סמדר ברבר צדיקה בסדום

אם מנכ"לית בנק, שעלות השכר השנתית שלה מגיעה ל-5.1 מיליון שקל, תזמין אתכם ל"בוקר נשי" כדי להחליף מילה או שתיים על הדרך למעלה ועל חשיבות הנטוורקינג, לא תבואו? כמובן שכן.

ואם בסוף לא תלמדו כלום, מעבר לזה שאדם צריך להיות טוב במה שהוא עושה ושיהיו לו מספיק חברים יו"רים ומנכ"לים, לא תתאכזבו? כנראה שכן.

סמדר ברבר צדיק הזמינה אתמול כמאה נשים - עובדות, מנהלות, לקוחות ועיתונאיות - לנמל תל אביב, כדי להציג קווים להצלחה נשית ולהתפאר ביתרון הנשי של הבנק שבראשו היא עומדת. על פניו רעיון מצוין ויוצא דופן, שנותן דוגמה לנשים מנהלות אחרות במשק הישראלי, מה שגם שברבר צדיק נראית אישה מרשימה. אלא שכפי הנראה, היא לא בדיוק הייתה בטוחה במסר שהיא רוצה להעביר, והתוצאה הייתה מעט מבולבלת.

בהתחלה היא הודתה כי "כאשר מוניתי למנכ"ל אמרתי לעצמי שקידום נשים זה לא בשבילי". האמת, משפט קלאסי של מנהלות. אני רוצה לראות את המנהלת שתגיד לי "מייד כשהגעתי לתפקיד חשבתי איך לקדם חברות שלי מהאוניברסיטה".

אין, לא תמצאו. למזלנו, ברבר צדיק בכל זאת עברה מהפך בהלך מחשבתה, והיום היא יודעת שכאשר יש נשים בסביבה העסקית "האווירה שונה לחלוטין. יש להן דרך לעשות את הדברים בצורה נעימה יותר". קאטס פייט? לא בבנק.

אחר כך הציגה נתונים כלליים על הבינלאומי, ובראשם העובדה שמדובר בבנק החמישי בגודלו במשק, וכבדרך אגב ציינה ש"אם היה פה מנכ"ל גבר הוא היה אומר לכם שאנחנו הרבה מעבר למקום החמישי".

בהמשך התגאתה בנתונים "נשיים", ובאותה נשימה הזכירה ש"זה היה ככה גם כשהיו מנכ"לים, כך שזה לא קשור אליי" - 3 מתוך 7 חברי הנהלה, 33 מתוך 64 מנהלים בכירים במטה, 41 מתוך 84 מנהלי סניפים, 1,800 מתוך 2,650 עובדים.

כשברבר צדיק מציגה קווים להצלחה נשית לאורך השנים, היא בוחרת דמויות שאין להן תכונות נשיות, כהגדרתה: ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר ז"ל ("אנחנו לא יודעים כמעט כלום על החיים האישיים שלה. נשים אז הצניעו את המשפחה שלהן, לא כמו בן גוריון ופולה"), יעל רום (הטייסת הראשונה בחיל האוויר), מרגרט תאצ'ר (ברבר-צדיק לא מציינת, אבל סקר של ה-BBC מצא כי הבריטים סבורים שגברת הברזל הייתה ראש הממשלה היעילה ביותר במאה השנים האחרונות), מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליסה רייס (שעל תמיכתה במלחמה בעירק ספגה את ההערה שהיא תומכת מפני שאין לה ילדים. לגבר זה לא היה קורה, ציינה ברבר צדיק), והילרי קלינטון, המתמודדת על מועמדות לנשיאות ארה"ב.

היכן ממוקמת ברבר צדיק על הסקאלה הזו? האם העובדה שהיא מוכנה לדבר על ילדיה הופכת אותה ליותר נשית? האם להיות נשית זה בהכרח לדבר על ילדים ומשפחה? השאלות הללו עלו גם מן הקהל, אבל תשובה אמיתית לא הגיעה - וחבל.

כי אם כבר יש לנו בוקר נשי בהנהגתה של מנכ"לית בנק, לא כדאי שהיא תאמר כמה מילים שלא כתובות במצגת? במקום זה, קיבלנו עוד ציטוט מוכר: "הגברים עולים לניהול בכיר במעלית, בעוד הנשים מטפסות במדרגות עם משא כבד על גבן". ובגרסה המודרנית: "עולות במדרגות הנעות, אבל עדיין יותר לאט".

מה שמשמח במקרה של ברבר-צדיק הוא שלא חשוב באלו מדרגות הגיעה למעלה - היא הגיעה. והיום, בתפקיד הבכיר שלה, היא יכולה לספר שמתקשרות אליה חברות, יו"ריות ומנכ"ליות, ושואלות אותה את מי לקחת לתפקיד. "יש לי רשימה של נשים בשבילן", היא צוהלת ומייד מתקנת, "יש לי גם רשימה של גברים".

הפינג-פונג הזה שלה מזכירה לי את השיר של אריק איינשטיין - יושב(ת) על הגדר, רגל פה רגל שם. מצד אחד מתנהלת בעולם שנחשב גברי, מצד שני מתגאה בחברות הנהלה. אומנם יש בזה משהו מאוד כנה, מאוד אמיתי, אבל אולי היה כדאי לחכות קצת עם הכנס עד שברבר צדיק תרגיש ממש בטוחה בעצמה. כי אם היא לא, מה נגיד אנחנו?