בתום שירת הימנון האולימפי

רינת אשכנזי היא מנהלת מחקר באקסלנס נשואה

עבור המנהיגות הסינית והעם הסיני כולו ההכרזה עליה ביולי 2001 כמארחת הבאה של המשחקים האולימפיים סימנה "אבן דרך חשובה ברנסנס הכלכלי והפוליטי של האומה הסינית ועליית מדרגה נוספת בסטאטוס הבינלאומי שלה", לדברי המקורות הרשמיים.

עשרות אלפי אזרחים נהרו לכיכר טיאננמן לחגוג את הבשורה. זיקוקים התפוצצו, דגלים הונפו אלעל וצופרי המכוניות החרישו אוזניים. אירוח המשחקים נתפס בעיניי הממשלה כהזדמנות אדירה להתפאר בצמיחה כלכלית יוצאת דופן ומודרניזציה כלפי חוץ, ולהפגין עוצמה וכוח פוליטי כלפי פנים.

בעקבות הזכייה, השיקה ממשלת סין תכנית שבע-שנתית להכנת האירוע. הררי המזומנים שנשפכו על בניית התשתיות לקראת המשחקים. הכנות לאולימפיאדה השפיעו על ההתפתחות הכלכלית של בג'ין, על איכות הסביבה, על צמיחת הפרסום, הטלוויזיה, האינטרנט, על הטלפונים הסלולאריים, האנרגיה החלופית ועל ענפי הספורט השונים. סך ההשקעה צפויה להסתכם ב-40 מיליארד דולר, מה שהופך את אולימפיאדת 2008 לאחת היקרות ביותר בהיסטוריה. לשם השוואה, ב-2004 אתונה השקיעה כשליש ביחס לביג'ין. יחד עם זאת זהו פחות מ-1% מהתמ"ג הסיני.

גיוס מסיבי של משאבים זה משהו שבא בקלות לסין. לאורך ההיסטוריה ידעו המנהיגים הסיניים לתעל את החריצות הסינית ליישום המיזמים היותר מרהיבים בעולם, ביניהם החומה הסינית, התעלה הגדולה וסכר שלושת הערוצים. בנייה אולימפית אינה שונה מהם. בייג'ין בנתה 19 זירות אירועים חדשות, הכפילה את הקיבולת של הרכבת התחתית והוסיפה טרמינל חדש לשדה תעופה.

בניינים ישנים שופצו ושכונות שלמות או שהתהדרו לקראת המבקרים, או שפשוט נהרסו לטובת האתרים האולימפיים.

האולימפיאדה תרמה 2.5% לצמיחת המשק הסיני ב-6 השנים האחרונות

ממשלת סין לא הסתפקה בשדרוג חזותי של העיר וגם נקטה בצעדים לשיפור התדמית התרבותית וההתנהגותית של תושביה. נאסרו יריקות, השלכת פסולת, שימוש בשפה בלתי הולמת לעידוד הקבוצות המקומיות ואף ב- 11 של כל חודש הוכרז כ"יום התור" בו נעשית תרגולת של עמידה בתורים בלי ניסיונות הידחפות. (מיותר לציין שב-12 לחודש שבו התושבים להרגלים הישנים).

מאמץ מיוחד הושקע בטיהור השמיים המזוהמים של העיר לכבוד 10,000 אתלטים וחצי מיליון מבקרים זרים. בשל כך הוטלו מגבלות חמורות על תעשיית הבירה שבכללן גם סגירה זמנית של מפעלים בעייתיים במיוחד. כמחצית מ-3.3 מיליוני רכבים של העיר יורדו מהכביש ויורשו לנוע רק בדרכים חלופיות.

על פי ההערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוצאות כלליות על המשחקים תרמו כ-2.5% לשנה לצמיחת כלכלת בייג'ין החל מ-2002.

היום שאחרי

האם הכול וורוד, או שמא גורלה של בייג'ין תהיה כמו גורלן של מרבית המארחות צמיחה מהירה לקראת המשחקים ודעיכה של צמיחה ושל השקעות שנה-שנתיים לאחר מכן?

סוד ההצלחה של הכנות מוצלחות לאולימפיאדה טמון בשיתוף הפעולה בין מארגני המשחקים לבין רשויות העיר. תכנון עירוני הופך לאפקטיבי כאשר בנייה אולימפית מתמזגת עם התכנון הכללי של העיר. בהקשר הזה, ברצלונה מהווה אחת הדוגמות היפות לחיקוי, שכן הספרדים ראו במשחקים האולימפיים רק זרז למיזמים חיוניים ולא נתנו למיזמים להפוך לשם המשחק. ניתן לקוות כי סין למדה מטעיות של אחרים. על פי הערכות, רק 8 מיליארד מתוך כל ה-40 נותבו אקסקלוסיבית לצרכי האולימפיאדה, בעוד שכל היתר הושקע בתשתית פרמננטית.

התמתנות בלתי נמנעת

נראה כי התמתנות מסוימת לאחר המשחקים הינה טבעית וכנראה בלתי נמנעת, בעיקר בתחום הפרסום. עם זאת, יש לזכור כי בייג'ין מהווה כ-1.1% מאוכלוסיית סין וכ-3.3% מהתמ"ג, זהו הנתח הנמוך ביותר ביחס לכל המארחות בעבר.

גודל הכלכלה והגיוון שלה מקנים לסין יתרונות ייחודיים להם לא זכו כלכלות אחרות. בנוסף, סין רק מתחילה לקצור את פירותיהם של מיזמי האולימפיאדה, דוגמת איכות הסביבה שצפוי להסתיים רק ב-2015. שיפור בתשתיות טכנולוגיית המידע, הבנקאות, ופיתוח ענף השירותים לא ייעלמו בקרוב.

על אף החשיבות העצומה של אולימפיאדה, התדמיתית והמעשית, נראה כי הרוח הנגדית לצמיחת סין עדיין נושבת מכיוון ארה"ב ומה שידיר שינה מעיניה של ממשלת סין הם לא עשרות מתקני ספורט נטושים אלא האצת האינפלציה בעולם.

רינת אשכנזי היא מנהלת מחקר, תחום תעודות סל, בבית ההשקעות אקסלנס נשואה.
לקבוצת אקסלנס נשואה עלול להיות ענין אישי בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו.
אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.