הפטנט של גוגל בסכנה

האם הגיע הקץ להגנה פטנטית על תוכנות מחשב בכלל ועל מערכות תוכנה כוללות, כגון אלה של גוגל , בפרט? כך זה נראה מעמדת משרד הפטנטים האמריקני שפורסמה לאחרונה. היות שארצות-הברית הייתה המדינה היחידה כמעט שבה ניתן היה לרשום פטנטים על תוכנות ושיטות לעשיית עסקים במערכות מחשב, זוהי מכה קשה לתעשיית התוכנה העולמית, שתחייב היערכות גם מצדן של חברות טכנולוגיה ישראליות.

משרד הפטנטים האמריקני קבע לאחרונה סטנדרטים חדשים ומחמירים, שלפיהם פטנטים המגינים על תהליך אינם בני-הגנה כל עוד תוצאת התהליך אינה מהווה שינוי פיזי של חומר או קשורה באופן ייחודי ל"מכונה מסוימת" ("particular machine"). התוצאה: מרבית הפטנטים המגינים על תוכנה, שיטות עסקיות ועל מידע טכנולוגי המבוססים על מחשבים, מצויים בסכנת ביטול.

כך מדווח פרופ' ג'ון פ. דאפי במאמר The Death of Google patents? המתפרסם בכתובת http://www.patentlyo.com/patent/law/googlepatents101.pdf".

השאלה המשפטית שתכריע בגורלם של הפטנטים היא אם מחשב רב-תכליתי, דוגמת שרת אינטרנט או מחשב אישי, מהווה "מכונה מסוימת". שתי החלטות שנתקבלו לאחרונה על-ידי ערכאת הערעור של משרד הפטנטים האמריקני (Ex parte Langemyr ו-Ex parte Wasynczuk) קובעות באופן חד-משמעי, כי מחשב רב-תכליתי אינו מקיים את הדרישה. המצאות שתכליתן תהליכים בתכנות אינן בנות הגנה אפוא, כל עוד הן תלויות במחשב כזה.

להחלטה יש משמעויות מרחיקות-לכת על חברות תוכנה המבקשות להגן על קניינן הרוחני באמצעות פטנטים. כדי להבין לעומק את המציאות החדשה בארצות-הברית, נבחן את השלכות העמדה על הפטנטים של גוגל, המגינים על דירוג דפי הרשת (PageRank). זוהי אחת הטכנולוגיות החשובות בתחום התוכנה המוגנות על-ידי פטנטים, והיא מניבה לגוגל רווח שנתי אדיר.

רקוויאם לפטנט

את השיטה לדירוג דפי הרשת פיתחו לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל, כשעבדו באוניברסיטת סטנפורד, ולכן סטנפורד היא בעלת הפטנט, בעוד שגוגל היא בעלת רישיון בלעדי לנצלו. המסמכים המדורגים עצמם אינם עומדים בדרישת "החומר" החדשה, בשל היותם דפי רשת וירטואליים. אבל אפילו היו נחשבים ל"חומר", תהליך הדירוג שבבסיס התוכנה אינו מניב שינוי פיזי של החומר. בסופו של דבר, בטכנולוגיית דירוג דפי הרשת מייצרת גוגל מערך נתונים לא מוחשי לגבי צבר מסמכים לא מוחשי. לפיכך, על-פי מדיניותו החדשה של משרד הפטנטים האמריקני, הטכנולוגיה לכאורה אינה כשירת-פטנט.

אם לא די בכך, הרי שהפטנטים של גוגל המגינים על טכנולוגיית דירוג דפי הרשת מבהירים שהטכנולוגיה מיועדת ליישום במחשב, אך מחשב לא ייחשב ל"מכונה מסוימת" שהפעלתה באמצעות תוכנה היא תנאי לכשירות הפטנט.

סדרת ההחלטות של משרד הפטנטים האמריקני יכולה להוות בסיס לביטול מספר עצום של פטנטים בתחום התוכנה, לרבות פטנטים נוספים של גוגל, יבמ, מיקרוסופט, ועוד חברות רבות. החלטות אלה הן בבחינת רוח גבית למי שסבורים שזכויות הקניין הרוחני הרחיקו לכת בהגנה שהן מספקות ליוצרים. ביקורת כזו נמתחת בפרט על ההגנה באמצעות פטנטים על שיטות לעשיית עסקים ותוכנה.

חברות הטכנולוגיה מצדן, צפויות קרוב לוודאי לפתוח במאמץ מרוכז לתיקון חוק הפטנטים בקונגרס האמריקני. יצוין, כי פטנטים על תוכנה, כמו אלה של גוגל, היטיבו מאוד עם הכלכלה האמריקנית.

החלטות משרד הפטנטים גורמות לאי-ודאות עסקית בדבר יכולת ההגנה על טכנולוגיות בתחומי החיפוש המכוון, מודלים ממוחשבים, ביו-אינפורמטיקה, והמצאות טכנולוגיות הקשורות לתוכנה ולטכנולוגיות מידע בכלל. בכל אלה הושקעו מאמצים רבים וסכומי עתק. חברות המידע לא יוותרו עליהם בקלות.

בישראל ובאירופה לא ניתן לקבל הגנה על תוכנה כפי שניתן היה לקבל בארצות-הברית. הלובי החזק של חברות התוכנה הגדולות באירופה, שניסה לאפשר הגנה פטנטית על תוכנות, ניגף בעבר. כעת הוא ספג עוד מכה קשה בעקבות ההחלטות של משרד הפטנטים בארה"ב.

גבולות ההגנה

בכל העולם מוגנות תוכנות מחשב באמצעות דיני זכויות יוצרים. אלה רואים בתוכנת מחשב יצירה ספרותית, מפני שהיא נכתבת בקוד מקור. ההגנה בדיני זכויות יוצרים אינה חלה על רעיונות, שיטות ותהליכים. דיני הפטנטים לעומתם מגינים על שיטות ועל תהליכים. לכן, גם אם יכולה חברה להוכיח - בתום הליך ממושך ויקר - העתקת תוכנה מסוימת, ההגנה שהדין יתן לה בלא פטנט, לא תחול על השיטה והרעיון שבבסיס התוכנה.

מתנגדי הפטנטים בעולם התוכנה יסברו שזו מעלה: שוו בנפשכם, הם אומרים, עולם שבו פטנט מגן על שיטה לגיליונות אלקטרוניים! בעולם כזה, יש תוכנה אחת של יצרן אחד, והוא יכול ברצונו לתת רישיונות להשתמש בפטנט, וברצונו לסרב. תעשיית התוכנה שגשגה גם בלא הגנה כזו וזוהי בעיניהם הוכחה לכך שהיא מיותרת.

ועם זאת, גם בדיני זכויות יוצרים ישנם חסרונות מבחינתם של חסידי ההגנה הרופפת על טכנולוגיות. לדוגמה, משך חיי הזכות ארוך בהרבה ממשך ההגנה על פטנט - 70 שנה ממות היוצר, לעומת ההגנה על פטנט שפגה 20 שנה מיום הגשתו. טכנולוגיות התוכנה הן בנות חלוף. משך חיי התוכנה קצר. הטכנולוגיה מתעדכנת ומתיישנת במהירות. בפיתוח תוכנה יכול שיושקעו סכומי עתק, כך שהרווח שהיא מניבה חייב להיות כמעט מיידי. בהתחשב במאפינים אלה ובהתפתחויות האחרונות שסקרנו, נראה שהעולם המערבי יידרש לסוגיית ההגנה הקניינית היעילה על תוכנות וטכנולוגיות מידע ככלל, במסגרת אמנות בינלאומיות המגינות על קניין רוחני.

המאמר נכתב בשיתוף ד"ר אסף גרא, עורך פטנטים במשרד פרל כהן צדק לצר.
עו"ד חיים רביה הוא שותף וראש קבוצת האינטרנט, ה-IT וזכויות היוצרים במשרד.