השישייה הקאמרית: סקירת התזמורות הקאמריות לקראת פתיחת העונה הבאה

הקאמרטה הירושלמית היא אחת משתי התזמורות הקאמריות המובילות בארץ כיום, לצידו של "אנסמבל סולני תל-אביב". הקרדיט על כך מגיע לאבנר בירון, המייסד והמנהל המוזיקלי של הקאמרטה, שהגיע לתוצאה הזו אחרי עבודה קשה של שנים. התזמורת סובלת לעיתים מצליל כבד ודחוס מדי, אבל נשמעת אחידה ומגובשת. הגמישות שלה עלתה מאוד בשנים האחרונות, אבל מבחינה סגנונית אני ממשיך להעדיף אותה מנגנת מוזיקה מהתקופה הקלאסית (היידן, מוצרט) על-פני יצירות מתקופת הבארוק (באך, הנדל).

ההעדפה הזו נובעת, בין היתר, מכך שהיא אינה מנגנת מוזיקת בארוק בכלי תקופה אלא בכלים מודרניים. נקודה חשובה לזכותה של הקאמרטה היא הסולנים המעולים שהיא מקפידה להביא מדי עונה, חלקם מומחי בארוק עולמיים. העונה היא מציעה, כתמיד, את הסדרה הווקאלית המצוינת "כלים וקולות" ולצידה סדרה אינסטרומנטלית.

השיאים של העונה הבאה: המיסה הגדולה של באך; גירסה קונצרטית ל"דידו ואניאס" של פרסל; תוכנית קולית יפה מיצירות מנדלסון; ערב עם הפסנתרן אלכסנדר קורסנטייה שבו ינוגן, בין השאר, הקונצ'רטו הראשון לפסנתר של שוסטקוביץ'; ועוד רבים. השנה יהיה בתזמורת גם ייצוג נכבד ליצירות ישראליות, רובן בביצועי בכורה.

שמות גדולים: כאמור, זוהי נקודת חוזק אצל התזמורת הירושלמית. השנה נוכל לשמוע את זמרת הסופרן סודן רידן, המצו-סופרן קת'רין קינג, הקונטרה-טנור מייקל צ'אנס, הצ'לנית נטליה גוטמן, הכנר גיא בראונשטיין, הפסנתרן אלכסנדר קורסנטייה ואחרים. קורסנטייה, יש לציין, מופיע העונה כמעט עם כל התזמורות הקאמריות הישראליות. מעניין אם הן ידעו על כך בעת שחתמו איתו על החוזים.

ממה להיזהר: מי שמעדיף מוזיקת בארוק בכלי תקופה עשוי להתאכזב מהצליל הכבד יחסית המופק מהכלים המודרניים, בין השאר בשל העובדה שרוב קשתני התזמורת גדלו על הפקת צליל "מדושנת" ורומנטית.

שורה תחתונה: הקאמרטה היא תזמורת טובה מאד, שעובדת קשה ומפיקה תוצאות בהתאם. עובדה זו, בשילוב עם הסולנים המובילים שהיא מביאה, הופכת אותה לאופציה איכותית ומומלצת.

אתר הקאמרטה:

www.israel-camerata.org

אנסמבל סולני ת"א ההרכב הקאמרי הטוב בארץ

אנסמבל סולני ת"א הוא הרכב סולנים צעיר ומבריק, עם איכות מוזיקלית חסרת תחרות. בניגוד לתזמורות אחרות, שבהן אחוז גבוה של נגנים עולים, נגניו של אנסמבל ת"א חונכו ברובם בישראל. זה משמעותי לא רק כטריוויה: הרבה מהנגנים העולים רגילים להפקה כבדה ועמוסת ויבראטו, המשפיעה בהתאם על הצליל התזמורתי. לעומתם, ההפקה של חברי האנסמבל התל-אביבי בהירה ונטולת לחץ, והצליל התזמורתי שלהם גמיש ומבריק.

כיום זהו ההרכב הקאמרי הטוב ביותר בארץ, הן מבחינה טכנית והן מבחינת רוח הנעורים הנושבת ממנו. חברי ההרכב אינם זקוקים לו לפרנסתם, ולכן יכולים להרשות לעצמם לבצע חמישה קונצרטים בלבד בעונה. אבל גם בגן עדן יש צרות: בשנים הראשונות לקיומו נהנה ההרכב ממעמד-על של המטאור החדש בשכונה, וכעת, כמו כולם, הוא צריך להתמודד בשוק קטן ורווי.

השיאים של העונה הבאה: כל חמשת הקונצרטים מומלצים. יש בהם מינון יפה של מוזיקה קלאסית ומודרנית, עם מחויבות אמיתית למוזיקה בת-זמננו (כמעט בכל קונצרט יש לפחות יצירה מודרנית אחת). מצד שני לא צריך לדאוג: כל היצירות המודרניות עטופות היטב ברפרטואר המוכר והאהוב של היידן, מוצרט, בטהובן ובני זמנם. על רוב הקונצרטים ינצח ברק טל, מנהלו המוזיקלי של ההרכב.

שמות גדולים: מחו"ל יגיעו הצ'לן המעולה ז'אן-גיאן קייראס, הכנרות אנטיה וייטהאס ופטריציה קופאצ'ינסקאיה ונגן הבאסון סרג'יו אזוליני. בנוסף להם יופיעו כסולנים נגנים ישראליים מצוינים, כמו הפסנתרן ירון קולברג, הצ'לן עירא גבעול, נגן המנדולינה אבי אביטל ואחרים.

ממה להיזהר: מזה שההרכב לא מציע אף תוכנית ווקאלית, בעיקר כיוון שאין בארץ אף מקהלה ברמתו ומחו"ל יקר מדי להביא.

שורה תחתונה: האופוריה של התקופה הראשונה להקמת ההרכב חלפה, אבל הוא עדיין מציע את אחת האופציות הרעננות, הצעירות והמבריקות בנוף המוזיקלי הישראלי.

אתר אינטרנט: אין, אבל אפשר לקבל פרטים במייל הבא:

ta_soloists@yahoo.com

הקאמרית הישראלית תזמורת בלי נישה

סבתא נישה בישלה דייסה. לפילהרמונית נתנה את המנצחים והסולנים הגדולים. לתזמורת ראשל"צ נתנה את האופרה. לתזמורת הקאמרית הקיבוצית נתנה את המוזיקה האתנית. לתזמורת הקאמרטה נתנה את מוזיקת הבארוק. לאנסמבל סולני תל-אביב נתנה את רוח הנעורים ואת הנגנים המבריקים ביותר. לתזמורות העירוניות נתנה את הקהל המקומי. ולמי לא נשארה נישה? נכון, לתזמורת הקאמרית הישראלית.

לפני כמה שנים ניסו למנות את גיל שוחט למנהל מוזיקלי, ולהפוך אותו לנישה משל עצמו. זה לא עבד, והחל מהעונה הבאה שוחט כבר לא יהיה שם. אגב, כדי להבין את טיב היחסים בין התזמורת למנהל העוזב יש להסתכל על מספר הקונצרטים שעליהם ינצח שוחט בעונה הבאה (אפס). האג'נדה הנוכחית של הקאמרית היא "חדש כמו פעם", כלומר חזרה למקורות של התזמורת אשר נוסדה לפני יותר מ-40 שנה. לא נשמע הכי סקסי בעולם.

השיאים של העונה הבאה: הקונצרט היחיד שהוא בגדר "לא להחמיץ" הוא עם כנרת הבארוק והמנצחת המחוננת אליזבת וולפיש, עם מגוון יצירות של ויוואלדי והנדל. דברים נחמדים נוספים: המנצח יואב תלמי ו"מקהלת סולניות מורן" מבצעים את "חלום ליל קיץ" של מנדלסון, וזמרת הסופרן קרן הדר שרה את "שירי אוברניי" של קנטלוב (Canteloube) בניצוחו של גאבור הולרונג. כדאי לשים לב גם לסדרה "סובב עולם", שבה מנסה הקאמרית לזנב בקאמרית הקיבוצית ולהציע בין היתר גם מוזיקה אתנית.

שמות גדולים: הפסנתרן אלכסנדר קורסטייה, הכנרים אליזבת וולפיש וגיא בראונשטיין, והמנצחים יואב תלמי ואשר פיש.

ממה להיזהר: מרמה מוזיקלית לא אחידה עקב היעדר מנהל מוזיקלי ראוי לשמו, וגם מביצועי מוזיקת בארוק (ובראשה "מתיאוס פסיון" של באך) בגישה סגנונית מיושנת.

שורה תחתונה: הקאמרית מנסה למתג את עצמה מחדש בשוק רווי היצע, וזה לא קל. נראה איך יילך להם.

אתר התזמורת: www.ico.co.il

תזמורת הבארוק ירושלים מעניקה פרשנות תקופתית

"תזמורת הבארוק ירושלים" שהיא תזמורת הבארוק הראשונה בארץ, נוסדה על-ידי דוד שמר בשנת 1989, ומנגנת מוזיקת בארוק בכלי נגינה של התקופה ובפרשנות תקופתית ("אותנטית"). רמתה אינה משתווה לתזמורות "אותנטיות" מובילות בעולם, אבל בשנים האחרונות היא השתפרה מאוד תודות לגיוס נגנים חדשים ומוצלחים. חלקם, אגב, הם נגנים מעולים שערקו משורות האסכולה המודרנית, ה"רגילה", לנגינה בכלים עתיקים.

תזמורת הבארוק הירושלמית הייתה לאורך שנים היחידה בארץ שניגנה מוזיקת בארוק בכלי תקופה, ורק בשנתיים האחרונות החלה להתחרות בה תזמורת ה"בארוקדה" (ר' להלן). עם זאת, השתיים מציעות רפרטואר ואופי די שונים, כך שאין ביניהן תחרות של ממש.

השיאים של העונה הבאה: התזמורת מציעה שש סדרות מעוררות ציפייה, שיתקיימו בת"א ובירושלים. הקונצרטים המושכים ביותר מציעים מוזיקה כלית בהדרכת הכנרת האנגלייה המצוינת מגי פולטלס (Faultless); את ה"יוהאנס פסיון" המדהים של באך בניצוחו של אנדרו פארוט, שהקלטתו ליצירה הזו נחשבת לבעלת חשיבות עצומה; קונצרט כלי בהדרכת כנרת הבארוק קתי דברצני (Debretzeni), שניסיון העבר מלמד שפשוט אסור להחמיץ; ותוכנית יפהפייה של מוזיקה קולית מהבארוק האמצעי, עם יצירות של שיץ, בוקסטהודה, טונדר ורוזנמילר. לביצוע התוכנית האחרונה יצטרף "אנסמבל פניקס" המצוין של מירנה הרצוג. מעניין רק איך תתמודד המקהלה שנבחרה ללוות את התזמורת - "אורטוריו ירושלים", עם הרפרטואר התובעני הזה.

שמות גדולים: עבור אוהבי מוזיקת בארוק מציעה התזמורת שורה של שמות מסעירים: הכנרת מגי פולטלס (Faultless), האחים פאולו ואלברטו גראצי (המנגנים באבוב ובסון בהתאמה), המנצח אנדרו פארוט, זמרת הסופרן אמילי ואן אוורה (van Evera), וכנרת הבארוק הפנטסטית קתי דברצני (Debretzeni), שהיא כיום אחת המובילות בתחומה בעולם.

ממה להיזהר: רמת התזמורת אינה אחידה, ומשתנה מאוד על-פי המנצח שניצב מולה והנגנים והזמרים הספציפיים שמשתתפים בכל קונצרט.

שורה תחתונה: תוכניות יפות מאד, אורחים איכותיים מחו"ל, ורמת נגינה טובה בדרך-כלל. גם אם אתם לא עושים מנוי, כדאי לכם לא להחמיץ את ה"יוהאנס פסיון" עם פארוט ואת הקונצרטים עם מגי פולטלס ועם קתי דברצני.

אתר התזמורת: www.jerusalem-baroque.org.il

תזמורת הבארוקדה נגנים מומחים בתחום הבארוק

תזמורת ה"בארוקדה" היא הילד החדש ביותר בשכונה, והעונה הבאה תהיה בסך-הכל השנייה שלה. במהלך העונה שחלפה, הספיקה ה"בארוקדה" לסמן את עצמה כאחד ההרכבים המעניינים ביותר שיש היום בארץ. התזמורת מורכבת מנגנים מומחים בתחום הבארוק, שמנגנים בכלי תקופה ובגישת ביצוע תקופתית. חלקם, אגב, יוצאי "תזמורת הבארוק ירושלים". חברי הבארוקדה מופיעים ללא מנצח, כמקובל בתזמורות בארוק רבות. בדרך-כלל, לא נראה כי היעדר המנצח מפריע למישהו. ההיפך הוא הנכון. זהו גוף ביצועי מעולה, מלא אנרגיה וחדוות נגינה, שמושך אליו גם קהל צעיר ונלהב.

השיאים של העונה הבאה: בעונה הבאה יבוצעו חמישה קונצרטים, שכולם מומלצים. אחד עם מוזיקה של באך, שני עם יצירות המבוססות על ה"מטמורפוזות" של אובידיוס בהשתתפות זמרת הסופרן המצוינת קרן מוצרי (Motseri), שלישי עם מוזיקה יהודית מוונציה ומנטואה בהשתתפות אנסמבל הבנים המצוין "נביאי הקווינטה", רביעי עם יצירות בארוקיות המבוססות על איתני הטבע בהשתתפות אמן הווידיאו יורם רון, ואחרון עם מוזיקה כלית וקולית מנאפולי של תקופת הבארוק.

שמות גדולים: זמרות הסופרן יעלה אביטל וקרן מוצרי, הטנור האיטלקי ג'ובאני קנטריני, ההרכב הקולי הכל-גברי "נביאי הקווינטה" ונגן המנדולינה המקסים יעקב ראובן.

ממה להיזהר: התזמורת עדיין עושה צעדים ראשונים, וטרם זכתה לשם שהיא ראויה לו. כתוצאה מכך, האולמות, לעתים, לא לגמרי מלאים. לא שזה אמור להפריע למישהו.

שורה תחתונה: מדובר באחד ההרכבים הסימפטיים, האיכותיים והרעננים ביותר בסביבה. אם אתם אוהבים מוזיקת בארוק, זו אפשרות שכדאי מאד לקחת בחשבון.

אתר התזמורת: www.barrocade.co.il

הקאמרית הקיבוצית רמה סבירה עד טובה

הייחוד של התזמורת הקאמרית הקיבוצית בנוף המקומי כפול. ראשית, היא מופיעה בכל קצות הארץ, כולל בית שאן, נהריה, אשקלון ועוד. שנית, היא מיתגה את עצמה כתזמורת רב-סגנונית, שמבצעת מוזיקה קלאסית לצד פולקלור, ג'אז ואפילו מוזיקת בארוק. לגיוון הזה אחראי במידה רבה מנהלה המוזיקלי, ירון גוטפריד, שגדל בבית של ענק הג'אז דני גוטפריד, וקיבל במקביל גם חינוך קלאסי. רמתה של התזמורת סבירה עד טובה, אבל למרבה הצער היא לא תמיד מצליחה לשכנע. בעונות שעברו שמעתי אותה בקונצרט פנטסטי של מוזיקת בארוק עם המנצח האורח שלו עד-אל, אבל גם קונצרטים משמימים וחסרי ריגוש.

השיאים של העונה הבאה: קונצרט של חגיגות 200 שנה למנדלסון עם תהילים מ"ב ו"ליל ולפורגיס הראשון"; קונצרט שיכלול יצירות מוזיקליות שיושמעו במקביל להקרנת תמונות טבע של אמן המיצג האמריקני ג'יימס ווסטווטר; ערב בניצוח מיכאל שני, שיכלול בין השאר גם יצירה ישראלית חדשה של חיים פרמונט על בסיס ספרו של עמוס עוז "אותו הים"; קונצרט המארח, בין היתר, את ביל מילר, אינדיאני משבט המוהוק, שישתתף בביצוע "סימפוניה אינדיאנית" שהוא אחד ממחבריה וקונצרט רוסי עשיר, שבו יבוצעו הסימפוניה מס' 6 של צ'ייקובסקי והקונצ'רטו מס' 2 של רחמנינוב בנגינת אלכסנדר קורסנטייה.

שמות גדולים: הכנרת מרים פריד והפסנתרן אלכסנדר קורסנטייה, שכאמור יופיע בעונה הבאה כמעט עם כל התזמורות הקאמריות הישראליות.

ממה להיזהר: מבחינת רמה מוזיקלית נטו, זו לא התזמורת הקאמרית הטובה ביותר בארץ.

שורה תחתונה: הקאמרית הקיבוצית היא תזמורת טובה, שמציעה למנוייה מסע מוזיקלי לסגנונות רבים ושונים. צריך רק לקחת בחשבון שלא תמיד זה עובד. למי שאינו תושב המרכז, היתרון הגדול הוא שזה קרוב לבית.

אתר התזמורת: www.kibbutz-orchestra.co.il