הנפט הגולמי התייקר בשבוע שחלף ביותר מ-4%, וחצה את רף 140 הדולר לחבית בבורסה בניו-יורק. השנה הכפילה חבית נפט את מחירה ואין ספק שהתייקרות זו תשפיע לרעה על רווחי החברות הציבוריות. היופי בעולם ההשקעות הוא שבכל סיטואציה כלכלית ניתן למצוא לצד מי שנפגעים, את מי שנהנים ומרוויחים ממנה, וכך גם לגבי הגאות בנפט.
בניגוד לרושם המתקבל מדיווחי התקשורת, מתברר מתברר ששוק המניות העולמי דווקא נהנה מהתייקרות הנפט.
מניות של חברות שהנפט הגולמי מהווה מרכיב מרכזי בפעילותן, יחושו חיש בכל תנועה במחיר הנפט ומחירן ישתנה בהתאם לסוג ההשפעה ולמגמת המחיר. למשל, לצד חברות תעופה והובלה יבשתית, שמחיר הנפט הגואה פוגע ישירות בשולי הרווח שלהן, מפיקות הנפט, ובהן אקסון מובייל ובריטיש פטרוליום, שחלקן במדדים ובמחזורים בבורסות שבהן הן רשומות משמעותי למדי, דווקא נהנות מכך שמחיר החבית עולה.
אם יש חברות הנהנות מעליה במחיר הנפט לצד אלה שנפגעות, מעניין לבדוק את השפעת מחיר הנפט על כל השוק. כלומר, כיצד יגיב שוק המניות העולמי כולו, על כל מגזריו והחברות הנסחרות בו, אם מחיר הנפט ימשיך ויטפס עד 200 דולר לחבית.
הבה נבחן את הדבר באמצעות הקשר בין שיעור השינוי היומי במחיר הנפט הגולמי (המשתנה הבלתי-תלוי) לבין מדדי MSCI (המשתנה התלוי), בשנה האחרונה.
מודדים את ההשפעה
מתברר שהקשר בין מחיר הנפט לגלובל MSCI (המדד המייצג את מדדי בורסות בכל העולם) אמנם קיים וחיובי, אך חלש למדי - 7% בלבד. כלומר, עלייה ב-1% במחיר הנפט הגולמי ביום נתון תורגמה בשנה שחלפה לעלייה ב-0.07% במדד המניות העולמי של MSCI.
אם נבחן נתון זה נגלה שגם עלייה זעירה זו, אינה מדוייקת. בתקופה האחרונה מלווה העלייה במחיר הנפט בהיחלשות הדולר בעולם. מכאן יוצא שהעלייה בערכו הנקוב של מדד, עשויה להיות תוצאה של ירידה בערך הדולר ולא שינוי חיובי בערכו הריאלי. שכן גם בהעדר כל שינוי במדדי מניות, ערכו הנקוב של המדד ייעלה, הואיל ומדד MCSI העולמי מחושב במונחים דולריים.
היורדים
עתה נבחן את הקשר בין מחיר הנפט למדדי בורסות מסויימות: הקשר עם S&P 500 הוא שלילי. עלייה ב-1% במחיר החבית מביאה לירידה ב-0.034% במדד האמריקני המוביל. השוק היפני גם מגיב לעליה בנפט בירידה גדולה מהאמריקני - 0.044%. הירידה בשוק האנגלי יותר גדולה: כל 1% במחיר הנפט גורר ירידה ב-0.105% במדד פוטסי האנגלי.
העולים
לעומת אלה, הנה דוגמאות לשווקים שנהנים מעלייה במחיר החבית: כאשר מחיר החבית מתייקר ב-1%, השוק הרוסי רושם עלייה ב-0.19%. גם השוק הקנדי והאוסטרלי עולים עם מחיר הנפט והתייקרות ב-1% במחיר החבית גוררת עליות בשיעורים ב-0.17% ו- 0.07%, בשני השווקים, בהתאמה.
היכן אורבת הסכנה האמיתית
נמצא עם כך שהנפט לאו דווקא מפיל את שוקי המניות - לא את כולם. לעומתו - האינפלציה היא כבר סיפור מוחשי הרבה יותר ובמיוחד לקבוצת השווקים המתעוררים.
עלייה באינפלציה כבר הביאה בעבר לפגיעה בשיעור הצמיחה הריאלי של כלכלות אשר גרר ירידה במדדי המניות. אם תימשך העלייה הנוכחית באינפלציה במשקים מתעוררים בעולם, הדבר עלול להביא להמשך ירידות שערים בשוקי המניות המקומיים.
כיום כבר יש לא מעט שווקים המתמודדים עם שיעורי אינפלציה גבוהים למדי. לדוגמא: ונצואלה (31%), אוקראינה (כ-30%), ויאטנם (27%), רוסיה (15.1%) איסלנד (12.7%), דרום אפריקה (11.7%) וטורקיה (10.7%).
ההשפעה של הנפט על שוקי המניות בעולם מגוונת, לעומתה ההשפעה של האינפלציה, במיוחד על השווקים המתעוררים משמעותית וחד משמעית. זאת, עוד מבלי שלקחנו בחשבון את השפעת ההאטה הכלכלית העולמית על רווחי החברות ובהתאם על מחירי המניות של החברות הציבוריות בעולם. שילוב קטלני, הכינו את הממחטות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.