צה"ל קורא לעזרה

שראל בקריסת מערכות מוחלטת. אין דין ואין דיין בימי דמדומים אלה. חייל צה"ל צולם יורה כדור פלדה מצופה גומי מטווח קצר לעברו של צעיר פלשתינאי, בעודו כפות. הדבר נעשה בנוכחות חיילים ושוטרים, בהם גם קצין בדרגת סגן אלוף, שאחז בזרועו של הפלשתינאי בשעה שהחייל ירה בו.

זו קפיצת מדרגה בהדרדרות מוסרית. אם עד כה תחושת הכאוס בצה"ל הייתה נחלת חיילים בדרגות נמוכות, הפעם הכאוס הוא מובנה והוא נחלת דרג המפקדים.

המקרה מצביע כי חוסר האונים אינו עוצר בחיילי צה"ל ובמפקדים. חוסר האונים הוא של קובעי המדיניות ובראשם אהוד אולמרט ואהוד ברק. והוא הרסני. בעיתות של כאוס אנו עוברים לקביעת מדיניות רחוב - של כל דאלים גבר. ועם כאוס לא מנצחים. ראה ערך מלחמת לבנון השנייה.

האם ירי על צעיר פלשתינאי כפות משרת את ישראל? התשובה היא לא. הרי לכך בדיוק מחכים אנשי החמאס. אם עד עכשיו חיפשו אנשי החמאס הצדקה להחזקתו של גלעד שליט הרי הפעם יש להם סיבה. היהודים הישראלים הם "חיות" וחיות הרבה יותר אכזריות.
אז מה עושים? פשוט מחליטים. מורידים פקודות ברורות.

מצה"ל נמסר בתגובה, כי "מדובר באירוע חמור, פסול הנוגד את ערכי צה"ל ויש לפתוח בחקירת האירוע". הצחקתם אותי. לא נמאס לכם?

ארגון "בצלם" דורש לחקור את מעורבותו של הקצין בדרגת סגן אלוף שהחזיק את העצור בעת הירי ולא להסתפק בחייל שירה. ואני טוען שיש לחקור את הקברניטים שלנו. את ההחלטות האמורפיות שהם מנפיקים לשטח. את הכאוס שהם יוצרים ואת התמריץ שהם יוצרים למעשים בלתי חוקיים בעליל הנעשים על ידי חייל צה"ל המסכנים.

יש לקבל החלטה ברורה: כל אזרח יודע. שלום עם חמאס או מלחמה חזיתית. נא להחליט.

אני בעד שלום עם החמאס - שלום עם כוונות, אבל אם לא, אדרבה מלחמה. אבל במצב הזה, לא לפה ולא לשם? אין ספק שצבא הגנה לישראל מצטייר כנמושה, מבועת מול לוחמי גרילה ומקפל זנבו פעם בצפון מול חיזבללה ופעם בדרום מול החמאס. וחבל, כי חיילי צה"ל אינם כאלה.

הירייה של החייל הישראלי בכפות הפלסטיני היא קריאה לעזרה. קריאה לפני שהמבול מגיע. וכשהמבול יגיע וזה יהיה בקרוב, אנו אזרחי ישראל, לא נסתפק בראשו של חייל זה או אחר או סגן אלוף זה או אחר אנו נתבע מיידית את ראשו של ראש המחליטנים אהוד אולמרט סגנו המזגזג האמון על הביטחון אהוד ברק וראש החיילים - הרמטכ"ל אשכנזי.

ליבי ליבי על חייל צה"ל שנאלצים יום אחר יום ללחום לחימה כשהם מכוסי עיניים ומגובסים מכף רגל עד ראש. תסתכלו על עצמכם חיילים במראה חכמים על חלשים. אבל אל תאשימו את עצמכם תאשימו את מי ששלח אתכם לשם. מוסרית הגיעה העת להפסיק ויפה שעה אחת קודם.

אסף מידני הוא דוקטור לממשל חברה במכללה האקדמית של תל אביב יפו