוא אחד הבסיסיים אצל כל יצור אנושי. בעולם העסקים, תרבות ארגונית המשדרת ביטחון לעובדיה, תיצור קהל חסידים נאמן.
עובדיך יראו בך מנהיג, אם ירגישו שאתה דואג לבטחונם: תפקידם מובטח להם, קידומם נראה באופק. הם יפגינו נאמנות לחברה בתנאי שהם ידעו שהיא יציבה פיננסית ויאמינו ביכולותיה העסקיות להצליח בתחום פעילותה.

2. הצורך בשייכות - חפש אוייב
כל החברות האנושיות חיות בקבוצות. אנו חיים בעדרים ותמיד נתאמץ כד שהעדר שלנו ייהיה חזק.
אם אתה רוצה להיות מנהיג חפש את האויב, ובשפה עסקית: את המתחרה. קהילות נעשות חזקות יותר כאשר הן יודעות בדיוק מה מאיים עליהם.
אנדי גרוב, מנכ"ל אינטל לשעבר טען שהחדרת פחד מפני איומים חיצוניים תוביל "לאנשים המסורים בכל לבם למטרת הנצחון בשוק. כי פחד מפני תחרות הוא מניע רב עוצמה".

3. הצורך בוודאות - גלה את העתיד
משחר ההיסטוריה חלקו אנשים כבוד למי שהאמינו שבכוחם לחזות את העתיד. הסיבה לכך היא התכונה האנושית לפתח ציפיות, והתכונה האנושית לא פחות - לפתח חרדה מפני הבלתי נודע. אם תצליחו לשכך את חרדת העתיד, תסחפו אחריכם רבים. כמנהלים, הדרך הטובה ביותר לשכך חרדה היא להיות בהירים: תארו את העתיד במונחים ברורים ומושגים, זכרו שהמטרה שלכם היא ליצור תחושה שאתם יודעים לאן פניכם-פניהם של המאזינים, מועדות.


4. געגועים לאבא ולידו החזקה
בני אדם שואפים לסדר - אנחנו רוצים גבולות וחוקים. ראו את מיתוסי הבריאה כולם המתארים מצב של אי סדר שיד אלוהים התערבה בו ויצרה סדר.
מיתוסים אלה מבטאים את השאיפה לסמכות שתקבע כללים אליהם נוכל לציית.
מנהיג טוב מצליח לאזן בין הצורך בכללים ברורים לבין הצורך בחופש.

מנהיג יתן מענה לצורך בסמכותיות כאשר הוא יידע מה צריך לעשות, יפגין נחישות במשימתו ויוודא מעל לכל ספק כי היא מתבצעת באופן ובזמן שהוא רוצה. כאשר אתם יודעים לאן אתם הולכים, אנשים ילכו אחריכם.

5. הצורך בכבוד
כבני אדם אנחנו זקוקים ליחס, אם לא מתייחסים אלינו אנחנו מרגישים חסרי משמעות בעיניהם של אנשים אחרים. כאשר מתייחסים אלינו בכבוד - אנו מתמלאים מוטיווציה ומפתחים נאמנות כלפי מי שחולק לנו אותו.

זו היתה הפילוסופיה של סם וולטון המייסד והבעלים של וול-מארט שאמר "יש להתייחס לכל העובדים, עד האחרון שבהם לשותף. תנו להם להשמיע את דברם, חלקו עימם את הרווחים, הפכו אותם לחלק בלתי נפרד מהחברה".

להרשמה חינם לניוזלטר אימון אישי ולקבלת עצות יומיות למנהלים בזירת העסקים.