הגאות במחיר הסחורות אינה בועה

אם מתבוננים בתנועת מחיר הסחורות בשלוש השנים האחרונות מתקבלת תמונה מפחידה למדי; אבל, אם מסתכלים על המחיר הריאלי ב-20, 50 או 100 השנים האחרונות מגיעים למסקנה שונה.

לניתוח של מניות ודו"חות היכנסו לאתר בורסה פלוס

יצירת תעודות הסל וקרנות הנאמנות המשקיעות בסחורות, חולשת הדולר ומשבר האשראי תרמו להסטת עשרות מיליארדי דולר להשקעה בסחורות מכיוון משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, שהתרחקו מהשקעה בסחורות עד לאחרונה. הגיוון שיוצרות לעצמן הקרנות חיובי בטווח הארוך, שכן הוא מקטין את התנודתיות הגלומה בהשקעה באגרות חוב ומניות בלבד, אולם במחירים הנוכחיים עולות ספקות בנוגע לכדאיות ההשקעה. כך, על פי כמה מאמרים שפורסמו לאחרונה.

בסוף השבוע, למשל, אמר אדווארד מורס, אנליסט סחורות בליהמן ברדרס, שהעלייה בהשקעות במדדי סחורות ברחבי העולם במהלך השנה האחרונה יצרה בועה שצפויה לפקוע בקרוב, אולי עד לסוף השנה.

ההשקעה במדדי הסחורות התנפחה ל-235 מיליארד דולר עד אמצע חודש אפריל, לעומת 70 מיליארד דולר בתחילת 2006. "להתנפחות ההשקעה במדדי הסחורות רכיבים של בועה קלאסית", כתב מורס בדוח שפרסם. עם זאת, הוא הוסיף כי "מטבען של זרימות הון לחזק את עצמן - ובשל כך לעליות במחירי הסחורות יש פוטנציאל להמשיך לעלות".

אליו מצטרפים אנליסטים נוספים המזהירים מהעליות החדות. לכל סחורה, עם זאת, יש שוק בעל מאפייני ביקוש והיצע שונים מהסחורות האחרות. כך, למשל, הזהב שנסחר בקורלציה גבוהה לנפט עד לחודש מארס, "התנתק" ממנו בחודשיים האחרונים ובעת שהנפט המשיך לשבור שיאים כמעט מדי יום הזהב, ובמקביל אליו הכסף, ירדו ירידות חדות למדי.

גם במסחר בסחורות חקלאיות קיים שוני גדול. ניתן להבחין בו בקלות תוך הסתכלות בגרפים של המסחר בסויה, תירס, חיטה ואורז בחודשים האחרונים. מחיר החיטה, למשל, נפל לאחרונה ביותר מ-40% מהשיא בזמן שהאורז והתירס שברו עוד ועוד שיאים.

בכל אופן, מחיר הסחורות החקלאיות זינקו בשנתיים האחרונות לאחר שמחירן היה נמוך מאוד כמעט לפי כל קנה מידה במשך שני עשורים. הסיבות, מלבד המשקיעים הפיננסים (מוסדיים או ספקולנטים), ידועות (בעיקר הצמיחה הכלכלית המטאורית של כלכלות סין, הודו, רוסיה, ברזיל ומדינות נוספות שתרמה לצמיחת מעמד בינוני גדול). הטיעון העיקרי להתנפחות בועה הוא שהשינוי במחירים נרשם בקצב מהיר מאוד, הרבה יותר מהיר מקצב השינוי בטעמי הצרכנים בעולם המתפתח.

כנגד הטיעון הזה אפשר לומר כי השווקים פועלים כך כמעט תמיד. גם במניות, וגם באגרות חוב ומטבעות קורה לא מעט פעמים שלאחר תקופה שקטה יחסית, בעלת תנודתיות נמוכה, מגיעה תקופה תזזיתית, בה המחירים מזנקים במהירות או נופלים. איפה תהיה הפסגה בדיוק ? כמובן שאף אחד לא יודע בסוף השנה, אולי בסוף 009 ? המגמה, בינתיים, ברורה עדיין צפונה, כלומר מעלה מעלה.

תלוי גם על איזה טווח זמן מסתכלים. אם מודדים את מחיר הסחורות בשלוש השנים האחרונות כמובן שתתקבל תמונה מפחידה למדי. אבל, אם מסתכלים על המחיר הריאלי ב-20, 50 או 100 השנים האחרונות מגיעים למסקנה שלסחורות יש עוד הרבה מקום לעלות. זה כמובן לא אומר שהזהב, שב-1980 הגיע למחיר מותאם לאינפלציה של כ-2,200 דולר, צריך להגיע לשם או לעבור אותו לפני שהוא נסוג בחזרה. וזה כמובן נכון גם לגבי כל יתר הסחורות.