מאז תחילת השנה, נהפך השקל הישראלי למטבע הכי חזק בעולם (אחרי הריאל הברזילאי והכתר הצ'כי), בעקבות ייסוף דרמטי של 16% - מול הליש"ט, 15% - מול הדולר ו- 9% מול היורו.
אני מסופק אם נתוני הצמיחה והתעסוקה החיוביים של המשק, היקף ההשקעות הזרות ושמירת מסגרת התקציב, מצדיקים את נסיקתו החדה של השקל ביחס למטבעות המובילים.
ההאטה העולמית לא תפסח גם על ישראל, ואנו בהחלט נרגיש אותה כבר ברבעונים הקרובים, בין היתר, בצמיחה מתונה יותר ממה שהורגלנו בשנים האחרונות.
גם בנק ישראל שבחודש מרץ, לראשונה זה 11 שנה, חזר להתערב בשוק המט"ח, והוא צפוי להמשיך ולהתערב בנסיון לבלום את הצניחה בשערי הדולר והיורו, כדי לסייע ליצוא, ה"קטר" של המשק.
נראה שהסיבה האמיתית להתנפחות הבועה השקלית אינה קשורה כלל לנתוניו הכלכליים של המשק הישראלי, אלא שהיא נובעת ממסחר בדולר, בעיקר מכירה של דולרים, ע"י בנקים ומשקיעים, שהתייאשו מהימור על "סוס" ההשקעה במט"ח, ובחודשים האחרונים רצים אל השקל בציפיה להתחזקות נוספת שלו, בהנחה שהאינפלציה הגואה תביא להמשך גל העלאות הריבית במשק.
אבל אינפלציה יש גם בארה"ב, וגם שם צפוי נגיד הבנק המרכזי להתחיל בסדרה של העלאות ריבית, דבר שישמר את פער הריביות בין שני המטבעות, ויפגע באטרקטיביות השקל אל מול הדולר.
מה גם שהמשקיעים בדולר מתעלמים לחלוטין מחוסר היציבות במערכת הפוליטית עקב פרשת אולמרט, העשויה להביא להקדמת הבחירות (כנראה כבר בנובמבר) ולפריצת מסגרת התקציב.
האם זה אומר שהשקל קרוב לשיא, ושצפויה תפנית בכיוון מטה?
אתם כבר יודעים למי ניתנה הנבואה - בוודאי שלא ל"מומחים" ול"אנליסטים" של שווקי המט"ח (והם לא שוטים).
הכותב הוא עו"ד ומנהל השקעות ב"פריזמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
