פסטיבל הקולנוע האוסטרלי נפתח אמש בירושלים ומי שהגיע לרגל הדבר לישראל הם פוליטיקאים ולא יוצרים

זה ככל הנראה פסטיבל הקולנוע הזר הראשון שמגיע לארץ עם משלחת של פוליטיקאים במקום קולנוענים. לא שחקנים, לא תסריטאים, לא במאים ולא מפיקים נחתו בשבוע שעבר בנמל התעופה בן-גוריון. אפילו המנהלת האמנותית של הפסטיבל נשארה בבית. אז מי הגיע לחגוג? סנאטורים אוסטרליים, חברי פרלמנט מהיבשת, ועורך בכיר בעיתון אוסטרלי. טוב שהגיעו סרטי קולנוע במקום תשדירי תעמולה. גם זו נחמה, מסתבר.

הסיבה הלא רשמית היא חוסר תקציב. אבל יש גם סיבות אחרות. אלבר דדון, יו"ר "AICE", העמותה לחילופי תרבות אוסטרליה-ישראל, השיב שניסו להביא שחקנים ואנשי צוות מהסרט "שמיים ללא גבולות", אך בגלל שהסרט עולה לאקרנים באוסטרליה השבוע, איש לא היה יכול להגיע.

ישראל על המפה

12 סרטים יוצגו בפסטיבל, שיימשך עד ה-6.7, תשעה עלילתיים ושלושה תיעודיים. מתוכם, רק חמישה סרטים מתורגמים לעברית. אחד הטובים שבהם, "רעש", אינו מתורגם, ונדרש זמן לא מבוטל להתרגל למוצא פי הדמויות, אשר מלווה במבטא אוסטרלי כבד.

בנוסף, יוצגו בפסטיבל סרטי אנימציה אוסטרליים מכל קשת הז'אנרים. סו מאסלין, מפיקת קולנוע אוסטרלית והמנהלת האמנותית של הפסטיבל, מאוד רצתה להגיע לישראל, אבל נאלצה להעניק את הראיון לתרבות "גלובס" בשיחת טלפון מדרום-קוריאה.

מאסלין המאוכזבת מספרת כי היא, כמו אוסטרלים רבים, מעריצה גדולה של הקולנוע הישראלי. מאסלין: "יש קהל גדול באוסטרליה לסרטים ישראליים, כי הם כל-כך טובים. הסרטים הישראלים מצליחים ליצור סיפורים טובים וסרטים טובים בתקציבים נמוכים. הם מצליחים בעולם בשנים האחרונות בצורה יוצאת מהכלל. הם גם מאוד מצליחים באוסטרליה".

מה לדעתך מביא להזדהות עם סרטים ישראליים?

"אתם מספרי סיפורים חזקים, על זהות, היסטוריה, דת, פוליטיקה, דו-קיום, על צעירים שהולכים לצבא. אנחנו באוסטרליה חושבים שיש הרבה מה ללמוד מכם, כמו איך לפנות לקהל בינלאומי. הסיבה השנייה שבגללה אנחנו מעריצים את הקולנוע שלכם, היא שהקהל שלכם אוהב אותו. אנחנו סובלים מחוסר פופולריות של הקולנוע בקרב הצופים באוסטרליה".

מה הסיבה לכך?

"ישראל מפותחת יותר תרבותית. האוסטרלים גאים בכדורגלנים שלהם, בישראל גאים במוזיקאים, ברקדנים, בקולנוענים, במחזאים, במשוררים, בסופרים ובאמנים.

"אבל אני חושבת שיותר מכל, הקולנוע הישראלי פשוט מעניין מאוד. יש הרבה שאלות מורכבות שאנשים פשוטים מתבקשים להן, והסיפורים שנרקמים מכך, כמו 'ואלס עם באשיר', או 'ריקוד התזמורת', הם מעולים. האחרון הוא סיפור מצחיק ועצוב, עם הרבה אלמנטים תרבותיים ופוליטיים והרבה שאלות על הומאניות, על תרבויות שונות. זה סרט בינלאומי שמסתובב בכל העולם. כזה סרט אנחנו רוצים ומנסים לייצר באוסטרליה. אנחנו מעוניינים לדעת מה יש בסרטים הישראליים שהם מצליחים בישראל, בחו"ל, ובתקציבים קטנים".

מה מייחד את הקולנוע האוסטרלי העכשווי?

"זה שהוא לא מיינסטרים. לא סרטים שהולכים בתלם הצפוי, כמו על מהגרים שמנסים למצוא עבודה. אוסטרליה יכולה להיות מאוד לא רגישה לזה, והסרטים מציגים את זה".

ואיך האוסטרלים מגיבים לסרטים האלה?

"זאת הבעיה. הקהל האוסטרלי לא רוצה לראות סרטים כאלה. הם לא רוצים לראות את האמת, והסרטים האלה מצליחים בעיקר בחו"ל. זה מסביר למה אין אצלנו להיט שובר קופות".

מאסלין משוכנעת שהסרטים שבהם הקהל הישראלי יצפה בפסטיבל, הם הטובים ביותר שייצר הקולנוע האוסטרלי ב-2007: "בחרתי בטובים והחזקים בסרטים האוסטרליים, כאלה שמתמודדים עם נושאים של זהות, תרבות. באוסטרליה, כמו בישראל, יש הרבה מהגרים ואנחנו צריכים לחיות עם תרבויות זרות, ולכן זה הנושא העיקרי בפסטיבל".

בשנים האחרונות עושה רושם שסרטים אוסטרליים סובלים מהוליוודיזציה.

"מהסרטים השנה, אין אף אחד שמנסה להיות סרט אמריקני. אלה עבודות מאוד אוסטרליות. בעבר זה היה מאוד נכון, כיום הרבה פחות. השנה התוכנייה היא האיכותית ביותר שעשינו, והמגוונת ביותר. אף אחד לא בז'אנר אמריקני, שזה טוב. אין סיבה לעשות סרטים אמריקניים, כי אנחנו לא אמריקה. זה מבטיח כישלון".

חוש הומור דומה

יש לא מעט קווי דמיון בין תעשיית הקולנוע האוסטרלית לבין הישראלית: שתי התעשיות מייצרות כ-20 סרטים בשנה, שתיהן נתמכות על-ידי קרנות ציבוריות, ושתיהן מייחלות להצלחה מסחרית בקרב הקהל הביתי. השוני הוא בפופולריות שלה זוכה הקולנוע הישראלי בעולם, להבדיל מזה האוסטרלי.

ההצלחה של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות מפתיעה בעיקר בתחום הקופרודוקציות, עסק כלכלי משתלם. הוצאות ההפקה זוכות בישראל להקלות במס, קרנות קולנוע ציבוריות משקיעות כמעט מחצית מעלות הסרט, והרווחים הובילו לכך שכספים רבים - הן של קרנות זרות והן של חברות הפקה, עושים דרכם מחו"ל לישראל. אם ב-2005 ההשקעה של גופים מחו"ל בקופרודוקציות עמדה על כ-11.5 מיליון שקל, שנה אחר-כך הסכום תפח לכדי 32 מיליון שקל. שנת 2007 הייתה מוצלחת אף יותר: 40 מיליון שקל הושקעו בשיתופי פעולה קולנועיים עם מפיקים ישראליים.

אך טבעי שתעשיית הקולנוע האוסטרלית תלטוש אף היא עיניים אל עבר הקולנוע הישראלי, למטרת שיתוף פעולה. הקולנוע האוסטרלי זכה עד כה רק לשני שיתופי פעולה עם הקולנוע הישראלי, שניהם מן השנה האחרונה. מן התוצאות נוכל להתרשם במרוצת 2009. זהו נתון זניח, בהשוואה לשיתוף הפעולה עם צרפת (28 קופרודוקציות בשנים 2001-2007) ועם גרמניה (14 קופרודוקציות באותן שנים).

מאסלין עצמה, כמפיקת קולנוע, מייחלת לרגע שבו שיתוף הפעולה יהיה פורה יותר.

את רואה את עצמך מפיקה קופרודוקציה ישראלית-אוסטרלית?

"כן, קומדיה למשל. לאוסטרלים ולישראלים יש חוש הומור דומה, ואשמח לעבוד עם יוצרים ישראלים".