בעיות קליטה

כיום מוענק לעולה חדש פטור למשך חמש שנים, בגין הכנסות פאסיביות, כגון דמי שכירות, ריבית, דיבידנד ותמלוגים, שמקורם בנכסים מחוץ לישראל, שהיו ברשותו בטרם עלייתו לישראל.

נכסים שרכש העולה החדש לאחר היותו לתושב ישראל, לא יזכו לפטור המיוחל. יתרה מזאת, גם נכסים שרכש בהיותו תושב חוץ, טרם עלייתו ארצה, יזכו אותו בפטור רק אם הנכסים נותרו בידיו במשך חמש השנים לאחר עלייתו ארצה, והם - ולא אחרים - שהצמיחו לו את ההכנסות הפאסיביות נשאלת השאלה - מדוע?

"צבע הפטור" - המהות הכלכלית

ניקח לדוגמה עולה חדש, שבבעלותו בניין משרדים בניו-יורק, המושכר תמורת דמי שכירות. עקב היחלשות שוק הנדל"ן בארה"ב, מעוניין העולה למכור את הבניין ולהפקיד את התמורה בפיקדון בסניף בנק הפועל בבניין, כדי שיניב לו ריבית נאה. דוגמה נוספת: עולה חדש, אשר נהנה בקביעות מדיבידנדים שמחלקת מניית וול-מארט מדי שנה. בשל התחרות הגוברת בענף הקמעונאות, הוא חפץ למכור את החזקותיו בחברה, ולרכוש במקומה מותג ידוע, אשר יניב לו תמלוגים בגין הענקת זכות שימוש בו.

פקודת מס-הכנסה 'צובעת' את הנכסים המקוריים בצבע הפטור, כך שהריבית בגין הפיקדון שהופקד מכספי מכירת בניין המשרדים, וכן התמלוגים בגין המותג שנרכש כתחליף למניה, אינם זוכים לפטור העולה החדש.

ומה באשר לעולה חדש המחליף את בניין המשרדים המושכר, בבניין סמוך אחר? האם הנכס החדש ייחשב לנכס שנותר בידיו מהתקופה טרם עלייתו? ומה לגבי פיקדון שמתחדש אחת לשנה, האם ייחשב לנכס אחר מזה שהיה בידיו בעת שעלה לישראל?

צבע הפטור נשלל מהנכסים החדשים ללא צדקה כלכלית. תכלית החקיקה היא להקל על העולה החדש בשנים הראשונות לעלייתו, ולא להעניק הטבת מס לנכס זה או אחר, אז מדוע נשלל הפטור כאשר הנכס מוחלף? הלוא המקור הכלכלי להכנסות שמתקבלות לאחר החלפת הנכס - היה ונותר הנכס שהיה בידיו טרם עלייתו ארצה.

החלפת נכסים ללא שלילת הפטור

האפשרות להחלפת נכסים ללא שלילת הפטור אינה זרה לפקודת מס-הכנסה. כך, מוענק פטור לעיוור ולנכה בשל הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון, אשר מקורם בפיצויים בשל פגיעת גוף. אין חולק כי חידוש הפיקדון או החלפת תנאיו, לא ישללו את הפטור, בתנאי שמקור הריבית הוא הפיצויים מפגיעת הגוף. אין הפקודה דורשת מהעיוור ומהנכה כי ישאירו את כספיהם לנצח בפיקדון שבו הופקדו לראשונה, כתנאי לפטור. חלופות ההשקעה והחסכונות שמציעים הבנקים משתנים עם הזמן, המשק דינמי, ריבית בנק ישראל עולה ויורדת, אך הפטור נשאר.

עיקרון דומה מצוי בנושא חישוב מס מאוחד, החל על הורה וילדו שטרם מלאו לו 18 שנה, אלא אם הכנסת ילדו היא ריבית שצמחה מנכסים שמקורם בפיצויים שהתקבלו בשל פגיעת גוף. כאשר מקור הנכסים מניבי הריבית הוא בפיצויים בשל פגיעת גוף, אין זה משנה מה הם נכסים אלו - פיקדון מתחדש, איגרת-חוב או סטראקצ'ר - ניתן להחליף את הנכסים המצמיחים ריבית ללא הגבלה, בלי שייפגע עקרון החישוב הנפרד, על כל המשתמע ממנו: שיעורי מס נמוכים, נקודות זיכוי נפרדות ועוד.

"צבע הפטור" - ההיבט המעשי

נוסף לכך שאין היגיון כלכלי להגבלה המוטלת על העולה החדש, גם התועלת המעשית הצומחת לרשות המסים היא פעוטה. על כתפי מי מוטל נטל הראיה כי דמי השכירות, הריבית, והדיבידנד - מקורם בנכסים מחוץ לישראל? כיצד יכול פקיד השומה להתחקות אחר מקור הנכסים בחו"ל, ולקבוע אם מדובר באותם נכסים שהיו בידיו בהיותו תושב חוץ, טרם עלייתו ארצה, או שמא אלה נכסים בחו"ל, שהוחלפו שם בנכסים אחרים?

הדברים מתחדדים יותר לאור הצעת רשות המסים להעניק פטור מעצם חובת הדיווח על הכנסותיו של עולה חדש הזכאיות לפטור. טוב תעשה רשות המסים אם תקדם את בואם של העולים החדשים בפישוט מערכת המס בישראל, ובהתאמתה למציאות הכלכלית. בכך, הרשות תפתח "פריצת דרך היסטורית", כדברי שר הקליטה, יעקב אדרי - הן בהקשרם של העולים החדשים, והן בהקשרה של מערכת המס בישראל כולה.

* הכותב הוא ממשרד שיף הזנפרץ ושות' רואי-חשבון.