האמת, קשה שלא להתפעל מראש ממשלה, המסוגל לעמוד בלחצים שכאלה. נראה לכם, שציפי לבני היתה בכלל מסוגלת, שבנימין נתניהו לא היה מזיע במצבים שכאלה?
אולמרט נאלץ לנהל, כחיה פצועה ומדממת, המותקפת מכל עבר, את קרב חייו על חפותו המשפטית, על הישרדותו הפוליטית ועל דעת הציבור והתקשורת.
החשדות בדבר קבלת סכומי כסף גדולים לכיסו האישי, במעטפות מזומנים, הם אופרה אחרת לגמרי, המזכירה את "מצעד המזומנים" של שר האוצר הפורש שלו, אברהם הירשזון.
על עבירות פחותות בהרבה מהנטען, נשלח עמרי שרון לכלא. "גיבור" הפרשה, העסקן המליונר (ה"מאכער-המשנורר") מארה"ב, מוריס טלנסקי, צפוי לשמש כעד מפתח בתיק, ואולי גם כעד מדינה. מהרמזים שמשגרת המשטרה עולה, שגם עו"ד אורי מסר, חברו הוותיק ואיש סודו במשך 30 השנים האחרונות, המצוי במצב אישי ובריאותי קשה, זימר בחקירה והפליל את אולמרט. רק ה"תחנה" השנייה, כביכול, בהעברת הכספים, שולה זקן, מנהלת לשכתו הנאמנה ויד ימינו במשך עשרות שנים, עדיין שותקת.
מדובר במצב משפטי קשה ומסובך, המצריך אסטרטגיה משפטית מחוכמת יותר מהשהיות פרוצדוראליות ותכסיסים משפטיים גרידא. לא בכדי תוגבר צוות ההגנה של אולמרט, בראשות עורך הדין אלי זוהר, מבכירי ומבריקי הפרקליטים בארץ, ע"י צירופו של עו"ד נבות תל צור (שייצג בעבר את אריה דרעי, איציק מרדכי וחיים רמון).
רעידת אדמה צפויה גם בבית פנימה. בכירי קדימה, לבני, מופז, דיכטר ושטרית, הטוענים לכתר, למדו לקח מהמהלך הפחדני וההפכפך של ליבני, מייד לאחר פרסום דו"ח וינוגרד הראשון, ולכן הם אינם שולפים סכינים בגלוי, אך פועלים בקדחתנות מתחת לפני השטח, בהיערכות ל"יום שאחרי". רק חיים רמון מוכן עדיין לשכב עבור ידידו על הגדר הדוקרת.
אלא שעד עכשיו הכול היה רק משחק חימום ופרומו. המצוד ועניבת החנק מתהדקים, כשבימים הקרובים צפוי סבב חקירות נוסף. המשטרה תונחה לעבות את התשתית הראייתית ולחפש חומרי חקירה "קשים" נוספים, נוסף על המסמכים, שהיו ברשותה של שולה זקן ומכתב ההמלצה, שנטען שאולמרט העניק, בהיותו שר התמ"ת, לטלנסקי לשיווק מכונות שתייה ("מיני-ברים") לבתי מלון.
הפרקליטות תטען שהמחשבה היתה ש"מוריס יסדר", ולא רק את חשבונות המלון בסוויטה מפוארת זו או אחרת. שאחרת מה מצדיק קבלת סכומי עתק בהיקפים שכאלה, בסך הכול מדובר בבן אדם ולא ב"כספומט". הפרקליטות תטען עוד, שאין מדובר בגמילת חסדים גרידא, ושלא בכדי שילח טלנסקי את מאות אלפי הדולרים הירוקים שלו על פני המים; מה גם, שקבלת כספים, במיוחד במעטפות מזומנים, ללא כל תיעוד ורישום, מהווה עבירה על חוק המפלגות.
ואת חגיגה בתקשורת לא היתה יכולה היתה להפיק אפילו השרה, רוחמה אברהם בלילא, כי "אתרוג" שני לא יהיה פה. כך, למשל, דן מרגלית, לשעבר אחד מידידיו הקרובים של אולמרט, כתב ב"ישראל היום", שהופץ במהדורה מיוחדת, "חגיגית" משהו, ביום שישי האחרון, ובה הוקדש חצי מהעיתון לאולמרט, ש"אילו הוצמד גלאי אמת לגופו של אולמרט, היה המכשיר מתנפץ לרסיסים...ושכדרכו המכפישה, כלפי כל מי שאינו עושה את רצונו, הטיל את מלוא הרפש על יועצו, תומכו ושותפו לדבר עבירה, עו"ד אורי מסר".
אכן לא קל להיות ראש ממשלה בישראל. אולמרט אומר בשיחות פנימיות, כי הוא מוצג בתקשורת כ"טוני סופרנו", כ"מאפיונר" שהוציאו עליו חוזה. עובדה, אפילו בטקס חידון התנ"ך המסורתי של יום העצמאות, לא נשמעה אפילו מחיאת כף אחת לכבודו. אלא שעל הדרך, יש גם מדינה שלמה לנהל, והוא, מה לעשות, עדיין ראש הממשלה, לפחות עד שיוכח אחרת. כעת גם כל התקדמות במו"מ למול הפלשתינאים, בוודאי שלמול הסורים, או מתן הוראה לצה"ל לבצע פעולה כלשהיא בעזה או בלבנון ייחשבו כ"ספינים".
ומיום רביעי, יש לו גם את בוש על הראש. האמת, קשה שלא להתפעל מראש ממשלה, המסוגל לעמוד בלחצים שכאלה. נראה לכם ציפי לבני בכלל היתה מסוגלת, או שבנימין נתניהו לא היה מזיע במצבים שכאלה?
גיא משיח הוא עורך דין ויועץ השקעות ב"פריזמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.