צמוד לתקינה

לכל אחד מגורמים אלו יש אינטרס שונה בבחינת הדוחות הכספיים, אולם המשותף לכולם הוא הידיעה, כי בחינה אובייקטיבית של הדוחות מתאפשרת רק כאשר הדוחות משקפים נאמנה את המצב הכספי האמיתי של החברה, כאשר הוא חף מהתערבות מכוונת של נושאי המשרה, הנובעת משיקולים זרים.

התקינה הבינלאומית מושתתת על עיקרון-על, שלפיו עסקה תדווח בדוחות הכספיים בהתאם לתכליתה הכלכלית, ולא לפי הניסוח שבחרו הצדדים לחוזה. ניסוח החוזה מטיל לעיתים מסך עשן על התוכן האמיתי של העסקה, כדי להקדים רישום רווחים, לדחות רישום הוצאות, להכיר בנכס במקום לרשום הוצאה וכדומה.

חוזה שכירות הצמוד לדולר

ניקח לדוגמה חברה ישראלית החותמת חוזה שכירות לבניין משרדים לחמש שנים, תמורת תשלום דולרי חודשי קבוע, שישולם בשקלים לפי שער החליפין במועד כל תשלום. במבט ראשון נראה כי זו עסקה אחת: דמי שכירות. אולם לפי התקינה הבינלאומית נדרש לשאול מדוע חברה ישראלית, שרוב עסקאותיה נקובות בשקלים, חותמת על חוזה שכירות דולרי? לדוגמה, חברה שיש לה פיקדונות שקליים, חובות לקוחות בישראל, וכן צפויים לה החזרי מס בשקלים בגין מקדמות ששילמה לפקיד השומה. היות שמקורות אלו ישמשו, בין השאר, לדמי השכירות, מדוע לא חתמה החברה על חוזה שכירות שקלי?

הסיבה לרוב היא, שהחברה מהמרת על ירידת שער החליפין, למעט במקרים חריגים, כגון כאשר המטבע המשפיע על המשכיר הוא דולר, או במקום שנהוג לקבוע עסקאות אלו בדולר.

גישת שתי העסקאות

התקינה הבינלאומית קובעת, כי על אף שהחוזה החתום מעיד על עסקה אחת, החשבונאות רואה בחוזה כזה "חוזה מעורב", הכולל את עסקת הבסיס של שכירת בניין המשרדים, ומרכיב נוסף המכונה "נגזר משובץ", ובמילים אחרות, עסקת ההימור על שער החליפין של הדולר.

שוכר ומשכיר הפועלים בישראל ומושפעים בעיקר מהשקל, שהחליטו לערוך חוזה שכירות דולרי, שילבו בעסקה העיקרית עסקת-משנה, שלפיה כל אחד מהמר על המטבע בכיוונים מנוגדים. כאשר שער החליפין משתנה עם הזמן, יש להכיר ברווח או בהפסד של העסקה-המשנית בדוחות הכספיים של השוכר והמשכיר, בנפרד מרישום העסקה העיקרית של דמי השכירות, בדומה למצב שבו עסקת דמי השכירות נחתמה בשקלים, ובמקביל נעשתה עם בנק עסקה עתידית ספקולטיבית שבה יוחלפו שקלים בדולרים במועד עתידי.

* הכותב הוא ממשרד שיף הזנפרץ ושות' רואי-חשבון.