זו בועה זו בועה זו בועה זו בועה

רינת אשכנזי היא מנהלת מחקר תחום תעודות סל באקסלנס נשואה

תושבי כל העולם פוערים פיותיהם בתדהמה, שוב ושוב, עם כל עלייה במחיר הנפט. סביבת המאקרו העולמית יכולה להסביר את רמת המחירים הגבוהה: הביקושים מאסיה, ההיצע המתדלדל מאופ"ק, אירועים פוליטיים המשפיעים על היציבות העולמית, קריסת הדולר, עצבנות, חוסר וודאות, ואלה רק חלק מהרשימה של גורמי רקע לעדנה כה ממושכת ממנה נהנה הזהב השחור.

השאלה הנכונה

השאלה שנכון יותר לשאול, והיא המעניינת והחשובה, אינה מדוע המחירים גבוהים, אלא מדוע הם עולים שוב ושוב. השווקים הן כבר הבינו זה מכבר שסין והודו יוצרות לחץ כבד על הנפט, ומחירו היה צריך לזנק באופן מיידי כבר לפני מספר שנים לקרוב לרמתו הנוכחית הנעה סביב 120-140 דולר לחבית.

כלכלה רחוקה מלהיות מדע מדויק וזו אכן משימה לא פשוטה לחזות את מחיר הנפט "הנכון" לפי כל הגורמים: ביקוש, היצע וריביות. אולם עם זאת, קצת תמוה לשמוע ששחקנים בשוק מופתעים בכל פעם מחדש.

מה מקור ההפתעה?

ניתוח הביקוש וההיצע בשוק הנפט לא השתנה מהותית במשך הזמן. כמו בעבר, גם היום מתמקדים כלכלנים בגאות בביקוש לנפט, בעיקר מצד מדינות מזרח אסיה, ומנגד, בפיגור בהיצע. הפער ביניהם הזין את מגמת מחיר הנפט מתחילת העשור וכנראה יישאר רלוונטי עוד שנים רבות.

צמיחת מעמד הביניים בסין ובהודו, הגידול בשוק הרכב בסין, בניית הכבישים המפעלים והבניינים נהפכו לפריט חובה בכל כתבה כלכלית בנושאים גלובליים. והנה, הפלא ופלא: היקף הביקוש היומי לחביות נפט עלה בסך הכל בכ-2% בשנים האחרונות וההיצע מספק אותו לגמרי.

אשם חדש: ברננקי

לאחרונה נולד אשם חדש - הפד'. הכלכלנים אמריקאיים, ג'פרי פרנקל וג'ים המילטון, הכריזו שהמדיניות מוניטארית רפויה של נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, שהובילה לריביות ריאליות זעומות, היא היא הגורם. שכן בעבר ריביות כאלה תמכו בעליית מחיר הנפט.

כאשר שיעור הריבית נמצא ברמה כה נמוכה, פוחת התמריץ ליצרן להוציא את המשאב היקר מתחת לאדמה והוא נוטה לדחות את תהליך היצור למועד מאוחר יותר.

"להשאיר את נפט באדמה בשביל ילדינו"

השייך עבדאללה צוטט לאחרונה כמי שאמר "שבתקופה הנוכחית עדיף להשאיר את מרבצי הנפט באדמה לטובת ילדינו", ובכך בעצם ביטא את ההשפעה המוניטארית על המוטיבציה להגדיל את היצע הנפט.

נוסיף על כך את השפעת הריבית על ערך הדולר ונקבל סוג של "בועת מטבע" הגוררת את "בועת הסחורה", שהרי מחיר הסחורות נקוב בדולר ולכן מגלמים את ערכו מול שאר המטבעות. גם מקרים אלו, אין בהם די בכדי להסביר קפיצה כה גדולה ומתמשכת במחיר, בעיקר כשאין כיום בעיה אמיתית בצד ההיצע.

מנפחי הבועה

מי הם האשמים העיקריים בהתנפחות הבועה? בוודאות גבוהה יחסית אפשר להצביע על קרנות האינדקס המשקיעות במדדי הסחורות, המשקיעים המוסדיים והסוחרים אשר הפכו לשחקנים דומיננטיים בשוק הנגזרים על הסחורות ובחודשים האחרונים הם אלו שמכתיבים את הטון באפיק זה.

שוק הסחורות עדיין אינו מפותח דיו, הרגולציות בו חלשות והוא מהווה כיום בסך הכל 0.4% בלבד מתוך שוק המניות האמריקאי כולו. הזרמת כמות גדולה יחסית של ביקושים לשוק קטן ולא מאורגן מאד, משפיעה השפעה מכרעת על המחירים בו. מהלך דומה בשוק המניות לא היה גורם לאותן תופעות, בגלל המחזורים העצומים והפיקוח החריף על התנועות בו.

היקף ההשקעה של המשקיעים הפיננסיים בשוקי הסחורות ב-5 השנים האחרונות, זהה לסך הביקושים שהזרימה סין באותה התקופה לשוק הפיזי. מצב זה מבטא בעצם את ההשפעה העצומה שיש למשקיעים הפיננסיים על שוק הנפט.

הקונים הם גופים פיננסיים

מניתוח המסחר של הגופים השונים בשוק הנפט עולה גם שבעוד שחברות האנרגיה משתמשות בחוזים בעיקר לצורך גידור, כלומר הן בעיקר מוכרות חוזים, המשקיעים הפיננסיים הם הנמצאים בצד הקונים. מאחר והם שחקן חדש יחסית בזירה, הפועל כיום בעיקר בצד הקניות, סביר שיש להם השפעה רבה על העלייה המתמשכת במחיר הנפט בפרט והסחורות בכלל.

במאמר מוסגר אציין שבימים אלו מתקיימים במוסדות החקיקה האמריקנים מהלכים לקראת חקיקה ותקנון בתחום המסחר בחוזי הסחורות, וזאת בכדי לצמצם את השפעת המשקיעים על מחיר הסחורות.

תתפוצץ או לא תתפוצץ?

קיום בועה ופיצוצה, תלוי בסופו של דבר בסנטימנט המשקיעים הפיננסיים הבוחנים כל העת את הסביבה המאקרו כלכלית.

אם יחול שינוי מהותי באחד מהרכיבים החיוניים להמשך הזרמת הכספים מצידם כגון: עליה בשער הדולר בעולם, עליה בריבית הריאלית או המשך עליית האינפלציה הגלובאלית, סביר שהם יהיו הראשונים לצאת מהשוק ובכך לגרור אותו במהירות במורד המדרון.

לקבוצת אקסלנס-נשואה עשוי להיות עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים במאמר זה. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ, רכישה, מכירה, החזקה בניירות ערך ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים של כל אדם.