ועידת הנשיא וחתונת בתו

החתונה של בתו, ג'ינה, מעניינת את הנשיא בוש, אורח הכבוד ב"וועידת הנשיא", הרבה יותר מהתקדמות היחסים בין הישראלים לפלשתינאים. זהו על כל פנים הרושם המתקבל מהראיונות שנתן למספר עיתונאים ישראלים, ערב ביקורו בישראל.

21 מיליון שקל הוא מחיר הוועידה, סכום נכבד ללא ספק, שבא על חשבון צרכי ציבור אחרים, חשובים כנראה לא פחות, מסיעור המוחות המבריק הצפוי בין נשיאי קרואטיה, סלובניה, לטביה ומונגוליה.

ספק רב גם, אם במסגרת דיוני הוועידה, תצא מציון בשורה בדבר "המחר היהודי", ודבר מה חשוב אחר מירושלים, כל עוד "המזרח התיכון החדש" אינו כאן, ואף מנהיג ערבי חשוב לא יגיע לירושלים.

והנה, דווקא נשיא ארה"ב, הנחשב בארצו כ"ברווז צולע", שבחודשים הספורים שנותרו לכהונתו מרבה לטייל בעולם - סיפק כמה אבחנות מעניינות על "המחר" הישראלי.

מה יקרה אם אולמרט ייאלץ לפרוש? נשאל הנשיא והשיב במפתיע: "השלום אינו נחלתו הבלעדית... ולא התוכנית האישית של אולמרט, אלא של הממשלה, יש עוד מעורבים לבני שמנהלת את המו"מ, וברק שמעורב גם הוא". כשלעצמו בוודאי חשב: "איך אומר ידידי שימון פרס? צריך להתמקד בנושא 'המחר', לא. והוסיף והרהר, גם ציפי יכולה הייתה להשתלב בעסקי השלום, לו רק הייתה מוכיחה קצת מנהיגות".

"הבת שלי התחתנה עם בחור מצוין", התפאר בוש במבטא טקסני ובחיוך אבהי גאה בפני העיתונאים הישראליים, "זה היה מושלם, השמש בדיוק שקעה בחווה, והבת שלי הייתה נראתה נהדר, נפלא". כן, והחתונה שפורסמה בכל כלי תקשורת, גם שיפרה את הפופולאריות הדועכת של בוש. כך שלעצמו בוודאי שוב הרהר: "מה חבל שהבת של אולמרט גם לא מתחתנת, כי חתונה זו חתונה, וזה יכול היה לעזור לו בסקרים".

ולעיתונאים הישראלים הפליט: "לאנשים נמאס מהממשלה המושחתת", ולא, לא הייתה זו פליטת פה. בוש התכוון כמובן לשחיתות השלטונית ברשות הפלשתינאית. "נמאס להם מהשחיתות של ערפאת, ולכן הם בחרו בחמאס". כך שלא אלמן ישראל, וישנם "אנשים נוספים שמעוניינים בשלום, חוץ ממוחמד אבעס", הוסיף, בוש, בניסיון מאומץ להיזכר בשמו המדויק של "אבו מאזן".

בוש כבר הסכין עם כך שלא יזכה בפרס נובל בשל מאמציו במזרח התיכון. אם בביקור הקודם הוא עוד היה משוכנע ביכולת הצדדים להגיע להסכם, עכשיו גם הוא כבר סקפטי: "הנה אבא שלי נלחם לפני 68 שנים ביפנים, הוא יצא במטרה להרוג יפנים, והנה אני, הבן שלו, מנהל יחסים מצוינים איתם - ראו מה אפשר להשיג בתוך 60 שנה".

ולמה מתכוון הנשיא? בוש מקווה שנזכור גם אחרי לכתו את "מורשת בוש": שהוא לפחות ניסה, ושכך לפחות על ההיסטוריה לשפוט אותו.

"הפוליטיקה הישראלית היא קרב קראטה", הסביר בוש לעיתונאים הישראלים, כשלעצמו בוודאי חייך: עם מבנה הקואליציה שבישראל אולי רק בעוד 60 שנה, ביום ההולדת 120 למדינת ישראל, תעברו גם אתם, בעזרת השם, ממלחמה לשלום.

נקווה רק שבוש לא יפלוט בטעות, לעברו של אולמרט, בתום הנאום החגיגי בכנסת, ובעברית דווקא: שלום, חבר.

גיא משיח הוא עו"ד ומנהל השקעות ב"פריזמה"