אנטנות, שמאות ומשפט

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה של שינוי בנושא המאבק בהתנגדויות להצבת אנטנות סלולריות. בשנים הראשונות של פרישת רשת האנטנות המהלכים התכנוניים והמשפטיים כוונו כנגד מוסדות התכנון וחברות הסלולר והתמקדו בהיבטים התכנוניים, ואילו בשנים האחרונות מוגשות יותר ויותר תביעות פיצויים על ירידת ערך נכסים בגין מיקומם בסמיכות לאנטנות סלולריות, לצד תביעות לקבלת חלק מן הכספים ששולמו לבעלי הנכסים שהושכרו לחברות הסלולר.

באוקטובר 2007 נכנסו לתוקפן תקנות חוק הקרינה הבלתי מייננת, האוסרות על הצבת אנטנות סלולריות בתוך דירות, כולל במרפסות. הטענה הרווחת הינה שהאנטנה משדרת אלומת קרינה אופקית ולפיכך הנזק היותר משמעותי נגרם דווקא מאנטנה שהוצבה על גג הבית שממולך.

התקנות שהותקנו בישראל להגבלת כמות הקרינה מאנטנות סלולריות מכוונות למניעת נזקים הנובעים מהתחממות רקמות כתוצאה מעוצמת הקרינה ואינן מכוונות למניעת נזקים לחומר הגנטי בתאי גוף האדם כתוצאה מחשיפה מתמשכת לקרינה. המשרד להגנת הסביבה מודה בכך במפורש, שכן לטענתו נזקים אלו טרם הוכחו. המשמעות היא, כי גם רמת קרינה העומדת בתקנות עשויה לאורך שנים לגרום לנזקים בריאותיים.

מן ההיבט הנדל"ני/שמאי, אין הכרח להוכיח כי רמת הקרינה הקיימת בדירה מסויימת הינה ברמה שמעל למותר בתקנות, ואף אין צורך להוכיח כי הינה מזיקה. גם אם מדובר ברמת קרינה של 0.25 וואט למ"ר, די בחששם של רוכשים פוטנציאליים כדי להשפיע על שיקוליהם ולהוריד את המחיר שהם מוכנים לשלם עבור הדירה. גם אם החשש אינו מבוסס, שווי השוק של הדירה נפגע.

שמאים אשר עוסקים בהערכת שיעור הפגיעה בשווי השוק של נכסים המצויים בקירבה יתרה לאנטנות סלולריות מודעים היטב לאפקט הפסיכולוגי שיש לכך על שיקולי רוכשים פוטנציאלים ועל שווי השוק של הנכסים. גם כאשר עוצמת הקרינה אינה חורגת מן התקנות, נקבעות הפחתות בגבולות שבין 10% ל-20% משווי הנכס. במקרים שרמת הקרינה חורגת מן התקנות מגיע שיעור ההפחתה אף ל-35% ולמעלה מכך.

לצד העילות של מטרד לציבור, מטרד ליחיד והפרת חובה חקוקה (עוולות נזיקיות), מועלות גם טענות קנייניות, עילות של עשיית עושר ולא במשפט וטענות חוזיות של העדר גילוי נאות, כאשר רוכשים ושוכרים של דירות מעלים את הטענה כי המוכרים, המשכירים ו/או המתווכים הסתירו את עובדת קיומה של אנטנה סלולרית בסמוך לדירה שמכרו או השכירו.

דרכים להתגונן בפני התקנת אנטנה סלולרית:

1. למצות את ההליכים התכנוניים אל מול ועדות התכנון - התנגדויות, בדיקת היתרים וכד', ובין היתר לעקוב ולוודא כי הועדה המקומית אינה מחדשת היתרים בדירות פרטיות.

2. למצות הליכים אל מול המשרד להגנת הסביבה, לדרוש בדיקות קרינה ולהקפיד שהמשרד אוכף את תקנות חוק הקרינה.

3. ניתן להגיש תביעות נזיקין בגין ירידת ערך נכסים נגד הוועדה המקומית, נגד חברות הסלולריות ונגד בעלי הנכסים שהשכירו את נכסיהם להצבת האנטנות.

4. בנוסף, ניתן להגיש תביעות כספיות לקבלת חלק בדמי השכירות כנגד אותם בעלי נכסים שהשכירו את נכסיהם לחברות הסלולר.

הכותב הוא שמאי מקרקעין, עוסק בדיני תכנון ובנייה, מקרקעין, וירידת ערך נכסים.