הבועה - קווים לדמותה

ארבעה מתלמידיו המבריקים של פרופ' ברננקי פרסמו בימים אלה מסקנות מפתיעות מעבודת מחקר מקיפה על "הבועות בבורסות". אלא שלא בטוח כלל, שהמסקנות על ה"בועות", תסייענה בידי הפרופסור המנחה שלהם, ראש הפקולטה לשעבר, וכיום יו"ר הבנק הפדאלי, בן ברננקי, במניעת היווצרות הבועה הבאה, יען כי הטלטלות בבורסות אלימות בהרבה מהשלווה האקדמאית הפסטורלית בפרינסטון.

הבועה הראשונה בעולם, נוצרה בהולנד, במאה ה- 17, עת זינקו בשוק הפרחים שבאמסטרדם מחירי פקעות הצבעוניים למחירי עתק. מאז חוזרות ומופיעות בועות ה"טוליפ" לאורך כל ההיסטוריה האנושית .

רק בעשור האחרון צפינו בהתפוצצותה הכואבת בשנת 2000 של בועת ה"דוט.קום"
של מניות האינטרנט בנאסד"ק; בבועת מחירי הנדל"ן בארה"ב, ממנה החל לנדוף בשנה האחרונה אוויר חם בקצב מדאיג מאוד; בבועת מינוף האשראי, שבאה לביטוי באג"ח מגובות משכנתאות ה"סאב-פריים, שפגעה אנושות במערכת הפיננסית שנאלצה למחוק בשנה האחרונה מאות מליארדי דולרים ואף קברה תחתיה את "בר-סטרנס; ועד לשתי הבועות המאיימות להתפוצץ בקרוב: הבועה במחירי המניות בבורסה הסינית והבועה במחירי הסחורות: מנפט ועד תירס מזהב ועד אורז.

הבועות נוצרות בעקבות התפתחות טכנולוגית מהותית, שטרם "עוכלה" ע"י המשקיעים. למשל, המצאת החשמל והמכוניות בשנות ה- 20 של המאה הקודמת. או קרוב יותר לימינו, הולדת האינטרנט שמשקיעים כה רבים סברו שתוביל ל"כלכלה החדשה", המצדיקה את מחירי ומכפילי עתק למניות ה"דוט.קום", שנחשבו אז להיות ה-"מיקרוסופט הבאות", למרות שטרם מכרו בדולר שחוק אחד .

את התנפחות הבועות ניתן לזהות ע"י הגידול החד במחזורי המסחר, הן בהיקפים כספיים והן במספר העסקאות. אלא שגם כאשר הבועות מזוהות, וכלכלנים מבריקים, ביניהם נגידי הבנקים המרכזיים מתריעים ומזהירים בפניהן מפורשות, המשקיעים מסרבים להתרגש.
כך, למשל יו"ר הפד הקודם, אלן גרינספאן, הזהיר עוד בשנת 1997, שלוש שנים קודם להתפוצצות בועת ה"דוט.קום" מפני "זחיחות בלתי רציונאלית" בהתנהגות המשקיעים. אבל ההתעשרות המהירה, הכסף הקל ותאוות הבצע גורמים למשקיעים להרגיש בטוחים בכך, שיצליחו לקפוץ בזמן מהעגלה הדוהרת .

עד שבוקר אחד, הם מתעוררים, מאוחר מדי, לאחר שהתרסקו ונחבטו בכאב בקרקע המציאות הכואבת, לאחר שהבועה התפוצצה להם ישר בפנים.
כי כשהבועה בבורסה הולכת ומתנפחת, ומחירי המניות נוסקים לגבהים מטורפים, וכולם מסביבך חוץ ממך - הולכים ומתעשרים, אתה מרגיש ממש אידיוט גמור להישאר מחוץ לחגיגה. וכך נשאב פנימה, בעקבות "עדר השוורים" השועט, אל הבורסה, הסמוכה לשיאה ה"היסטורי", ממש ב"דקה ה- 90".

והאמת, בינינו, כמה משקיעים השכילו לברוח בזמן ממניות ה"דוט-קום" בתחילת שנת 2000? וכמה משקיעים ראו שחורות ומכרו לפני שנה (ואולי אף ב"שורט") את מניות הבנקים וחברות המשכנתאות והבניה שבארה"ב? ומי מוכן היום לשים יד על הלב, ולומר שהוא בטוח ויודע בוודאות, שאכן הגענו קרוב לסוף "משבר האשראי הגלובלי" ושכל האוויר החם יצא כבר מבועת ה"סאב-פריים"?

גיא משיח הוא עורך דין ומנהל השקעות ב"פריזמה"