נשיקת רמון עוברת למבקר המדינה

אמנון אברמוביץ' הוא פרשן חדשות ערוץ 2

אינני מכיר מישהו הסבור שחיים רמון הוא עבריין מין אף שהורשע בדין, בדיוק כשם שספק אם קיים מישהו הסבור שמשה קצב איננו עבריין מין אף שמעולם לא הועמד לדין. התחושה האישית והציבורית היא המכרעת ולא נפתולי הפרוצדורה, הפרקליטות ובית המשפט.

התעקשות רמון להמשיך לנבור, לחפור, להעמיק ולהרחיב - לא תשנה עמדת איש כלפי הנשיקה ההיא. אבל ההתעקשות הזו מקוממת, מרגיזה ויוצרת הרגשה שהפוליטיקאים עסוקים רק בעצמם ורק בשלהם, במקום לעסוק בנו ובשלנו, גם בקרב אלה הסבורים שהנשיקה לא צריכה היתה לבוא בשערי בית משפט.

יש טעם ותכלית בוועדת חקירה ממלכתית למדיניות האכיפה והלחימה בפשע ובשחיתות בשנים האחרונות. אני, למשל, משוכנע שיש מקום לוועדת חקירה, שתלך כתריסר שנים אחורה ותחקור לעומק, חקירה מדגמית מושכלת, נגד מי פתחו תיק, למי לא סגרו תיק, מאילו טעמים ולאילו תכליות. שתחקור את מי העמידו לדין ולמה ואת מי לא העמידו לדין ומדוע. ועדת חקירה כזו באמת תתסיס את הארץ ותרעיד כמה מבנים. אבל להקים ועדת בדיקה ממשלתית לכבוד ממלא-מקום ראש הממשלה בתיק חלוט וסגור, לא מעורער, שנבדק פעמיים על ידי שני שופטים בדימוס - זה נראה, נשמע ומריח רע, אגוצנטרי ואליטיסטי. בדיקת מבקר המדינה היא פתרון מאוזן ופשרה הוגנת למדי.

למען הסר ספק, לחיים רמון תפרו תיק. גורמים מעוניינים, שכבר הפליאו מכותיהם באנשי ציבור לא רצויים להם, זינקו על התנהגותו האינפנטילית של רמון, חטפוה והפכוה לפלילית.

מה היתה מגלה הוועדה הממשלתית שאיננו ידוע - שראש היחידה החוקרת שיקרה לעדה המרכזית, איימה ולחצה עליה? שכדי לתקוע את שר המשפטים, "הזבל הזה", הקצינה הדתייה שומרת שבת עבדה בשבת? ששני קצינים בכירים, בשירות משטרה ענייה ומרודה, נשלחו למסע ארוך ויקר בדרום אמריקה כדי לחקור אם רמון "חדר למרחב האורתודנטי" של הקצינה וחצה בלשונו את "קו השיניים הקדמיות" שלה? שהאזנות הסתר הושגו בהטעיה? שהוסתרו האזנות סתר שיכלו לשמש להגנתו?

לא את אלה מחפש השר דני פרידמן. לא באלה חפץ רמון. את זה יש להם. אין לזלזל בכל אלה, די היה בהם כדי לבטל את המשפט ולהעניק לרמון הגנה אמיתית מן הצדק. אך כדי שפרידמן ורמון יגיעו למחוז חפצם, לא די באלה, אך גם לא די בוועדת בדיקה ממשלתית.

בית המשפט, שבהכרעת הדין קרע את רמון לגזרים, התהפך כבובת גומי בגזר הדין, העלים את הקלון והשית על הנאשם עונש נטול עונש. בג"ץ, שהתבקש לחסום את חזרתו לממשלה ועוד למעמד בכיר משהיה, לתפקיד מס' 2 - סירב לעתירה, הושיט יד לרמון ותמך בו בטיפוסו חזרה במעלה המדרגות העולות.

לישיבת הממשלה העוסקת בסוגיה פרצו יצרים, חשבונאות פוליטית עזה ותחושות זעם דו-צדדיות. ראש הממשלה אהוד אולמרט, למשל, בניגוד לכמה פרסומים, איננו אוהב את הבדיקה המוצעת. מזכיר הממשלה שלו, עובד יחזקאל, עבד בשקט נגד הקמתה. אולמרט תלוי ביועמ"ש מזוז ובפרקליט המדינה משה לדור, שדבריו על העדות המוקדמת של טלנסקי שאיננה מרמזת על כתב אישום, באו כאוויר בנחיריו. כשם שדברי מזוז, לפיהם הוא רשאי להשתתף בהצבעה, באו כשמן בעצמותיו.

חיים רמון איננו היחיד שנעשה לו עוול. רבים הם קורבנות המערכת, אם כנאשמים בהעמדה מופרכת לדין, אם כקורבנות בחוסר הגנה מפני אלימות ונוכלות. לא היתה סיבה להקים לו ועדת בדיקה פרטית.

להפך, במקרה שלו קיים סיכוי, שיום אחד, דמות משטרתית או משפטית בכירה תכתוב ספר זיכרונות ותתוודה: כך תפרנו את רמון - בחוט תפירה שקוף מי-ם לבת ים.